אוףףףף - קשה להיות אמא קשוחה

oneofus

New member
יחי ההבדל הקטן...

אתמול הקטנה(13) לא הרגישה טוב ובקשה שאקח אותה הביתה שעה לפני סוף הלימודים
נסעתי ולקחתי, הבאתי אותה הביתה- היא אכלה קראה ונרדמה הבוקר ביקשה לא ללכת לביס
אין בעייה ! רק שתעשה משהו מועיל (מתמטיקה עד 1 ספר באנגלית עד 4 וספר טכני עד 7 ואח"כ משהו לבחירתה.
עכשיו 11 וזה מה שהיא עושה.
לפעמים אני רחוק והילדים מסתגרים לבד.
המשפט " אני צריכה לעצור את החיים שלי " מקומם אותי. הילדים הם חלק מרכזי מהחיים שלנו ! לא רמזור .
נכון, הילדים שלי גדולים יותר, וגדל בפעוטון בגן ובצהרון מגיל חצי שנה ! אבל אני מחנך אותם לבקש אם הם מרגישים שהם צריכים אותי. אני מסביר אץ המשמעויות ונותן להם אפשרות לבחור. כן, פעמים בשנה קוראים לי או שחוזרים לבד. אבל זה העיקרון של החינוך שלי. - כשהקטנה שלי עשתה קורס תכנות שבוע במשרד שלי בקייץ וישנה במקום אחר
היא לא הסכימה לחזור ולהפסיק את הקטרס למרות שילשולים כאבי בטן וחום גבוה! היה לה קשה רצח והיא קיבלה 1000% תמיכה! הקטן שלי מאידך לא יבקש שיקחו אותו כי ביהס שלו קרוב.
לגבי מסגרת
אני עצמאי ועובד 20 שעות ביום אבל המשפחה והילדים לפני הכל. וזו המסגרת המחייבת היחידה.
בי"ס - זה ביבי סיטר כי חינוך גבירתי נותנים בבית! וני שלומד טוב בבית יכול לא ללכת לביה"ס.
לכל אחד מאיתנו יש תפקיד
אני - לפרנס את המשפחה ללמד לחשוב קדימה ולדאוג למשמעת.
אשתי - אחראית להצטיין בלימודים ולתקתק את הבית (ולפנק את הילדים כמובן)
והילדים - לעשות את המקסימום כדי להצליח.
כן, אני משתף ומאמין שהילד שלי צריך להיות אחראי לחייו. ויש לו אישור לא לעשות שיעורים אם הציונים גבוהים
ולגבי בית או חוץ בשבת - דעותנו הפוכות!
יש לי פוסטים רבים על מה אני עושה עם הילדים בשבת.
אפילו הפוסט האחרון שלי פרוייקט עם הקטנה בוצע בחלקו בשבת.
ואין לי בעייה שישנו אצל חברים או שישנו אצלנו. העיקר בשבת ב 10 - בבית!
לגבי עבודה מהבית - כשאני לא בחוץ - אני אוהב להיות בבית!
ואשתי - לומדת בלילה עד שעות קטנות ובבוקר מסדרת את הבית ומשלימה את הלימודים.
יש כאן גם דוגמה אישית וגם מטרה.
 

