אולי אני אגואיסטית?

Jen74

New member
אולי אני אגואיסטית?

בעלי בן 47 בחודש הבא.
הוא קצין במילואים בתפקיד מפק"צ-מפקד צוות שהוא הקים מהיסוד והפיקודים שלו הם הילדים שלו ממש.
מגיל 45 המילואים שהוא עושה הם בהתנדבות.
למרות שמצבו הרפואי יכול להוות לו לסיבה טובה לוותר על המילואים הוא מתייצב כל פעם שקוראים לו.
לפני שנתיים נפגשנו והתאהבנו ולפני כמעט שנה חתמנו את זוגיותינו בחתונה.
עכשיו מחכים לילד/ה שאמור/ה בעז"ה להגיח לעולם בתחילת ספטמבר.
רצה הגורל ופרצה לה המלחמה הנוכחית ושוב קראו לבעלי להצטרף לצוות המילואים שלו ולמרות שיש להם מפק"צ חדש שאותו בעלי אי מן בעצמו בעלי ממש דואג להם.
הוא שאל אותי אם להצטרף אליהם ואמרתי לו שאם זה תלוי בי א
 

Jen74

New member
המשך

אני לא רוצה שיתנדב הפעם אם יש לו אפשרות לסרב ולו רק בגלל הלידה המתקרבת. אני יודעת שהוא יהיה שם והמחשבות יהיו עליי ולא יהיה מרוכז וזה מצב לא טוב ואפילו מסוכן. אני חייבת לציין שאם לא הייתי בהריון מתקדם הייתי אורזת לו בעצמי את התיק. הייתי דואגת אבל אני חושבת שכל מי שיכול לתרום צריך לצאת למילואים.
אתמול בערב אחרי שסיים את הנסיעות שלו - הוא נהג משאית- נסע לצוות שלו בשטח לראות איך הם מסתדרים. ידעתי שזה יגיע וזו הייתה רק שאלה של זמן. אחרי שהתקשר לספר לי שהוא.מבקר את הצוות שלו התחילו לי צירים. נלחצתי. תוך כדי השיחה שלנו היה לעברם ירי מאש חיה. אמרתי לו ביי וביקשתי שיתקשר כשיהיה כבר בדרל הביתה רחוק מקו האש.
 

Jen74

New member
הוא ילד גדול

הוא צריך להחליט לבד אבל אם הוא שואל לדעתי אז בגילו ומצבו הרפואי ועם אישה בהריון מתקדם לא חושבת שהוא צריך להיות שם.
אני מרגישה אגואיסטית בעניין הרצון שיהיב לידי בשלב כזה מתקדם של ההריון בעוד שיש לא מעט הריוניות שהבעלים שלהן בשטח.
יצאה לי הודעה ארוכה כי כותבת מהנייד. מסובך קצת.
 

mykal

New member
לא מבינה את

הענין של היותו ילד גדול, וזכותו להחליט לבד.
החלטתם יחד אני מניחה--הן על ההריון והלידה,
ואם זה מלחיץ אותך--ועושה לך רע--הוא אמור לדעת מזה,
ולשתף איתך פעולה.
האם לזה את קוראת אגואיזם?
ההשואה לאחרים לא נכונה. ואני מניחה--שגם אחרים מוצאים דרכים
להקל על עצמם.
 
ולמה את חושבת שאת אגואיסטית

היום הוא השותף שלך, הוא הבן זוג שלך לכל דבר, ואתם בהריון מתקדם, כך שהוא אמור להבין את הלחץ מהמצב הנתון, ולהיות שותף,לגרום לך לרוגע שלווה וביטחון.
אני מבינה מאוד את המצב בו בעלך נמצא, והדאגה לחברים שנמצאים במלחמה והרצון להיות יחד איתם, אך איך אומרים לפעמים יש סדרי עדיפויות, אומנם לא נעים עם כל המצב לומר זאת, אך אם כל המצב בו המדינה נמצאת הוא צריך לדעת שהידיעה שהוא נמצא אי שם ואת כאן לבד גורמת לך ללחצים שיכולים להזיק חס וחלילה להריון, ולמרות הרצון שלו להיות שם הוא צריך להיות כאן.
נסי לדבר איתו ברוגע בטוחה שיבין, והכי חשוב המשך הריון תקין ולידה קלה.
 

tgn13

New member
את לא אגואיסטית!!! הרי הוא שאל אותך

ואמרת את דעתך וגם לו יש יד ורגל בהריון המשותף שלכם וזה הריון ראשון אז כל הרגשות מסביבו בדר"כ יותר חרדתיים ולחוצים ולכן, אני איתך.
את לא אגואיסטית. הלחץ שהיית שרויה בו בימים האחרונים הביא לצירים מוקדמים וזה ממש לא לעניין.את צריכה להיות רגועה כעת, להתכונן ללידה ברוגע ושלווה והוא לטעמי האישי צריך ללוות אותך, להיות לצידך ולא לגרום לחרדות ולדאגות מיותרים כעת.
אני מבינה את הדאגה מצידו לשלום חייליו אבל אנחנו היום מצויים בעידן הפייסבוק, הטלפון הנייד והזמינות קיימת 24 שע' אז הוא יכול לברר לשלום חייליו באמצעות הטלפון, מיילים וכו' וכך להעביר להם גם מסר שהם במחשבותיו ובליבו.
זה בסדר שאת דואגת לעצמך ולהריון שלך.אני מאחלת לך ימים של שלווה ושתרגישי טוב. לידה קלה יקירה
 
ראשית קבלי ממני חיבוק ואמפטיה

מבינה אותך מאוד. את המצב הרגשי והכללי. את החששות ואת הצורך בלהיות רגועה כמה שיותר בחודשים האחרונים.


