אוף אני כבר מיואשת

יעל 55

New member
אוף אני כבר מיואשת

נמאס לי מהסיפור של בעלי עם החברים שלו, מתי לעזאזל זה יעבור?! הייתי בטוחה שהלידה תשנה משהו אבל טעיתי. סוף סוף הוא לא עובד בשישי אז הוא נסע לטייל עם חבר שלו ואני בבית עם בן שישי הבא הוא גם נוסע לטייל מהבוקר עד הלילה ואני אהיה עם בן לבד כל היום. אני יודעת שהוא מת שאני אגיד לו אל תיסע ואז הוא יוכל לשחק על הקטע של הגבר המסכן ואני אצא הרעה שאומרת לו מה לעשות ואני ממש לא רוצה את זה. אני גם לא רוצה שישאר איתנו כי אני אמרתי, אני רוצה שישאר כי הוא רוצה.
 

Cafe Latte

New member
רק לי זה נראה הזוי?

הוא נוסע לטייל ואת נשארת עם הילד בבית? ומתי בדיוק את נחה או נוסעת לטייל יום שלם עם חברה?
 

Cafe Latte

New member
ואני לא שואלת את זה בציניות, אלא במלוא

הרצינות - מתי לך יוצא לנוח? האם את מקבלת "ימי חופש" מהילד? כי זה לא נראה לי טרויבאלי לחלוטין.
 

יעל 55

New member
זה פחות מפריע לי

אני לא מרגישה שאני צריכה חופש (עדיין) אבל אחרי שכל השבוע אני איתו לבד ציפיתי שבסופ"ש ובחג נהיה שלושתינו ביחד
 

R n L

New member
את צודקת לחלוטין וזה נשמע לי מאד מוזר וממש לא

מובן לי מדוע את חוששת להביע את מה שאת מרגישה בפניו? שידע מה את מרגישה ואז יחליט אם לטייל או להישאר איתך אבל אל תשאירי הכל בפנים.
 

Noich80

New member
תזכורת- שבוע הבא את לא לבד

שבוע הבא את איתי
אז תהיי לבד רק חלק מהיום אין לי תובנות מעבר למה שדיברנו אתמול, אני כן חושבת שצריך לדבר על זה ברוח טובה, לא כשאת כועסת והוא עם רגל בחוץ. תבקשי מאמא שלך לשמור על בן, צאו לקפה או לסושי (בא לי סושי) או משהו, להגיד לו ה-כ-ל כולל הכל. כל מה שנכתב כאן אני לא חושבת שזה שינוי של יום יומיים כמו שנולדה אמא נולד גם אבא אולי תנסי ליזום תכניות אלטרנטיביות כשהוא בחופש בעתיד. משהו של שלושתכם? אוהבת המון
 

elena20

New member
קודם כל חיבוק ../images/Emo201.gif אין לי ממש עיצות חוץ

מלדבר איתו, ואין ספק שזה היה מרתיח אותי ולא הייתי מסוגלת לשתוק. אל תפחדי לצאת "האישה הרעה" כפי שהוא לא מפחד לצאת האיש הרע ולבלות שבועיים רצוף את יומו החופשי עם חבריו.
 

foofoo77

New member
אני חושבת שאת צריכה להבהיר לו

מהם סדרי העדיפויות שלו היום . שאת והילד במקום הראשון ואם הוא רוצה לצאת לטיול לא שבוע אחרי שבוע כי את רוצה לבלות איתו זמן גם כן . אם לא תגידי לו מה את חושבת הוא לא ידע מה את חושבת.
 

יעל 55

New member
הוא מחליט מה הסדרי עדיפויות שלו

אני לא יכולה ולא רוצה לקבוע לו לא רוצה שיהיה בבית כי אמרתי לו, אני רוצה שזה יבוא ממנו וזאת הסיבה שאני לא אומרת לו
 

foofoo77

New member
אם את לא תגידי לו מה את חושבת

ואיך את מרגישה הוא ימשיך להתנהג כאילו אין לו ילד ואישה . את לא צריכה לאסור עליו אבל את יכולה לומר לו מה את חושבת ואיך את מרגישה.
 

foofoo77

New member
כנראה שהוא לא מוכן להפנים

את זה אם הוא מנפנף אותך אחרי השיחות האלה וממשיך בדרך שלו . מה יקרה עוד קצת כשתרצי קצת להיות לבד והוא ירצה ללכת לחברים שלו?
 

