אוףףףף..... החיים שלי קשים!

[applesuger]

אוףףףף..... החיים שלי קשים!

אני בחורה בת 20 ואני מרגישה כאילו החיים שלי פשוט לא מספיק טובים! הבעיה העיקרית שמטרידה אותי כרגע זו העובדה שאין לי חבר וגם אף פעם לא היה לי חבר רציני. יצאתי עם כמה בנים בשנה האחרונה אבל אף אחד מהם לא נראה לי כמתאים להמשיך איתו לזוגיות של חבר. ואני כבר מתה להרגיש את התחושה הזו שיש מישהו שאני נמצאת איתו בזוגיות ופותחת את הנשמה שלי בפניו, ונהנית איתו והוא גורם לי לחייך ולצחוק. היה רק מישהו אחד כזה, אבל גם איתו לא הרגשתי עצמי עד הסוף ולא הרגשתי בנוח עד הסוף, אבל האמת שאיתו הייתי ממשיכה למערכת יחסים ארוכה יותר אבל הוא טס לחו"ל כרגע. אני כל כך רוצה כבר קשר רציני, ואני לא מוצאת את הבן שיגרום לי לרצות להמשיך איתו לקשר כזה בעיקר כי אני לא מרגישה מספיק בנוח עם הבחור, או שהם לא מספיק מעניינים או מצחיקים. חוץ מזה, דבר נוסף שמטריד אותי מאוד וקצת מביך להזכיר אותו - זו העובדה שאני עדיין בתולה. כלומר, ברור שאני רוצה לחכות לבחור הנכון שאני ארגיש איתו בנוח, אבל הרבה חברות שלי הן כבר לא, ויותר מזה- אחותי הקטנה כבר לא. ואני מרגישה כאילו אם בקרוב זה לא יקרה אני אשאר בתולה. מעבר לזה, אני כל הזמן מרגישה קנאה בבנות מסביבי, בעיקר על העובדה כי הן יותר יפות ממני, או יותר יודעות להתנהל חברתית. אני מרגישה כאילו אני לא מספיק מצחיקה או יפה. ומצד אחד אני רוצה למצוא את התכונות האלה בעצמי ולא להיות כמו בנות אחרות, אבל עדיין הן גורמות לי קנאה רבה. אני כאילו אף פעם לא מרגישה בנוח ליד בנות כאלה. אני מפחדת שחברות שלי לא אוהבות אותי מספיק, ואני משקיעה בקשר יותר מאשר הן משקיעות בקשר. כלומר, האנשים שמשקיעים יותר בקשר ממני הם אנשים שאני פחות רוצה להיות איתם מאשר אלה שאני משקיעה בקשר יותר. לא יודעת, אני בעיקר פשוט לא מאושרת. כל הזמן חושבת על איך אני צריכה להיראות ומה אני צריכה לעשות, ואיך אני צריכה להשתפר. לא טוב לי מספיק איך שאני עכשיו ואני כל הזמן מחפשת שיפורים. ואז אני כועסת על עצמי שאני מסבכת לעצמי את הראש יותר מדיי ושוקעת יותר מדיי במחשבות. ככה שאף פעם לא טוב לי. אני רוצה בחור, ואני רוצה להיות יפה יותר ואני רוצה להיות אמיצה ומצחיקה יותר ובכלל עם תפיסת חיים שמחה יותר. אבל שתבוא מבפנים. כי הרבה פעמים אני מרגישה כאילו כלפי חוץ אולי אני נראית שמחה , אבל זה כל כך לא אמיתי. מבפנים יש לי חור שחור גדול שמלא בחוסר ביטחון ואין לי מושג איך להגביר או להעלות אותו. אני מרגישה אילו אני בת 20 עם ראש מוטרד בשאלות קיומיות. וזה לא קל. בא לי פשוט להצליח לקבל את עצמי, ולחייך ולשמוח ולנגוס בחיים בכל הכח ולהנות מכל רגע ממה שהם מציעים, פשוט להיות מאושרת ושמחה כמו שאני רואה הרבה בנות אחרות. אבל איך עושים את זה?!