מצד שני אני מצליחה להבין אותו. (ואגב קצינים גבוהים משרתים מעבר לגיל 45 ) אחי בן 52 ועדיין במילואים בשל תפקידו.
חבר נוסף שלי גם כן. מי שחש את המחויבות לצבא באופן שבעלך חש לפקודיו לא יכול להעביר את התחושה הזו לזולתו,
זה משהו שנמצא בתוך הלב והנפש שלו וזה יותר חזק ממנו הרצון להיות איתם.

המציאות הזו היא אבן בוחן לאמהות שאת הולכת לקראתה,
האחריות שכבר "נפלה עליך" כאם שבדרך.

מאחלת לך שפע כח וסבלנות. את רק בתחילתו של נתיב קסום ומיוחד ואת לומדת את יכולותיך דרכו.

לידה קלה ובהצלחה
 

אושי231

New member
את לא אגואיסטית ואני מבינה אותך

מצד שני אני מבינה גם אותו.
אני רק יכולה לאחל ולקוות שהמצב הזה ייגמר כמה שיותר מהר וכל החיילים שלנו יחזרו בשלום הבייתה ומהר!!
 
ממש לא אגואיסטית

אני מאוד איתך במחשבות.
אם ההחלטה משותפת וזו תחושתך זה בסדר גמור.
יש עוד אנשים לתפקיד הוא תמיד שם ותמיד יהיה שם.
מותר פעם אחת לסרב.
 

מריומה73

New member
את לא אגואיסטית

לפני 12 שנים במבצע חומת מגן
בעלי גויס ,ההורים שלי בחו'ל ואני בחדר לידה
לא קרה כלום.
הצליח להגיע לסוף הלידה.
 
ג'ני מהכירות אישית הצמדי אותו אלייך

בימים אלה..מספיק אתם עוברים ועוד תעברו . עכשיו הזמן לתמוך זה בזה ..
אדבר אתו גם.
 

Jen74

New member
הוא שוב ירד דרומה אחרי העבודה...

הוא "רק" יושב בחפ"ק/חמ"ל או איזה ר"ת צבאי אחר ועוזר עם טלפונים.
הם באמת צריכים אותו שם, הוא אומר.
ואני באמת רק צריכה אותו כאן...
ויש לנו דירות לחפש כדי לעבור מקופסת הסרדינים שאנחנו גרים בה למשהו קצת יותר מרווח.
ואני כבר לא במצב של לרוץ לראות דירות ולא במצב של לארוז עכשיו את הדברים בדירה.
&nbsp
אז נכון, יש תלמידה בחופשה (רגע ל-14) וחיילת משוחררת טרייה (השתחרר אתמול, בשעה טובה) ועוד חיילת שבינתיים, עד השחרור (בינואר הקרוב שיבוא עלינו לטובה) נמצאת בבית בסופ"ש ובשעות הערב.
והן יעזרו לי, אבל צריכה גם את בן זוגי, גם אם לכמה שעות ביממה.
&nbsp
הוא יוצא בבוקר ואני לא יודעת לאן הוא נוסע ומתי הוא חוזר אז אני לא חושבת על זה יותר מדי.
אבל אז הוא מתקשר ומספר לי איפה הוא נמצא, מה הוא עושה ומשתף אותי במה שקרה וקורה לו ולא תמיד זה כזה טוב שאני אדע.
ומצד שני, הוא כל הזמן נוזף בי כשמרגיש שאני לא שומרת על עצמי, שאני לא נחה מספיק או מתרוצצת יותר מדי.
&nbsp
אני שמחה שהוא דואג לי וכיף לי שהוא אכפתי כל כך אבל הוא לא יכול להטיף לי בעוד הוא בעצמו גורם לחלק מהדאגות שלי.
 
אולי אפשר איזושהי פשרה

תגידי לו שאת דואגת לו ושהדאגה משפיעה עלייך
ואולי הוא יכול רק להיות בחפ"ק במקום מוגן יחסית וכד'
&nbsp
עם דירות ולארוז תחכי קצת. בכל מקרה הוא לא יהיה במצב רוח לחפש אז גם אם פיזית הוא ילך לזה - חבל.
 

Jen74

New member
צחוק הגורל - העבודה שלו יותר מסוכנת מהמילואים

אתמול הוא היה בסבב רגיל של העמסה ופריקה עם המשאית בעבודה.
הוא בדרך כלל פורק ביישובי הדרום והיה עמור להעמיס במבטחים ולקחת את הסחורה לפריקה, כבר לא משנה איפה.
&nbsp
כשהגיע למבטחים הייתה אזעקה, החממות חטפו פגיעת רסיס/ים ישירה והלכה הסחורה.
כולם היו במרחבים מוגנים/מיגוניות וגם הוא.
כשחזר למשאית ראה שנגרם נזק גם למכולת הקירור שלו והיא לא ברת שימוש.
&nbsp
הוא נאלץ לסיים את הנסיעה הזאת ללא העמסה/פריקה ולחזור לאשדוד לחברה להחליף את המכולה בשביל יום העבודה הבא (היום).
&nbsp
ככה הוא כל יום נוסע מלוד דרומה, לפעמים דרך אשדוד לפעמים ישירות ליישובי הדרום. מעמיס ופורק. לפעמים נוסע עם סחורה למרכז ולשרון, לפעמים לחיפה.
&nbsp
איפה שהוא לא יהיה המשאית הוא עלול למצוא עצמו מסתתר מטילים או פצמ"רים.

&nbsp
אתמול בערב, כאמור, זה היה ממש ממש קרוב אליו.
 
למעלה