אומרת כמה נורא

שירה כמים 1959

Well-known member
אלוהים, הם היו מתחרים
ואני, יש לי את עצמי
רפוסה ורועדת, גשומה ומקורזלת
שיער אפור ויגע
שמור ושומע
הגשם, אמור
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הגשם, אמור, שבה-שרה
הפנינה הזוהרת ששלו האמודאים,
ממרחקי מעמקים שרתי שיר
כוזב היה השיר ויגע
עמוק וצולע
כמו השמש
 

שירה כמים 1959

Well-known member
האם לכתוב על החלון את המילה
"נשימות"
או על השיש? ואולי לכתוב
"תרגילי נשימות"?
ומה יחשוב זר שייכנס אל ביתי
ואל חדר אמבטייתי?
כן, אלה השאלות שמטרידות אותי בימים אלה.
 

שירה כמים 1959

Well-known member
למה שאשכב איתך
כתינוק גוסס
גוסס גוסס
אל עצמו
למה שהגשם
לא יחויר
יחויר יחויר
לאיטו
 

שירה כמים 1959

Well-known member
הייתי רוכנת מעליה
לבדוק שהיא אכן נושמת
ולא נרדמה לנצח
בשנתה, וכך אני רוכנת אל החתול
נשימתו כל כך שלווה במיטתי
מנשקת את לחיו הפרוותית
כל כך שלווה נשימתו כמעט אפשר לטעות
 

שירה כמים 1959

Well-known member
אבל
אל תגידי לי אבל
הגשם לא יורד
וחבל, חסל סדר
מייאשין, חסל סדר
בכלל, כל יום ואי וודאותו
הפוצעת, המעיפה
למרומים בערסול הרוח
 

שירה כמים 1959

Well-known member
"היה לנו טוב
נהיה לנו רע
כמעט חשבנו כבר לחזור חזרה"
אבל לא חזרנו
נשארנו במקום
ובעטנו בעיטות נוגעות ללב
באויר

(מאיזשהו שיר של אריק איינשטיין)
 

שירה כמים 1959

Well-known member
או שפתח את הלב
פתוך פותח
או שסגר -
צרוך.
צורח?
לא.
ואפילו לא מרים טלפון לראות אם אני בחיים.
וגם אני לא.
 
למעלה