 

[sani48]

יש כללי יסוד בחיים האלה

תלמדי שהחיים זה לא פקניק,ואת יכולה עוד בעתיד לעבור קשיים הרבה יותר גדולים,לכן כדאי שתכיני את עצמך לחיים ותיתחזקי, איך עושה את זה? עושים בדיוק מה שרשמת בסוף-תקבלי את עצמך, תלמדי לאהוב את עצמך ותעריכי את עצמך ,זה הבסיס והדבר הכי חשוב בכל מערכת יחסים,אם לא תעשי את זה ולא תעריכי את עצמך אף פעם אף גבר אחר לא יעריך אותך באמת,את חייבת ללמוד לאהוב את עצמך,להיות עם ביטחון,להיות חזקה ומוכנה לקראת הכול,וזה אומר שגם אם מישהו שאת מאוד אוהבת זורק אותך,שתדעי לשרוד ולהיות תמיד רק תלויה בעצמך,כמה שתיהי יותר חזקה ויותר עצמאית ככה יהיה לך יותר קל בהמשך וגם יאהבו ויעריכו אותך יותר,בנוסף לזה חשוב באמת שתיהי בן אדם פתוח ושמח ושתיהיה אמיתית ולא שחקנית. כמו כן בואי נחזור אחורה קצת לזה שאמרת שאת בתולה,את רק בת 20 ואת לא צריכה להיסתכל על חברות שלך או על אחותך הקטנה,זה לא צריך לעניין אותך ואת לא עושה תחרות אם אף אחת,גם לא כל מה שאת רואה אצל חברות שלך הוא ורוד ויפה כמו שאת חושבת,מבחוץ הכול ניראה יפה אבל את אף פעם לא יכולה לדעת מה קורה ביחסים שלהם עם הבני זוג,על כל מיקרה לעיניננו,את עדיין צעירה ואין לך מה למהר ולהיות לחוצה להכיר מישהו,תיהי סבלנית כדי שתכלי להכיר מישהו כמו שצריך,והתחלה של קשר בריא לא צריכה לבוא בלחץ,חשוב שתכיני את עצמך כמו שאמרתי לך תעבדי על הביטחון שלך,תאהבי את עצמך, תעריכי את עצמך ,ותדעי שאין עליך בעולם ומי שלא רוצה אותך זה הפסד שלו ותמיד תיהי מוכנה להמשיך הלאה.בנים אוהבים בחורות עם ביטחון ולא עדינות נפש,אז חשוב מאוד שאת מכירה מישהו שתרגילי אותו מהתחלה שאת לא איזה פריאית,ותאמיני לי שמישהי חזקה שיש לה אופי אוהבים אותה ומעריכים אותה הרבה יותר,ויהיה לך ככה הרבה נקודות הערכה אצל גבר. תיהי כמה שפחות תלותית בבן אדם שאת מכירה,תראי שאת בן אדם עצמאי ויש לך גם חיים משלך ואת לא תלויה בו ומחכה כל היום שיתקשר אליך,תיהי כמה שיותר את וכמה שיותר אמיתית,שיאהבו אותך לטוב ולרע. והכי חשוב תעריכי תמיד את החיים בלי קשר לזה שיש לך בן זוג או אין לך,את ברוך השם בריאה ושלמה,ואני מניח שיש לך גם מישפחה שאת אוהבת מאוד,והם בריאים ושלמים,אז מה יותר חשוב מזה? תהני מכל יום שלך איתם ותהני מכל יום שלך עם עצמך, תמצאי אולי איזה תחביבים חדשים גם או לימודים,ובמיסגרות האלו אולי גם תכירי מישהו מעניין,ואולי גם חברות חדשות. נ.ב -לגבי זה שאמרת שאת פוחדת שחברות שלך לא אוהבות אותך מספיק ושאת משקיעה יותר בקשר ודווקה אלה שכן משקיעים בך את לא מעונינת להיות איתם בקשר כל כך, אז חבל שכך, זה אומר שאת נימשכת לאנשים השיטחים דווקה ולאלה שפחות אכפת להם ממך,אז אולי תנסי לעשות שינוי גם בגישה הזו כי להיות יפה ופופלרית זה לא מעיד כלום על בן אדם,ודווקה האנשים הפשוטים יותר הם האנשים האמיתים ופחות צבועים. תלמדי להעריך את מי שצריך להעריך,ועל תשקיעי במי שלא מעריך אותך,כמובן שזה תקף גם לגבי גברים. אם את צריכה עוד משהו תגידי לי . שבוע טוב.

 

[bubblegum8]

אוקיי....

