אוף אני לא יודע אם אני דתי או חילוני

[di9010]

אוף אני לא יודע אם אני דתי או חילוני

הורדתי את הכיפה בגיל 20 (היום אני בן 34) אני כל הזמן און ואוף עם הדת...
אבל תמיד הקפדתי על חלק מהמצוות (לאו דווקא החשובות), כמו מידי פעם לברך על אוכל. מצוות של בין אדם לחברו (למשל ללא רכילות, לפי ההגדרות ההלכה, ולא לפי הגדרות המוסר הרגיל). צדקה. להשתדל לערבב בין בשר וחלב...
כל חבריי כיום הם אתאיסטים, ואתאיסט אמיתי, אלוקים לא נמצא לו בראש/בלב.. ואומר לו מה לעשות או משגיח עליו. הוא פשוט עושה מה שהוא חושב ומאמין בו. מבלי להתחשב באלוקים..
אצלי כל הזמן הדת ואלוקים נמצאים בראש מתחת לפני השטח... כל הזמן מפמפם לי בראש. ובעיקר שקורים דברים טובים/רעים באופן מיוחד.
יש המון דברים שאני עושה שלא ממש מציקים לי, ויש כאלו שכן מציקים לי.
למשל: ליסוע בשבת די מפריע לי. אבל להדליק אור לא ממש מפריע לי.
אני הולך ליסוע לחו"ל משום מה לאכול בשר טרף או בשר וחלב או בשר בכלל- מפריע לי. אבל דברים אחרים (כמו לא להניח תפילין) אני ממש סבבה עם זה.
ואני אומר לעצמי - אתה צבוע.. אתה לא החלטי.. אתה כן ולא... אני מבולבל...
אני ממשפחה דתית לאומית לייט, התחנכתי במוסדות ד"ל על גבול החרדיים.
אני מאמין יותר באורח החיים החרדי מאשר הד"ל. גם בהיותי עם כיפה, העברתי (ואני עדיין מעביר) ביקורת על חברת הד"ל לייט. אולי זה מגיע מתוך השקפת עולמי היותר חרדית. שאם אתה דתי תיהיה דתי עד הסוף, ואם אתה לא מאמין אז לא...

מסובך..

 

[פורטי40]

אתה מאמין או לא?

אתה מאמין בתופעות על-טבעיות? באל שקורא את המחשבות שלך ומפקח על ההתנהגות שלך? מאמין בשכר ועונש לפי ההתנהגות שלך? מאמין בעולם הבא?
אם ענית כן לשאלות האלה, אתה דתי.
אם אתה מקיים מצוות שבין אדם למקום, זאת עדיין לא הוכחה לכך שאתה דתי. זה יכול להיות מטעמי נוחות או אינרציה.
אני מניח שאתה כותב בפורום הזה משום שאתה נמשך לגברים.

 

[di9010]

תודה לשניכם על התשובות

קודם כל תודה לשניכם על התשובות

לשאלתך פורטי, אני נמשך לגברים (ליתר דיוק אני ביסקסואל ג'נדרקוויר) , לדעתי בעבר כתבתי פה כמה הודעות. אז חשבתי שמכירים אותי כבר
בכל מקרה, לשאלה השניה- כן אני מאמין בכל מה שכתבת...
אני אדם מאמין, אני לא יודע אם אני מאמין דווקא ביהדות, אבל אני לחלוטין מאמין שיש אל. כיוון שנולדתי יהודי ויותר מזה דתי, אני מחובר לדת שאותה אני מכיר . (אם הייתי נולד נוצרי סביר שהייתי נוצרי ולא אתיאיסט).

מה שמלחיץ אותי, שברה"ש אני נוסע לחו"ל, ואלו המחשבות שמתרוצצות לי בראש:
מצד אחד חשבתי לחגוג שמה בדרכי שלי. (ללא ביכ"נס וכד'). מצד שני, מה הקטע? אתה מאמין או לא? מצד שלישי, ואם אתה כבר ממילא לא שומר את רה"ש כי (כנראה אתה לא מאמין) למה שלא תאכל שמה גם אוכל לא כשר?!

האם גם אתם מרגישים ככה עם בלבול האם אתם דתיים או לא?

 

[גנימדס]

התחום האפור מאד מבלבל

אני קורא ומוצא עצמי מזדהה עם חלק כל כך גדול ממה שתיארת,
עד המלה "צבוע".
לא , זו לא צביעות.

כי אני רואה תופעה זו גם אצל סטרייטים. משהו בדת נחלש כשאין מסגרת שמחזיקה אותו: ישיבה, אולפנא, או משפחה. נכון, לפעמים יש קול פנימי חזק מאד, אבל יש כאלה שאצלם הקול הזה דועך ללא מסגרת שתחזק אותו.

הדבר הזה טבעי כל כך, ולכן המסגרת הדתית דואגת שתמיד יהיו מסגרות. לכן החרדים והדתיים פחדו כל כך מהצבא ובנו מסגרות חלופיות כמו השרות הלאומי ישיבות ההסדר ואוניברסיטת בר אילן, כדי ליצור חממה בה המסגרת תימשך גם מעבר לשנות התיכון.
עד שהאדם כבר בעל משפחה וטמוע בתוך המסגרת.

לרווקים ורווקות הכי קשה.

השורה התחתונה אצלך אומרת הכי הרבה. בין ה"שחור" ל"לבן" יש המון תחומים של אפור. בין ה"חרדי" ל"דתי לייט" קיימים המון סוגי אמונה וקיום מצוות. אתה (וגם אני) נמצאים כל אחד על מקום אחר ברצף הזה, אולי לא בהתאמה למה שהיינו רוצים, אבל זה מה שיש. זה מי שאנחנו. עד היום ששואלים אותי אם אני דתי או חלוני אנ י עונה בכנות "לא יודע". מי קבע שחייבים להגדיר את עצמינו?

 

[di9010]

זה בדיוק העיניין שאין עוד צבעים

אם אתה מאמין באמת אז תקיים מצוות עד הסוף.
אם אתה לא מאמין אז אל תקיים מצוות.
ואם אתה מתלבט (כמו רוב האנשים בעולם כנראה) - אז אתה מרוויח מצשני הצדדים. אבל גם מפסיד משני הצדדים ...