גליאל

New member
שוב - מה שמתאים למשפחה אחת לא מתאים לאחרת

אני לא מסוגלת לעבוד מהבית - ניסיתי! לא הלך!
בעלי עובד המון שעות מחוץ לבית מתוך הבחירה האישית שלו.
אני בזכות הילדים (כן כן בזכות - פעם הייתי עובדת הרבה יותר) עובדת 8 שעות ביום מחוץ לבית וממש נהנית מזה. אני חייבת את המסגרת שלי - וזאת בדיוק המסגרת שלי. זה כמו אוויר לנשימה - להשאיר את הבית ל-8 שעות ולהשקיע בעצמי, בפיתוח שלי! אם לא אעשה את זה עכשיו - בעוד 10 שנים לא אעשה זאת.
אתה אוהב להיות בבית? לעבוד בבית? לבריאות!
אני מתחרפנת בבית! אני צריכה אנשים סביבי! אני צריכה את החופש שלי! את השעות שלא קוראים לי "אמא" אלא קוראים לי בשמי.
גם אצלי הילדים לפני הכל - אבל הם בטח לא באים על חשבון החרות שלי. בניתי מסגרת מסויימת שמתאימה למשפחה שלי וטוב לנו.
אני זוכרת כשהקטן נולד (הריון לא מתוכנן בכלל) - ישבתי בבית ובכיתי ביחד איתו. כל כך רציתי לחזור לעבודה ולא יכולתי כי הוא נולד לפני הזמן והיה חלש מדי בשביל פעוטון. נשארתי איתו כמעט שנה בבית. נהניתי מהילדים, אבל הם לא נהנו ממני. הייתי עצבנית מאוד. כל היום הייתי בטרנינג, בלי איפור, בלי המגפיים ....................... כל היום הייתי עסוקה סביב (בישולים
אני שונאת מבטח, נקיונות (
זה הורס לי את הלק) ............. זה חירפן אותי
. בעלי בסוף הוציא אותי בכח החוצה לעבודה - ואז התחלתי שוב לפרוח.

לא כל אחד מתאים לו עבודה בבית. ולא כל הורה שיוצא מחוץ לעבודה הילדים שלו זקוקים לרווחה! הילדים שלי לא מסכנים! ממש לא! לא חושבת שיש דבר שחסר להם לא מבחינה חומרית ולא מבחינה רוחנית.

אבל יש תנאי אחד - אני ............ אמא שלהם .......... עובדת מחוץ לבית! אומנם לא כמו אבא בשעות בלתי שפויות אבל עדיין - אני מחוץ לבית!!!!!!!!!! אני צריכה את החופש שלי ל-8 שעות ביום! ואני לא מוכנה שיתקשרו אלי מבית הספר כי "לילד אין חשק היום ללמוד אז הוא עושה בלגן"! לא מקובל עלי! אם הילד לא מרגיש טוב - מסכימה! אני יוצאת בלי להגיד מילה! אבל פינוקים של "לא בא לי....." לא בלקסיקון שלי.
 

שקדייה

New member
אני בטוחה שהילדים שלך גאים באמא שלהם.

וממש אין מה להתנצל.... בטח לא כלפי בן אדם שמצהיר על 20 שעות עבודה ביממה...
 

שקדייה

New member
תסלח לי אבל כמות הקלישאות פה היא ממש
..

מודה, עצרתי באמצע כי לא נראה לי שאתה מפתח פה איזה רעיון אלא רק זורק קלישאות לאויר..... והאמת? נשמע שפיתחת לך סט קלישאות שמטרתן היא להקל מעט על הדיסוננס הקוגנטיבי שכולנו סובלים ממנו בהקשר של חיים- קריירה- הורות....

לא ברור לי איך אתה מטיף למישהו מוסר על כך ש"הילדים הם מרכז חיינו" בזמן שאתה מספר איך שמת תינוקות בני חצי שנה(!!!) במעונות ופעוטונים..... אם תשאל אותי (ואני יודעת שאתה לא שואל...) זה דבר מזעזע פי כמה מלהכריח ילד בכיתה ג להיות בצהרון...

אתה כותב כמה המשפחה והילדים לפני הכל, לצד זה שאתה עובד 20 שעות ביממה.... אם נניח שאתה ישן משהו כמו שעתיים, אז השעתיים ביום שנשארו לך לשים את הילדים במרכז, באמת לא נותנות לך את הזכות להטיף פה למישהו מוסר.

אם בתוך ה-20 שעות שאתה עובד, אבל בעצם עושה עוד דברים- כמו למשל , מקדיש תשומת לב לילדים שלך- אז אל תבלבל לי את המוח על כמה העבודה מהבית היא עבודה לכל דבר והתפוקות בה גבוהות יותר...

בקיצור, המון סתירות, המון קלישאות, ועוד המון משפטים לא ממש מובנים.... ונראה לי שבכללי, אתה מנסה לתפוס פה גל על האמא הלא נכונה. גילאל לא פראיירית!
 

oneofus

New member
מודה לך על הפירגון!