קודם כל תודה על התגובה המהירה והמושקעת! זה ממש חמוד מצידך. ברור לי שהחיים הם לא פיקניק, ואני לא מפחדת להתמודד עם האתגרים שהחיים מציעים ואני יודעת שזה לא תמיד הולך להיות קל. אבל אני מרגישה כאילו אני במצב תמידי של חוסר שביעות רצון, ובעיקר חוסר ביטחון עצמי כאילו זה מצב קבוע שלא משתנה. איך לומדים לאהוב, לקבל ולהעריך את עצמי? זה נשמע כל כך יפה ומושלם על הנייר - כאילו זה בדיוק מה שאני צריכה! אבל איך עושים את זה בצורה פרקטית? איך מתחילים בכלל? לגבי להיות חזקה ולא להיות תלוייה באחרים, זה פחות מפריע לי כי אני מרגישה שבקטע הזה אני דווקא ממש על הרגליים ואין לי בעיה של תלות באחרים. ני לא רק יושבת ומחכה לטלפון של מישהו, יש לי חייים די מלאים. אבל אתה ממש צודק בקטע של להיות אמיתית ולא שחקנית, לפעמים כשהכי רע לי בעולם אני פשוט שמה עליי מין מסכה של שלווה ושמחה ויוצאת אל העולם. כאילו כשממש רע לי אני בדרך כלל מסתירה את זה, לא יודעת למה. כאילו אני סוג של מזייפת ביטחון. שלא באמת קיים שם. הרבה פעמים עם בנים, וגם עם החברות שלי. זו כאילו רק חזות ואני לא יודעת איך לגרום לזה להיות אמיתי מבפנים. חוץ מזה שאני מרגישה מושפעת מנוכחות של אחרים, כלומר אם יש בנים שמוצאים חן בעיניי או שחשוב לי להרשים משהו בי מבפנים יהיה מאוד לחוץ ולא רגוע, וכנ"ל לגבי בנות שכביכול חשוב לי יותר להרשים או שאני מרגישה שיפות או מוצלחות ממני. וזה בעיקר מה שמפריע לי, שאני לא יכולה להיות עצמי ולצחוק ולהנות באותה צורה כשיש אנשים לידי שמצד אחד אני רוצה מאוד את חברתם, ומצד שני אני מרגישה לא בנוח איתם. פשוט בא לי לפגוש בחור טוב שיהיה לי כיף איתו ואני בעיקר ארגיש בנוח.

 

[sani48]

אין בעד מה,ועוד קצת תשובות

קודם כל לגבי זה שהסברתי לך על העיניין של התלות באחרים, כרגע אני יודע שאין לך תלות באחרים כי אין לך בן זוג,אבל אני היתכונתי לגבי העתיד שיהיה לך בן זוג בעזרת השם, ביגלל שזה תיהיה אהבה ראשונה שלך את עלולה להיות מאוד תלותית בו, לכן היסתכלתי כמה צעדים קדימה והזהרתי אותך שלא תיהי תלותית מדי,כי זה עלול לגרום גם לבן זוג שלך להעריך אותך פחות, כמו כן כמו שאמרתי לך מקודם מאוד חשוב שיהיה לך ביטחון עצמי,כי עד שלא תעריכי את עצמך אחרים לא יעריכו אותך, אני יודע שזה לא קל ללמוד פתאום ביום אחד לקבל את עצמך ולהעריך את עצמך,זה משהו שאת צריכה לעבוד עליו לאט לאט,בתור התחלה הייתי מציע לך לא לנסות כל הזמן להיתחבר לבחורות היפות והפופלריות,כי דווקה הם מורידות לך את הביטחון שאת כל הזמן מקנאה בהם,ואת גם אומרת שאת מרגישה שאת צריכה להרשים אותם ,אז חבל,את חושבת בצורה שיטחית וביגלל זה את קשה עם עצמך,אמרת שיש בחורות אחרות שכן משקיעות בקשר איתך אבל את דווקה אלהם לא מיתאמצת אז תנסי אולי כן להיתחבר לבחורות הפשוטות יותר,כי מהם דווקה יש לך יותר מה ללמוד,וגם תרגישי יותר ביטחון שאת בחברה שכזו,וגם לא תפתחי ציפיות מעצמך שאת כל הזמן משווה את עצמך לבחורות הפופלריות האלה,וגם אני מאמין שהבחורות הפשוטות יותר יהיו יותר אמיתיות איתך,ותכלי בסופו של דבר ליסמוך עלהם יותר,כנל לגבי גברים אם את רוצה להכיר בחור טוב,אז תיסתכלי על דברים שצריך להיתסכל ולא בצורה שיטחית,במיוחד שאת בחורה שיש לה בעיה של ביטחון כרגע, אז לא חסר גם גברים טובים שגם להם יש בעיה של ביטחון,אז תמצאי לך מישהו שהוא לא איזה דוגמן אבל ניראה נחמד ובחור טוב,שיהיה לך כיף איתו ונוח איתו כי זה הכי חשוב,תיהיה תמיד אמיתית על תנסי להרשים אף אחד,מי שלא מקבל אותך כמו שאת אתם פשוט לא מתאימים וחבל שתנסי להיות מישהי שאת לא,תיהי הכי טבעית בעולם גם אם בנים וגם אם בנות,את זאת את וזה מה יש,מי שאוהב אותך איך שאת שיקבל אותך מי שלא שיחפש לו מישהי אחרת,אני בטוח שיש לך המון מה להציע ושאת חמודה נורא,והרבה גברים ישמחו להכיר בחורה טובה שכמוך,אז תאמיני בעצמך,תאמיני באחרים,תיסכלי על דברים שצריך להיסתכל ולא דברים שיטחים,הרבה בחורות מיתעוורות מכל מיני דברים וחיות בחלום,אז על תעשי את אותה טעות,תיהי חכמה יותר,וככה תכלי תמיד להיות את,אם את צריכה עוד משהו תגידי לי. בהצלחה.

