אוכל קדימה אוכל

[r66]

אוכל קדימה אוכל ../images/Emo141.gif

יש לי שני מתבגרים בבית (שלושה, אבל... הבה נתעלם...) אצל הגדולה הכל כל-כך שלו כל כך באיזי... אין מתחים, אין כעסים ואין.. בולמוסים. אצל הבן שלי (בן 13) הכל יש... הקול השתנה לו וכל בכיוּן שלו נשמע כמו איזה אזעקה צורמת... הוא מציק בלי סוף לאחיו הקטנים....ו...הוא אוכל כמו פריג'ידר

הוא אוכל כל מה שנקרה בדרכו - חמוץ/מתוק/חריף/חלב/בשר... אוכל ואוכל ואוכל... עד שהוא נרגע. והכי מרגיז שזה קורה לו בדיוק כשאני מתחילה הכנות לארוחת ערב. ואז כשאוכלים - הוא לא רעב. זה מוציא אותי מדעתי. מצד אחד לא רוצה להיות אמא שמונעת אוכל מילדיה, מצד שני חייבים קצת סדר. איך אצלכם?

 

[פרחבר]

food prossesor - אין מילה אחרת

בבוקר כמעט ולא אוכל, מהרגע שחוזר מבי"ס והשפעת הריטלין חולפת - הוא גר במקרר. אין לי שום בעייה שאוכל הרבה, אפילו לפני האוכל, הוא פשוט מתיישב ואוכל שוב

הקול התחלף לו בגיל 11 - עכשיו יש לו בס עמוק, כשהוא מרים אותו מתחשק לי להתחבא בפינה ולהגיש אשמה... הקטנה ? עדיין לא ברור אין היא תהיה בתור מתבגרת, אבל לפי התחושה שלי - היא תשים עלינו ------------------- אחד ארוך - כן, היא כבר מתאמנת....

 

[AYELET1]

לפחות אני מקווה שקול בס היא לא תפתח

ותשובה רצינית- הייתי כן מבקשת שיתאפק קצת לפני הארוחה (במקרה של רנה) נראה לי שבמקום כלשהו \זה יותר שייך לקטע של התחשבות ולא לקטע של "הילד רעב"... מקסימום, אם או טו טו הולכים למות מרעב, אפשר לאכול משהו קל לפני האוכל

 

[גליה12]

אצלי-בדיוק-אבל בדיוק כמו אצלך

בן ה-12 מריח את ארוחת הערב מתבשלת ומיצי הקיבה מתחילים לפעול- המיקרו מופעל בעוז- פיצה- פיתה עם חומוס-איזה גזר (לזכותו יאמר שהוא לא אוכל כמעט ממתקים ) ושתיה... כולנו מתיישבים לאכול- והוא "לא רעב"... והגרוע מכל בשעה שבע הוא חייב לראות את "אהבה מעבר לפינה" כי "אני מכור מה 'ת רוצה" כך נגוז החלום שלי על ארוחת ערב משותפת בה מספר כל אחד את הקורות אותו באותו יום- וגם כמובן חצי האוכל נשאר בסיר. כשהחיל בבית התמונה משתנה הוא מגיע ישר לארוחת הערב רעב ואז- כלום-כלום לא נשאר-

 

[דרדרית]

לא מקטרת אבל......

כל אחד אוהב משהו אחר ותמיד יש מישהו שאומר על המשהו שבדיוק התבשל- "את זה אני לא אוהב/ת" ואז רץ למקפיא להפשיר את "ברירת המחדל"- שניצל תירס או איזשהו ג'אנק- פוד אחר שאני כ"אמא פולניה" מחזיקה תמיד במקפיא. התרגלתי לפחות האוכל לא נזרק- הרגלנו ת'כלבה לאכול הכל. היא ממושמעת ואוכלת את כל מה שיש לה בצלחת.

 

[יעל י]

גם אצלי אוהבים לאכול...

הקטן כמו אצל פרח...הריטלין פורח והתאבון פותח והגדול אוהב לאכול אבל כמו שצריך (כמו שבפולניות אוהבות) אוכל צהרים וערב. שישי זה יום השאריות והכריכים כי ארוחת ערב זו ממש חובה.

 

[אחותו של שקספיר]

אימא מרעיבה -רחמונ'ס

אם יש ארוחה מסודרת. יתכבד המתבגר היקר ויתאפק. הוא לא תינוק בן שלשה חדשים שהבטן כואבת לו מרוב רעב ואת חייבת לשלוף את הציצי להניק אותו מייד, נכון? אם יש לי ילד שזועק רעב - אני מציעה לו (בד"כ הם כבר מציעים לעצמם) משהו קטן לסתום את החור. אבל אוכל- בארוחה ליד השולחן. מקטן עד גדול. (יש חריגים, יוצאי דופן כמובן, כי אנחנו לא משפחת פון טראפ מצלילי המוסיקה) . ובעניין הקול המתחלף טוב שהוא זועק, אח"כ זה הופך לנהמות לא ברורות, ומדי פעם צריך לבדוק אם זה הילד אמר משהו או הכלבה מבקשת משהו. עם השנים גם זה מסתדר. (הכלבה כבר התרגלה לא לבקש).

 

[שושנהורודה]

כשאצלנו מתחיל החיפוש אחר הנישנוש

וזה לאו דווקא חייב להיות ממתקים. אני עוצרת כשזה מתחיל. היי עוד 10 דקות בדיוק יש ארוחת ערב. נא להפסיק לאכול עכשיו ולהתאפק 10 דקות. אתם רוצים שזה יהיה מהר יותר??? תעזרו לי להכין ת'אוכל ותראו כמה מהר נגיע לשולחן. בד"כ זה עוזר, והם באים רעבים מספיק לשולחן. ולא, הם לא ילדים קטנים, דווקא דיי בוגרים.

 

[r66]

../images/Emo51.gif לכולם