אומרים לי שהיה לי התקף חרדה...=\
אני בטבעי, ילדה נורא נורא חרדתית, תמיד דואגת, תמיד לחוצה, מפחדת, לא פורצת גבולות בגלל זה, מקובעת מהפחד, נותנת לו לשלוט בי.... הייתה לי תקופה לא טובה, גרועה בעיקרון בארבעת החודשים האחרונים, מאז הטיסה שלי לארה"ב, אני כל הזמן בתחושת אי נוחות, ירידה בלימודים, הזנחה והכל... בחודשיים האחורנים התחילה לנו תקופה מטורפת של מבחנים, ולא הייתי מסוגלת ללמוג וכל זה....אחרי שלושה שבועות בערך התחילה תקופה שלא טרחתי לנסות ללמוד, לא למדית אפילו יום לפני המבחן, ולא עשיתי שליפים לא כלום, לא ניסיתי להצליח איכשהו, גם בדרך לא כשרה...הקטע שלא היה לךי איכפת להכישל, הייתי אדישה לחלוטין! לפני שבוע היה לי מבחן, שאם הייתי נכשלת בו היה לי נכשל בטוח בתעודה, ונכנסתי ללחץ מטורף שעתיים לפני המבחן בערך...הייתי מתוחה כל היום, ובהפסקה שלפני המבחן התחלתי לבכות בטרוף, ובעצם התחוור לי עד כמה כן הפריע לי שלא למדתי ושנכשלתי, שזאת לא אני באמת, כאילו המבחן הזה הוא הקש ששבר את גב הגמל! בכיתי כל ההפסקה שלפני המבחן כאמור, וברגע שהמורה נכנסה והכנסתי את הדברים שלי לתיק, התחילו לעבור לי נמלים בידיים ובראש (מה שקורה אחרי שהרגל\ היד נרדמת) ראיתי את כל הכיתה כאילו אני לא שם (כאילו זה סרט או משהו כיאלו אני צפה שם) ויה לי קשה לנשום בטירוף! התחלתי לרעוד ולנסות להכניס אוויר, ולא נכנס לי, השתנקתי בערך, ולניסיתי להסביר לילדים מהכיתה שלי שאני לא מרגישה את הידיים (הצלחתי בסוף) מסתבר אח"כ שהמורה חילקה את המבחנים, כולם הסתכלו עליי, וזה ארך בערך דקה ולא שמתי לב בכלל! הייתי בטוחה שאני הולכת למות או להתעלף, אז הוציאו אותי החוצה, ורעדתי בחוץ במשך עשר דקות בערך....! כל היום אחרי זה הייתי תשושה לחלוטין, ובערב אבא שלי אמר לי שזה היה התקף חרדה... רציתי לברר האם זה באמת התקף חרדה, ואם כן אז איך אני מונעת את זה? תודה!
אני בטבעי, ילדה נורא נורא חרדתית, תמיד דואגת, תמיד לחוצה, מפחדת, לא פורצת גבולות בגלל זה, מקובעת מהפחד, נותנת לו לשלוט בי.... הייתה לי תקופה לא טובה, גרועה בעיקרון בארבעת החודשים האחרונים, מאז הטיסה שלי לארה"ב, אני כל הזמן בתחושת אי נוחות, ירידה בלימודים, הזנחה והכל... בחודשיים האחורנים התחילה לנו תקופה מטורפת של מבחנים, ולא הייתי מסוגלת ללמוג וכל זה....אחרי שלושה שבועות בערך התחילה תקופה שלא טרחתי לנסות ללמוד, לא למדית אפילו יום לפני המבחן, ולא עשיתי שליפים לא כלום, לא ניסיתי להצליח איכשהו, גם בדרך לא כשרה...הקטע שלא היה לךי איכפת להכישל, הייתי אדישה לחלוטין! לפני שבוע היה לי מבחן, שאם הייתי נכשלת בו היה לי נכשל בטוח בתעודה, ונכנסתי ללחץ מטורף שעתיים לפני המבחן בערך...הייתי מתוחה כל היום, ובהפסקה שלפני המבחן התחלתי לבכות בטרוף, ובעצם התחוור לי עד כמה כן הפריע לי שלא למדתי ושנכשלתי, שזאת לא אני באמת, כאילו המבחן הזה הוא הקש ששבר את גב הגמל! בכיתי כל ההפסקה שלפני המבחן כאמור, וברגע שהמורה נכנסה והכנסתי את הדברים שלי לתיק, התחילו לעבור לי נמלים בידיים ובראש (מה שקורה אחרי שהרגל\ היד נרדמת) ראיתי את כל הכיתה כאילו אני לא שם (כאילו זה סרט או משהו כיאלו אני צפה שם) ויה לי קשה לנשום בטירוף! התחלתי לרעוד ולנסות להכניס אוויר, ולא נכנס לי, השתנקתי בערך, ולניסיתי להסביר לילדים מהכיתה שלי שאני לא מרגישה את הידיים (הצלחתי בסוף) מסתבר אח"כ שהמורה חילקה את המבחנים, כולם הסתכלו עליי, וזה ארך בערך דקה ולא שמתי לב בכלל! הייתי בטוחה שאני הולכת למות או להתעלף, אז הוציאו אותי החוצה, ורעדתי בחוץ במשך עשר דקות בערך....! כל היום אחרי זה הייתי תשושה לחלוטין, ובערב אבא שלי אמר לי שזה היה התקף חרדה... רציתי לברר האם זה באמת התקף חרדה, ואם כן אז איך אני מונעת את זה? תודה!