 

[bubblegum8]

אני מבינה את מה שאתה אומר

אבל קודם כל אין לי מושג איך אני אמורה להתחיל לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי? יש צדדים בי שאני אוהבת וצדדים שאני פחות אוהבת, אבל מאיפה מתחילים? אני בעיקר מרגישה לא מספיק יפה, למרות שחברות שלי ומשפחה וגם ידידים אומרים לי אני יפה, קשה לי להאמין להם. אני לא מרגישה את זה מבפנים, מהגוף שלי אני מרוצה אבל אני בכל מקרה לא מרגישה יפה. ולגבי להתחבר לבנות שהן פחות יפות ופופולריות, יש לי חברות מדהימות שאיתי עוד מגיל בי"ס ואמנם אי אפשר לומר שהן היו הכי פופולריות בבי"ס אבל הן היו בנות ממוצעות ומתוקות. אבל לפעמים אני מרגישה שבא לי יותר מזה, בא לי להיות חלק מהבנות הכי יפות ופופלריות, כמה ילדותי שזה נשמע. אני מודעת לזה שאני נשמעת כמו ילדה בחטיבה שרוצה להסתובב עם הבנות הכי מקובלות, אבל ככה אני באמת מרגישה ואני לא יודעת איך לעבוד על זה. אני משתדלת להיות אני אבל לא תמיד אני מרוצה מהאני הזה. לפעמים אני מופנמת מדיי לדעתי, או לוקחת דברים קשה מדיי, קצת לחוצה מדיי. לגבי בנים, יש מישהו חמוד עכשיו שמוצא חן בעיני, אבל אני מפחדת שאם נתחיל לצאת אני שוב אתחיל להרגיש לא בנוח וחוסר ביטחון שמשתלט עליי, שאני חייבת להיות טוהה מספיק ומעניינת מספיק ולעמוד בציפיות שלו. סוג של פרפקציוניזם כזה. וחוץ מזה, אני ממש מודה לך שאתה ככה משקיע בתשובות!

 

[sani48]

