אולי מישהו יכול לתת עיצה?../images/Emo7.gif
יש לי קרובת משפחה בת 35, גרושה. בצעירותה היא עברה טיפול פסיכולוגי בגלל בעיות אנורקסיה ואח"כ טיפול פסיכיאטרי (אשפוז יום לבני נוער). למרבה הצער התקדמות רבה לא הושגה. מאז גיל 18 היא לא קבלה שום ייעוץ מגורם חיצוני. השנים עברו ולכאורה על פני השטח, למרות מהמורות (מערכות יחסים חסרות עתיד והפלות) היא "עברה" את החיים "איכשהו". בגיל 27 היא חזרה הבייתה אחרי 7 שנים. הוריה סבלו מהתנהגותה (אלימות מילולית ופיזית). אחרי 7 שנים היא יצאה מהבית. בשנה וחצי האחרונות היא לא עבדה וחסלה את חסכונותיה. החוזה שלה לדירה נגמר בפברואר, ככה שבלי כסף ובלי עבודה היא תכננה לחזור להוריה (למרות שזה לא בא בחשבון - היא טוענת שהיה לה טוב שם). יש לה נטיה ברורה להשלות את עצמה... אבל אף אחד לא יכול להתקרב אליה, כי היא יש מתנפלת וצועקת ואפילו יותר גרוע. אנחנו, בתור בני המשפחה הקרובה, די נרתענו ממגע קרוב איתה - אדם מאוד קשה, שלא מוכן להקשיב - כי התיאוריה שלו עלולה להתמוטט לו על הראש. הבעיה החריפה לאחרונה - אומרים שהבדידות מעבירה אדם על דעתו. היא גרה לבד בדירה שכורה בדרום תל אביב בשנה האחרונה. בגלל התנהגותה (וגם מראיה) היא לא הצליחה ליצור קשר ממושך עם בן זוג זה זמן מה. לפני מספר חודשים (את זה גילינו בדיעבד - היא לא ספרה לנו כלום) היא הכירה בחור בן 26. הבחור "שותה (והרבה) מעשן (ולא רק סיגריות) ומשחק סנוקר (אבל עם כדורים אחרים...). הכניסה אותו למיטתה...ואופס! היא בהריון. אין לו עבודה והוא מקבל קצבה על נכות נפשית - היא טוענת שהיא יכולה לעזור לו... היא נותנת לו כסף, אוכל וגג מעל הראש - כשלה אין גרוש על הנשמה (היא הגישה בקשה לקבל אבטחת הכנסה). הבעיה: ההורים לא מאמינים שהיא מסוגלת לגדל את הילד. החבר שלה בטח שלא. היא כל פעם באה עם ראיון אחר: פעם היא משאירה אותו אצלה, פעם היא תתן אותו לחבר שלה שיגדל אותו אם לא יבוא לה, פעם היא תתן אותו לאימוץ ופעם היא תמכור אותו כי "יש הרבה אנשים בעולם שאין להם ילדים ואנשים יהיו מוכנים לשלם עליו כסף (????!!!!!)". אין מילים לתאר כמה שזה מזעזע. נתתי לה את רשימת הפסיכולוגים של "מכון רותם"...אבל היא לא מוכנה לצלצל. על עובדת סוציאלית היא לא מוכנה לשמוע - ועובד סוציאלי לא יתערב אם היא לא תפנה אליו ישירות - כי היא אדון לגופה. על הפלה אין מה לדבר איתה - היא מתעקשת ללדת - עברה 3 הפלות - 2 מלאכותיות ואחת טבעית (מבן זוג שזרק אותה, אבל היא אמרה לנו שהוא רצה ממנה ילד...ככה היא משקרת לנו והכי גרוע - לעצמה). מה עושים? איך נותנים עזרה למישהו שלא מוכן לשמוע?
יש לי קרובת משפחה בת 35, גרושה. בצעירותה היא עברה טיפול פסיכולוגי בגלל בעיות אנורקסיה ואח"כ טיפול פסיכיאטרי (אשפוז יום לבני נוער). למרבה הצער התקדמות רבה לא הושגה. מאז גיל 18 היא לא קבלה שום ייעוץ מגורם חיצוני. השנים עברו ולכאורה על פני השטח, למרות מהמורות (מערכות יחסים חסרות עתיד והפלות) היא "עברה" את החיים "איכשהו". בגיל 27 היא חזרה הבייתה אחרי 7 שנים. הוריה סבלו מהתנהגותה (אלימות מילולית ופיזית). אחרי 7 שנים היא יצאה מהבית. בשנה וחצי האחרונות היא לא עבדה וחסלה את חסכונותיה. החוזה שלה לדירה נגמר בפברואר, ככה שבלי כסף ובלי עבודה היא תכננה לחזור להוריה (למרות שזה לא בא בחשבון - היא טוענת שהיה לה טוב שם). יש לה נטיה ברורה להשלות את עצמה... אבל אף אחד לא יכול להתקרב אליה, כי היא יש מתנפלת וצועקת ואפילו יותר גרוע. אנחנו, בתור בני המשפחה הקרובה, די נרתענו ממגע קרוב איתה - אדם מאוד קשה, שלא מוכן להקשיב - כי התיאוריה שלו עלולה להתמוטט לו על הראש. הבעיה החריפה לאחרונה - אומרים שהבדידות מעבירה אדם על דעתו. היא גרה לבד בדירה שכורה בדרום תל אביב בשנה האחרונה. בגלל התנהגותה (וגם מראיה) היא לא הצליחה ליצור קשר ממושך עם בן זוג זה זמן מה. לפני מספר חודשים (את זה גילינו בדיעבד - היא לא ספרה לנו כלום) היא הכירה בחור בן 26. הבחור "שותה (והרבה) מעשן (ולא רק סיגריות) ומשחק סנוקר (אבל עם כדורים אחרים...). הכניסה אותו למיטתה...ואופס! היא בהריון. אין לו עבודה והוא מקבל קצבה על נכות נפשית - היא טוענת שהיא יכולה לעזור לו... היא נותנת לו כסף, אוכל וגג מעל הראש - כשלה אין גרוש על הנשמה (היא הגישה בקשה לקבל אבטחת הכנסה). הבעיה: ההורים לא מאמינים שהיא מסוגלת לגדל את הילד. החבר שלה בטח שלא. היא כל פעם באה עם ראיון אחר: פעם היא משאירה אותו אצלה, פעם היא תתן אותו לחבר שלה שיגדל אותו אם לא יבוא לה, פעם היא תתן אותו לאימוץ ופעם היא תמכור אותו כי "יש הרבה אנשים בעולם שאין להם ילדים ואנשים יהיו מוכנים לשלם עליו כסף (????!!!!!)". אין מילים לתאר כמה שזה מזעזע. נתתי לה את רשימת הפסיכולוגים של "מכון רותם"...אבל היא לא מוכנה לצלצל. על עובדת סוציאלית היא לא מוכנה לשמוע - ועובד סוציאלי לא יתערב אם היא לא תפנה אליו ישירות - כי היא אדון לגופה. על הפלה אין מה לדבר איתה - היא מתעקשת ללדת - עברה 3 הפלות - 2 מלאכותיות ואחת טבעית (מבן זוג שזרק אותה, אבל היא אמרה לנו שהוא רצה ממנה ילד...ככה היא משקרת לנו והכי גרוע - לעצמה). מה עושים? איך נותנים עזרה למישהו שלא מוכן לשמוע?