אוףףףף - קשה להיות אמא קשוחה

[bhs]

יש לי בעייה דומה - אחיות גדולות חוזרות מאוחר

הבת הקטנה גייסה 3 חברות לשמרטפות בתשלום, כל אחת יכולה ימים אחרים, שלוקחות את הקטן 9- מבית ספר ונשארות איתו בבית. כי בני הבית מגיעים בסביבות השעה 17:00 והלאה. מכיוון שגם כך אנו משתתפים בחוגי בית התלמיד בבית הספר אז חודשית יוצא לי כמו לשלם על צהרון (ולא נשארו שם חברים שלו)

 

[אור2221]

למה חשוב שיהיה בקבוצת ילדים?

הגדולים שלך לא היו.

 

[גליאל]

אני מרגישה שאלירן לא מסתדר טוב בקבוצות גדולות

בטרום חובה הוא היה בגן שפתי רק כי לא דיבר ברור. היו 14 ילדים בלבד. בגן חובה הוא היה בגן רגיל והיה לו מאוד קשה.
השנה הוא שוב נמצא במסגרת של 10 ילדים. שנה הבאה הוא יעלה לא' רגילה - שוב קבוצה גדולה של 20+ ילדים (יש לנו בית ספר קטן - זה המזל - מקווה שהכיתה לא תעבור את ה20 ילדים).
לכן בהתייעצות עם המורה/היועצת ופסיכולוגית בית ספר החלטנו שאת הצהרון הוא עושה בקבוצה גדולה כדי שילמד שיש לפעמים הרבה ילדים וצריך לדעת להתסדר. בגלל זה הקושי שלו בצהרון כנראה. ואני לא מתכוונת לוותר! יש לו ימים שהוא ילד מצויין - יש ימים שהמורות צורחות הצילו. הם מודעות ל"בעיות שלו" ובאמת מנסות לעזור. יש שם צוות נהדת!

 

[bhs]

אני חושבת שנהגת נכון

המסר - לא מרביצים לילדה/ילד ויהי מה. צריך ללמוד שליטה עצמית. מה שכן - חשוב לעשות ברור של מה קרה בתקרית, מה כל צד ראה ואיך צוות הצהרון הגיב.

 

[אביבקיץ]

אבל הבעיה החברתית היתה של גל, לא של אלירן

אני לא יודעת אם זה עונש נכון או לא.
אבל אני חושבת שלא צריך לערבב טראומות של ילד אחד עם ילד אחר

 

[דניאלההה]

בודאי שצריך להיות עונש

אלימות זה משהו חמור מאוד.
לא הייתי נותנת משהו קשור לחבר אלא
חושבת על עונש של עשייה למען אותה נערה שהרביץ לה
למשל לותר על חטיף במהלך שבוע ימים ולתת אותו לילדה
שהכה אותה. אלו הם עונשים כואבים לילד אבל כך הוא ילמד
שצריך לכבד ולא להשתמש בידיים.
לא קשור אם הכדור מתאים או לא מתאים לילד אלימות היא שליטה
ולכן הייתי עובדת איתו על שליטה בכעסים ומציגה לו תמונות
יופ יום של כעסים נותנת לו כלים להתמודד מה לעשות כאשר
קורה לי ________

 

[Ani15]

דברי עם הרופא לגבי קונצרטה

שזה ריטלין בשחרור אטי ל12 שעות, וגם ירידת ההשפעה מאוד הדרגתית וחוסכת את הריבאונד (שנדמה לי שזה בדיוק מה שקורה אצלכם בשעות הצהרון). הקונצרטה יקר יותר אבל שווה למי שזה עוזר לו.

 

[גליאל]

מהיום עברנו לLA 10 מ"ג

נראה אם זה באמת ישנה משהו. שעות הצהרון הם השעות שהוא כבר עייף + הSA החזק שנתנו לו עד עכשיו - יכול להיות שזה גם חלק תה"אשם" בתגובות שלו. אנחנו מנסים עכשיו משהו אחר ונראה אם יש שיפור.