את קשה מדי עם עצמך

ואת מצפה מעצמך ליותר מדי,למה את כל הזמן רוצה להיות מושלמת? אף אחד לא מושלם אז במקום לקנאות בבחורות שיותר יפות ממך.אז תסתכלי על הבחורות שפחות יפות ממך ותגידי וואי איזה מזל שאני מי שאני,וגם על הגוף שלך שאת מאוד מרוצה ממנו,חוץ מזה שיופי זה לא הכול בחיים,ואת לא צריכה לחשוב בצורה שיטחית,גם זה שאת רוצה להיתחבר כל הזמן לבחורות היפות והפולפריות זה סתם הערצה מיותרת שאת רוצה להיות אחת מהם,אני מציע לך לשמור על החברות ילדות שלך מהבית ספר,לא קל היום להשיג חברים אמיתים,ועדיף שתישמרי על מה שיש לך,גם יכול להיות שהבחורות האלה שאת רוצה להיתחבר אלהם הם בחורות שיטחיות וחבל שישפיעו עליך לרעה,לפעמים חברות יכולות לעשות נזק בצורת מחשבה שלהם,אז מאוד חשוב הסביבה שאת נימצאת בה,בנוסף לזה את כל הזמן מקנאה בהם ואת מרגישה שחסר לך משהו שלהם יש,אז למה את צריכה את זה? זה עושה לך רע בסופו של דבר,אני מציע לך דווקה להיתרחק מהבחורות האלה,ולהיתרכז בדברים יותר חשובים,לגבי הבחור החמוד שאת רוצה להכיר,אז אין לך מה לפחד ביכלל,את צריכה לילמוד להעיז,ולצאת מהסרט הזה שאת צריכה להרשים מישהו,את לא הולכת לראיון עבודה,את הולכת לפגישה,בדרך כלל גברים הם אלה שמיתרגשים וחוששים שלא יהיה להם על מה לדבר פגישה ראשונה,אז ההיתרגשות היא הדדית ולא רק אצלך,זה דבר טיבעי,רק על תיראי לחוצה מדי,ותגידי לעצמך חמוד או לא חמוד,אם הוא לא מרוצה ממי שאת אז יש עוד מיליון כמוהו,אין לך מה להפסיד תלמיד לא להיתאמץ,אם תיתאמצי שום דבר לא יהיה אמיתי,וחשוב שהוא יכיר אותך מהתחלה כמי שאת לטוב ולרע,הציפיות היחידות שלו הם שתיהי אמיתית,אז תיהי כזו,ואם כבר ציפיות אז את תצפי ממנו שגם הוא יהיה אמיתי כי זה הכי חשוב. אם את צריכה עוד משהו תבקשי. בהצלחה

 

[bubblegum8]

אבל העניין הוא

שזה ממש בוער בי, וממש הייתי רוצה להפסיק לקנא ולאהוב את עצמי ולהיות מרוצה ממה שיש לי אבל איך עושים את זה? אני רואה בנות ששלמות עם עצמן, לא משנה באיזה גודל הן ואיך הן נראות ואני חושבת שזה מדהים. הייתי רוצה להתחבר למי שאני ולדברים שאני אוהבת ולאהוב את עצמי ומה שיש לי, אבל גם כשאני מרגישה טוב עם עצמי אני תמיד חוזרת לחוסר שביעות רצון שלי מעצמי ויורדת על עצמי מבפנים (שאני לא יפה, או לא רגועה מספיק). יש לך אולי עצות פרקטיות של דברים שאני יכולה לעשות כדי לשנות את זה? ממש מה לעשות בתכלס? כי קשה תוך יום לשנות צורת חשיבה שבה חשבתי במשך שנים (כל גיל התבגרות). ולגבי החברות שלי, אני לא מתכוונת לוותר עליהם אף פעם, הן ממש חשובות לי. אל דאגה. : ) ושוב, תודה רבה!

 

[sani48]

זה ממש בוער בך?

תשפכי על עצמך דלי מים ואולי תיתעוררי,זה לא משהו שיכול לקרות בין רגע זה חלק מהבגרות,ויש אנשים שמיתבגרים בגיל18 ויש אנשים שמיתבגרים בגיל 40,ויש כאלה שאף פעם לא,אז תחשבי מתי את רוצה להיתבגר ולהבין שאת מיתעסקת בדברים שולים, אני יכול לספר לך דוגמא,על חבר שלי,הוא ניראה כל כך טוב,אין בחורה שלא היתה רוצה אותו והוא היה עם המון נשים, בסופו של דבר הוא הכיר מישהי,שדומה ללויתן חחח,אני רק מנחש שהיא שוקלת איזה 120 קילו לפחות,אבל מה?,הוא היתאהב בה,כניראה שהוא לא היסתכל על מה שכולם מיסתכלים והם היתחתנו והוא מאושר מאוד,הבחורה הזו בחורה חייכנית,נחמדה, ואמיתית. אם היא לא היתה כזו והיתה מרחמת על עצמה כמוך,סביר להניח שהוא לא היה מיתאהב בה,ואם כולם היו חושבים בצורה שיטחית,הוא גם לא היה מיתאהב בה,אבל כניראה שזה לא ככה,ולעומת זה אני יכול להגיד לך על המון נשים יפות שהיתחתנו ונפלו על בעל שלא מעריך אותם ומאמלל אותם,אבל את זה אף פעם לא תראי מבחוץ,ותמיד תקנאי בהם,ולמה בעלן לא מעריך אותם? כי כניראה אין להם מספיק אופי והם עדינות נפש שחיות בחלום,אז מה שקורה שהם יחיו כל החיים אם מישהו שמאמלל אותם ואז מה יצא להם מהיופי שלהם? כלום,לכן תלמדי שהאופי יותר חשוב מהיופי,דבר שני גם אף אחד לא אמר שאת לא יפה זה הכול בראש שלך,וכל מה שאת צריכה זה להיות אמיצה,וברגע שתיהי אמיצה ותעיזי כבר להכיר מישהו,אם הוא יאהב אותך ויעריך אותך,גם הביטחון שלך יעלה,ותביני שיש הרבה מה לאהוב בך,רק שאת מכירה מישהו תישתדלי ליבחור מישהו שהוא לא בן אדם שיטחי,תנסי להיות טיבעית כמה שיותר,ותביני כבר שאין לך להפסיד,זה יקח קצת זמן עד שתכלי להיתנהג בטבעיות,גם שהולכים לבית ספר חדש או לעיר חדשה,לוקח זמן להכיר חברים ולהרגיש בנוח,אותו דבר פה זה משהו שלוקח זמן,רק תיהי את ותתני לו להכיר את מי שאת,על תחששי,גם אם לא ילך איתו,אז ילך עם מישהו אחר, את תיצברי נסיון רק אחרי שתצאי עם הרבה אנשים ולאט לאט תיתפסי ביטחון,הכי חשוב תאמיני בעצמך,ותיהי כמה שיותר אופטימית. בהצלחה.