מה זה דיסוננס קוגניטיבי?
למרות שעצרת באמצע כי לא יכולת להכיל את מה שכתבתי, אני סולח ואנסה להסביר לך ל א ט .
ראשית תינוקות בני חצי שנה: חברה היא שלב חשוב בהתפתחות ילדים בעולמנו המודרני, מעשירה את עולמם וגורמת להם להשתפר הרבה יותר מאשר לבד. וזה מגיל קטן!
לגבי צהרון: הילדים שלי אהבו מאוד את הצהרון והלכו לבקר אותו גם אחרי היסודי ואנחנו שומרים על קשר עם המטפלת הנהדרת, שעזרה לי עם גידול 3 הילדים, מעסיקה סטודנטיות שישבו עם הילדים על השיעורים, וטיפלה בהם עד שאני או אשתי חזרנו מהעבודה.
לגבי עבודה. 80% מהעבודה שלי היא מהבית ועיקרה בלילה ! אני יום בשבוע נמצא רחוק והשאר בבית או יוצא בלילות כשמקפיצים אותי.
הילדים לא מפריעים בעבודה ואם אני לא צריך לדבר עם לקוח אלא לתכנת לתכנן או לעבוד, אני מסוגל בקלות לעשות הכל יחד. (נותנים לילד משימה ואם יש לו בעייה הוא שואל.)
התפוקה מהבית הרבה יותר גבוהה. לא רק שלי.
ועכשיו שקדיה הנכבדה , בואי נדבר עלייך מה את עושה בחיים איך את מנהלת את המשפחה שלך מה מועיל את עושה?
יש לי למעלה מ 600 פוסטים בבלוג כבר כמה וכמה שנים
רבים מהם על משפחתי וילדי. מה יש לך ? 0 ?
גבירתי הנכבדה, את בעיני לא רק שלא רצינית, אלא מנסה "לעזור " לחברה שרואה דברים בדרך אחרת (וזכותה).
אני למזלי לא שכיר, אלא עצמאי. ואני לא גומר ב 1600 בדיוק לעבוד.
אני בוחר מה לעשות, והלקוחות שלי (שחלקם מכיר את ילדי שלפעמים באים איתי ללקוח זה או אחר) מבינים את העניין כי גם להם יש משפחה והם לא עובדי מדינה!
טיפוסים כמו גילאל מוכשרים ככל שיהיו לא היו עובדים אצלי יום אחד! ויש לי נשים נשואות עם ילדים קטנים בחברה
וילדים חולים לפעמים, והן לפעמים נשארות בבית ועובדות מהבית כמה שהן יכולות וחלקן עונה גם ב10 בלילה לטלפונים ולוקח החלטות כי עם הסמכות באה אחריות !
 

גליאל

New member
טיפוסים? למה אני טיפוס?

לא ברור לי משהו - אם אני רושמת שלא מתאים לי לעבוד בשעות אחרות בגלל סיבות ששמורות רק לי - זה הופך אותי לטיפוס? לא הגזמת קצת? איזה מזל שאני עובדת בחברה טובה ולא זקוקה לטיפוס כמוך שייתן לי פרנסה ...............
 
חברים זה קודש? למה? מי אמר?

חברים באים וחברים הולכים, במיוחד בגילאי היסודי (וגם הלאה). אפשר להעניש בלא הליפגש עם חברים כמה ימים (או יום, תלוי בחומרת המשעה).
לבת שלי (13) מאד חשובות החברות, ולכן לפני שבוע, אחרי שהיא התחצפה אליי, אסרתי עליה להיפגש עם חברות אחה"צ במשך 3 ימים רצופים (ועמדתי בזה!!!).
 

oneofus

New member
גם לי בת בת 13

וזה אחרת לגמרי מילד ביסודי !!!!!!!!!!!!!!!!!!
כמה שיותר חברים במקום מחשב או טלויזיה יותר
 
לי יש 2 ואין לי תמיד סבלנות

ולגדל ילדי אותיות, גם אם רק 2, זה לפעמים קשה יותר מלגדל 5 ילדים "רגילים".
 
למעלה