 

[BrightEye]

התכוונת ל SR? כי הוא באמת פחות טוב

רק שהורידו אתכם במינון לדעתי ל-5 מג', וזה יכול לעשות לא טוב.
אם תראי שזה לא משפיע תנסי לתת שני כדורים יחד (שזה כמו מינון רגיל של ריטלין 10 מג' או כמו ריטלין SR 20)

 

[oneofus]

את טועה לכל רוחב החזית !

1) את יורה לעצמך ברגל - חברים זה קדוש
2) את הכביסה המלוכלכת - מכבסים בביץ
3) ואולי הגיע לילדה? ילדים בגן הם מאוד תחרותיים וגם מרביצים, לכן אלוהים עשה אותם נמוכים וחלשים - שלא יגרמו נזק ולא יפלו מגובה
4) ס ב ל נ ו ת היא שם המשחק בגידול ילדים: יש לי 3 שיחיו !

 

[גליאל]

חברים זה קדוש - מסכימה

אבל אלימות אני לא מסכימה.
1. יורה לעצמי ברגל?
אני יודעת שנקודה הכי כואבת במקרה של אלירן זה החבר הזה. הוא יודע שהנקודה הכואבת אצלי כשמתקשרים אלי מצהרון ואני באמצע פגישה בעבודה.
2. כביסה מלוכלכת? אלירן טוען שהוא נגע באמצע בתיק של הילדה והיא קיללה אותו. למה הוא לא קילל אותה בחזרה באותו הרגע? גיבור אחרי המעשה? לא מקובל עלי!
3. סבלנות? נמחק מהלקסיקון שלי מאז שהבכור שלי הגיע לכיתה א'.
אני מאותם הורים שלא מאמינים יותר בסבלנות כי אכלו כבר חרה עם ילדים אחרים שלהם בגלל החינוך לסבלנות.
היום אני מלמדת אותם -
מקללים אותך? תקלל בחזרה!
מרציבים לך? תרביץ בחזרה!
מה שכן - אף פעם אל תהיה זה שמתחיל ראשון! לזה אני לא מסכימה. ותחזיר בחוכמה
אל תהיה פראייר של אף אחד. אל תמהר להלשין למורה - זה לא יתקבל יפה בעיני חבריך. פוגעים בך? תחזיר באותה מטבע. תשאיר את הסכמי השלום לראשי ממשלה - הם מקבלים משכורת יפה בשביל להתעסק עם זה.

אני יודעת שעכשיו התנפלו עלי פה - אבל זה כבר מזמן לא משנה לי! מי שאכל פעם אחת חרה - משתדל לא לאכול ממנו יותר.
העולם היום אכזרי והמטרה להשתלב בתוכו ולא משנה באיזו דרך.

 

[oneofus]

גם אני לא מסכים לאלימות

אבל זה לא מונע ממני לשלוח את הקטן לקרב מגע ג'ודו ושאר קללות והקטנה שלי יודעת לעשות מתח ...
(שלא לדבר על הגדול
אבל - אין בגיל קטן הצדקה להורה להגיב מהבטן.
לעומתך גבירתי - כשאני מקבל טלפון מהילדים באמצע היום אני אומר "סליחה - משפחה קודם !" ומספר בדיחה על ילדים כי לכולנו יש ילדים
חפשי באינטרנט סרטון "לנורית ודורית" ותראי את הקטן שלי בסוף ה'
היום זו אופרה אחרת לגמרי.
לגבי הסכמי שלום - אחרי שאימא של ילד הרביצה לבן שלי בבית ספר אחרי שהתגונן כראוי מההצקות של בנה, אני לא מאמין בשלום
בין ילדים, רק בהרתעה

 

[גליאל]