 

[arik19851]

את צריכה לשנות את הכותרת

הכותרת המתאימה היא : "החיים הם קשים" לדעתי האשמה היא בחברה שמטיפה שחייבים "להנות מכל רגע" ו-"לנצל את החיים עד תום", ובכלל הבעיה ברוב המקרים היא הפער בין השאיפות שלנו למציאות, למשל אנחנו יכולים לבלות שנים בלהשיג משהוא,ואז לגלות שהוא בכלל לא נוצץ כמו שחשבנו. יש גם מן אשליה כזאת ,שכולם מאושרים כל הזמן או שכולם מאבדים את הבתולים בגיל 17, יש סיפור על תלמיד שנרשם לקורס פסיכומטרי ושאל את המדריך מה ממוצע הציונים של תלמידי הקורס, כנענה שהממוצע הוא 550,שאל :"אז איך כל מי שאני שומע קיבל +650 ?" לדעתי הדרך הטובה ביותר היא להכיר את עצמך ולהבין את מגבלותיך ואת יכולתיך. להבין מה שווה מאמץ ומה לא שווה מאמץ,מה שולי ומה העיקר,מה אמיתי ומה מזוייף .

 

[bubblegum8]

אני מסכימה איתך

שהחיים הם לא קלים, וככה זה יהיה תמיד וצריך לראות את היופי וההנאה שגם ברגעים הקטנים ולא לצפות שהחיים יהיו אושר אחד רצוף. אבל מה שאני מרגישה זו תחושה כללית של חוסר שביעות רצון מעצמי, למרות שיש המון דברים יפים ומדהימים בחיים שלי. ואז קשה אפילו להסתכל על דברים אחרים, כי יש כל הזמן ריכוז בעצמי. קשה לפעמים להבדיל בין מה אמיתי ומה מזוייף, כי לפעמים האמיתי הוא ממש נכון רק בשבילך. צריך לזכור שאנחנו חיים בחברה ולפעמים התנהלות חברתית יכולה אולי לראות במידה מסויימת מזוייפת אבל מצד שני זו סוג של תרומה מעצמך לאחרים. חוץ מזה, כשמשיגים משהו שרוצים בדרך כלל מסופקים ממההישג. לפחות אני מרגישה ככה. איכשהו התגובה שלך גורמת לי להרגיש קצת פסימיות על העולם, אני מסכימה איתך בסך הכל אבל אולי אני רואה את זה בצורה קצת יותר חיובית.

 

[המורי הזקן]

נו,גם אני בתול

ואת מוזמנת להסתכל בן כמה אני.האמת?עד לפני לא הרבה זמן הרגשתי אשם שלא "זיינתי" ושאין לי מה לספר לחבר'ה.אין לי בעיה עם זה היום.פשוט לא יצא,וזהו.מעניין מאוד שאנשים לא מרגישים אשמים בזה שהם לא היו בלונדון בחיים שלהם,כשאני הייתי 4 פעמים.