יעל 55

New member
זה לא בעיה

ברגע שאני אבקש הוא ישמור על בן ואם אני אבקש הוא גם לא יסע לטיול בשישי מה שמפריע לי ודי עצוב לי זה שברגע שחבר מתקשר אליו הוא תמיד חייב לפגוש אותו ותמיד מתי שנוח לחבר
 

foofoo77

New member
מפריע לך שהוא לא שאל אותך

אם את רוצה לנוח ושהוא יהיה עם הילד או שאולי תבלו ביחד כמשפחה זה מה שמפריע לך שהוא שם אותך אחרי החברים שלו . ולזה צריך לשים סוף.
 
../images/Emo45.gif ומוסיפה

אם את לא תהיי אמיתית איתו איזה מי יהיה אמיתי השכנים או אנשים זרים לחולטין
 

ק א סי

New member
בינתיים את מחזיקה מעמד

מצליחה לא לכעוס, נותנת לו את כל הספייס שבעולם. אבל בפנים המרירות תצטבר ותצטבר, ותתפרץ בעיתוי הכי לא נכון. ואל תגידי לי שאין מרירות שמצטברת, כי זה לא אנושי לא להרגיש מרירות על נושא כזה. אז אצל שלך זה הקטע עם החברים, אצל אחר זה הקטע עם העבודה. לא משנה מה הקטע, הנקודה היא שהאישה (כמעט תמיד זו האישה) נשארת המגדלת והאחראית הכמעט בלעדית על הבית והילדים. והגבר כמו איזה לוין מסביבה, נמצא בסביבה אבל לא ממש שם. וזה אסון לטווח הארוך. יכולה לספר לך המון דוגמאות. אתם צעירים. גם בגיל הביולוגי וגם כמשפחה. עכשיו הזמן לעצב איך תיראה המשפחה שלך. עכשיו הזמן לכללים. אז בהתחלה הוא יישאר כי זה הכלל שהחלטתם יחד. ואז הוא יבלה איתך ועם הבן שלו וזה יעשה בו שינוי. ואז החברים יהפכו באמת למקום שני. אבל אם לא תתעקשי על הצבת גבולות עכשיו, זה לא יקרה בקסם. הוא לא יהפוך לאבא סתם ככה. כי באמת להפוך לאבא זה ע"י בילוי זמן עם התינוק שלו, טיפול שוטף בתינוק שלו. ראי זאת כתמרור אזהרה. עכשיו אתם בצהוב, עשי משהו שלא תגיעו לאדום.
 

קואגה

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

אני אמנם עוד רחוקה מלהיות אמא, אבל אני מסכימה עם כל מילה של קאסי. ואני מוסיפה - לדבר, לדבר, לדבר. את לא רוצה לצאת "הרעה", אבל מה שיוצא זה שאת שומרת את כל התסכול בבטן, ובסוף זה יתפוצץ. בתחילת הקשר שלנו גם לי היתה את הנטייה הזו, לשמור דברים בבטן ולחכות שהוא יבין מה הוא עשה לא בסדר. מהר מאוד הוא גרם לי להבין שאני לא יכולה לצפות שהוא יקרא מחשבות, ושאם משהו מפריע לי - אני צריכה להגיד. לפעמים זה קשה, לדבר איתו על דברים שמציקים לי, אבל אני תמיד מרגישה הרבה יותר טוב אחרי שאני מדברת איתו - זה מוכיח את עצמו בכל פעם מחדש.
 

vicz

New member
"אם לא תתעקשי על הצבת גבולות עכשיו"

רק לי זה נשמע כמו הצעה לחינוך הילד? האם גבר בוגר עם IQ ממוצע לא מסוגל להבין שהאישה צריכה עזרה בגידול התינוק? האם זה משהו שצריך להסביר? זו הסיבה העיקרית שבגללה אין לי שום חשק להקים משפחה: אני יודעת שרוב הסיכויים שאני אהיה אמא חד-הורית לבעל + X ילדים. לחנך את הבעל, לחנך את הילדים, לקחת אחראיות על דברים, לקחת אחראיות להזכיר לבעל לקחת אחראיות, לקחת אחראיות ללמד את הילדים לקחת אחראיות, לקחת אחראיות להזכיר לבעל לקחת אחראיות ללמד את הילדים לקחת אחראיות, לגשת לוטרינר הקרוב ולבקש ממנו להרדים אותי הרדמת חסד... מצד שני, אני מבינה את הבעל. הוא רוצה להישאר אדם בפני עצמו, ללא קשר להיותו אבא, רוצה מרחב וזמן לעצמו. אבל אם כך, האם גם לאמא מגיעה? בהחלט. אל מגיע גם לתינוק. ככל שאני מתבגרת (24) ומגיעה לגיל שבו נהוג להקים משפחה, כך זה נראה לי יותר ויותר בלתי אפשרי.
 
למעלה