כשהטלפונים באים פעם ב - גם אני רצה לבי"ס

כשהם באים בתדירות של פעם ביום כל יום ............. זה כבר מוזגם!
המשפחה קודם - אבל גם מקום עבודה חשוב!
בעבודה שלי מבינים אותי, תומכים בי, אף פעם לא אמרו לי מילה - אפילו כשיצאתי באמצע פגישה עם ראש עירייה ........... אבל יש גבול לכל תעלול! הילדים שלי צריכים להבין שלאמא יש דברים אחרים חוץ מלטפל כל היום בבעיות התנהגות שלהם.
גם עם העמצאיהיה לי פעם תקופה של הזנקה פעם ביום לבית ספר - לקחתי אותו לשיחה, הסברתי לו שאמא עובדת ולא מפריעים לה בעבודה כי "באה לי להתפנק וללכת הביתה" או "מישהו מציק לי אני רוצה הביתה" או משהו בנוסח כזה............ הוא הבין. היום אם כבר מתקשרים מבית ספר בעניין דניאל אני יודעת שאני שהנושא כבר לא סובל דיחוי.

אם כל הכבוד - גם לאמא יש חיים! ואם הילדים שלי רוצים רמת חיים נורמלית - פעם בשנה נופש, כל שבת טיולים משפחתיים עם שני ההורים ........... הם צריכים להבין שאנחנו עובדים בשביל כל הדברים האלה ובעבודה לא מפריעים לנו - אלא אם המקרה באמת לא סובל דיחוי.

אני לא הולכת לחפש סרטונים באינטרנט - לא מעניין אותי. אני לא הולכת לשנות את הגישה שלי. הקטן כמו הגדולים בסוף ילמד שגם להורים יש חיים ועבודה - זה חלק בלתי נפרד מהעסק המשפחתי. בערב ובסופי שבוע אנחנו נטו שלהם. באמצע שבוע בבוקר אנחנו עובדים! הם לומדים (או בקייטנות במקרה של חגים וחופשות). כמו שיש משפחות שנושא כשרות חשוב שם - במשפחה שלנו חשוב של סדר עדיפויות ואחראיות.

 

[oneofus]

גם אני הסברתי, וכיוון שיש לי סבלנות - הצלחתי

או אולי בגלל שיש לי מזל ושפה משותפת איתם ...
יותר טוב שיחה טובה מטיול שבת.
אני קיצצתי דרסטית בטיולים ופעילות החוץ המשפחתית לטובת שהיה עם הילדים וחינוך והשקעה. זה הרבה יותר חשוב.

אצלנו בחברה העברנו כל מי שיכולנו לעבודה מהבית כדי שיהיה עם הילדים הקטנים שלו )יש לנו חברה צעירים). זה כדאי לנו כי אנו מקבלים הרבה יותר תפוקה גם בשעות מאוחרות, ומאידך העובדים יכולים להשקיע בילדים שלהם.
לפי איך שאת כותבת יש לך מה זה פתיל קצר ....

 

[AYELET1]

טיולים בשבת (או ביום חופשי אחר) הם מה זה ז

מן מעולה לחינוך, קשרים משפחתיים, זמן איכות אמיתי עם המשפחה!
זו הזדמנות ל״השקעה״.

 

[שקדייה]

השיחות הכי טובות הן בזמן טיולים...

כשהולכים ברגל, משתחררת הצ'אקרה של הברברת....

לגבי עבודה מהבית, תרשה לי לא להסכים- אבל בענק.
עבודה מהבית לרוב נראית כמו... עבודה מהבית. זה נחמד לחלקים מאוד ספציפיים של העבודה (חלקים שנעשים off line כל מיני עבודות ניירת, חשבונות, מסמכים וכו'...), אבל העבודה האמיתית, זו שנעשית בצוותים, באינטראקציה עם לקוחות, עם ספקים, עם קולגות- את זה אי אפשר לעשות מהבית. ובטח לא כשיש לך 3 ילדים קטנים שמתרוצצים לך בין הרגליים.

אני רואה אצלי, כשלפעמים אנשים נתקעים ומבקשים לעבוד מהבית, התפוקות גרועות.

 

[oneofus]

זה תלוי עיסוק

כשאתה איש שרות זה אחלה!
שיחות יש לי כל יום עם הילדים אבל זמן סולו לעבודה כתף אל כתף בכלל לא. רק בשבת

 

[שקדייה]

ממש לא נכון

גם כשאתה לא איש שרות בהגדרה, אתה עובד באיזשהו אקו- סיסטם שבו הדברים קורים ואתה צריך להיות חלק ממנו.
וגם, כשעובדים מהבית במטרה להיות בבית ולעשות עוד דברים, ככה העבודה נראית.

כשאתה עובד עם עצמך, על דברים שלך... אולי.....

את השורה השניה שלך לא הבנתי בכלל.

 

[oneofus]

אנסה להסביר לך

עבודה מהבית היא עבודה לכל דבר !
היא מתחילה ב 8 בבוקר ממשיכה עד 5 ואחרי הפסקה - מ9 עד 10 11 בלילה.
היום יש מחשבים והתפוקה נמדדת.
אין "שיחות מסדרון" אין "עישון" אין "צהרים" אין נסיעות אל ו מ העבודה
אנשי השרות נמדדים ולאלה שעובדים מהבית יש 30% יותר תפוקה!
למעשב כל מערך שרות אחהץ ולילה שלנו מורכב מאנשים שעובדים מהבית
אחד הנשים (+3...) שעובדות אצלנו אנרה לי פעם שבעבודה הקודמת היא הרוויחה פי 2 אבל העבודה אצלנו מאפשרת לה גמישות עם ילדים ועבודות בית. ועוד שעתיים ביום שהיא מנצלת.
לגבי שבת - אני מעדיך לשבת עם הילדים. (דוגמא בפוסט האחרון שלי)

 

[גליאל]

איך אני שואת את זה!!!! לא כל דבר מתאים לכל אח

ואני לא חושבת שאם הפכתי לאמא אני צריכה לעצור את החיים שלי כי לילד שלי לא מתאים להיות בצהרון.
אני אוהבת את החופש שלי! אני יוצאת לעבודה מחוץ לבית כי זה חשוב לי אישית - זה בעצם הזמן שאני מתנתקת מהבית ונמצאת במקום אחר - לי אישית זה חשוב.
כאמור - אחרי שעה 16.00 (ואני לא עובדת דקה אחרי 16.00 אפילו שראש העיר בעצמו מזמן אותי לפגישה - וכולם במשרד שלי יודעים שהיום שלי נגמר בשעה 16.00!!!!!!!!!!!!!!!) אני נמצאת לרשות הילדים. סופי שבוע אני לרשות הילדים.

אבל במהלך בוקר יש לנו כללי ברזל - לילדים יש מסגרת! להורים יש מסגרת! וכל אחד נמצא במסגרת שלו! כמו שאני ובעלי מחוייבים לצאת לעבודה בשביל לפרנס את הילדים גם בימים ש"לא בא לנו לצאת מהמיטה" - הבנים שלנו מחוייבים ללמוד בבית ספר בשביל לבנות את העתיד שלהם (גם בימים שאין להם חשק). זה החינוך שאני מנהילה בבית שלי וזה החינוך שאני מאמינה בו.

מסכימה שזה לא מתאים לכל משפחה! לא כל אחד מסוגל לעבוד בחוץ ולא כל אחד מסוגל לעבוד בבית (כמוני למשל - בבית אני פשוט לא עובדת - פעם ניסיתי - לא הלך. כי אני מרגישה שאני בבית - אני גם לא עונה אפילו לטלפונים של העבודה בבית).
פעם היתה לי אפשרות לעבוד ביחד עם בעלי וסיכמנו שזה לא בריא! כל אחד צריך את החופש שלו לכמה שעות ביום! גם הילדים צריכים את החופש מאיתנו - לכן זה הזמן שלהם בבית ספר עם החברים שלהם.

שבת? זה קדוש! משפחתי ביותר! אין חברים בשבת! בדרך כלל אין בית אלא עם סוף העולם בחוץ - אנחנו מטיילים בארץ.