אוי ישראל אהובה שלי🇮🇱

[חורזת באהבה]

בשנת 91 ישבתי בחדר אטום עם ילדיי ומסכות.
בשנת 2026 יושבת בממ"ד עם נכדי, (הוריהם עובדים נחוצים)
אוהבת אותך מדינה שלי.

 

[נוסטלגיה טרום קורונה]

בשנת 91 ישבתי בחדר אטום עם ילדיי ומסכות.
בשנת 2026 יושבת בממ"ד עם נכדי, (הוריהם עובדים נחוצים)
אוהבת אותך מדינה שלי.

יפה, בשנת 2061 תישבי בבונקר האטומי, שיהיה חובה בכל בית, עם נינייך

 

[חורזת באהבה]

יפה, בשנת 2061 תישבי בבונקר האטומי, שיהיה חובה בכל בית, עם נינייך

מאאד מקווה שאשב עם ניניי עם סיר גונדי ואורז.

 

[Harrington]

בשנת 91 ישבתי בחדר אטום עם ילדיי ומסכות.
בשנת 2026 יושבת בממ"ד עם נכדי, (הוריהם עובדים נחוצים)
אוהבת אותך מדינה שלי.

בדיוק דיברנו על זה כאן בבית מקודם.. באותה מלחמה ב1991 שהייתה מבחינתי אחת הגדולות הראשונות, התגוררנו ברמת גן (למי שלא מכיר/זוכר, העיר המופצצת ביותר פחות או יותר באותה מלחמה, ככה"נ כתוצאה מנפילת חלקי מיירטים של מערכת הפטריוט שהועמדה להגן על אזור הקריה בתל אביב). יום אחד היה פיצוץ אדיר, עד כדי שהבנין כולו רעד ממש. הייתי בטוח שנותרנו הבנין היחיד שנותר לעמוד ברחוב ושכשנצא מהחדרים האטומים (היה לנו בבית*) ושכל חברי מהבניינים הסמוכים אינם עוד. אבי ז"ל, בוגר ההפצצות על רוטרדם במלחמת העולם השניה, הרגיע אותי ואמר שזה הרבה פחות קרוב משהיה נדמה לי. התברר שצדק כמובן וברוך ה'. אמנם הנפילה הייתה יחסית קרובה, כמה קילומטרים (אותה פגיעה בה היה ההרוג הישיר היחיד מהמלחמה ההיא), אבל לא קרוב כמו שחשבתי.

היום כשנשמעים הבומים לעתים מקרוב** הילדים נבהלים, אומרים 'ואוו זה היה קרוב' ואני מוצא את עצמי בתור המבוגר האחראי והמנוסה מרגיע אותם, הכל בסדר, זה לא באמת כל כך קרוב כמו שזה נשמע. ממש כמו אז.



* אם כי ספק אם היה שווה משהו. באחד הלילות הראשונים שישבנו שם הייתה סופה והווילון התנופף מהרוחות שחדרו מבחוץ, אבל היינו משוכנעים שאטמנו ממש מקצועית.
** במקום מגורי בדרך כלל לא נשמעו אזעקות עד לפני כשנה, כשאירן הפציצה אותנו לראשונה. זאת מאחר והחמאס וחזבאללה נוהגים שלא לכוון את הרקטות שלהם לאזור הזה מחשש לפגוע בערבים. לאירן מסתבר, פחות אכפת (בהתחלה עוד חשבנו שזה נובע נטו מהגדרות מערכת ההתרעה והחשש מפיזור רסיסים רחב בגלל פגיעת המיירתים מחוץ לאטמוספרה, אבל למדנו בינתיים שהאירנים מכוונים לאזור הזה מעת לעת בכוונת מכוון).

 

[חורזת באהבה]

בדיוק דיברנו על זה כאן בבית מקודם.. באותה מלחמה ב1991 שהייתה מבחינתי אחת הגדולות הראשונות, התגוררנו ברמת גן (למי שלא מכיר/זוכר, העיר המופצצת ביותר פחות או יותר באותה מלחמה, ככה"נ כתוצאה מנפילת חלקי מיירטים של מערכת הפטריוט שהועמדה להגן על אזור הקריה בתל אביב). יום אחד היה פיצוץ אדיר, עד כדי שהבנין כולו רעד ממש. הייתי בטוח שנותרנו הבנין היחיד שנותר לעמוד ברחוב ושכשנצא מהחדרים האטומים (היה לנו בבית*) ושכל חברי מהבניינים הסמוכים אינם עוד. אבי ז"ל, בוגר ההפצצות על רוטרדם במלחמת העולם השניה, הרגיע אותי ואמר שזה הרבה פחות קרוב משהיה נדמה לי. התברר שצדק כמובן וברוך ה'. אמנם הנפילה הייתה יחסית קרובה, כמה קילומטרים (אותה פגיעה בה היה ההרוג הישיר היחיד מהמלחמה ההיא), אבל לא קרוב כמו שחשבתי.

היום כשנשמעים הבומים לעתים מקרוב** הילדים נבהלים, אומרים 'ואוו זה היה קרוב' ואני מוצא את עצמי בתור המבוגר האחראי והמנוסה מרגיע אותם, הכל בסדר, זה לא באמת כל כך קרוב כמו שזה נשמע. ממש כמו אז.



* אם כי ספק אם היה שווה משהו. באחד הלילות הראשונים שישבנו שם הייתה סופה והווילון התנופף מהרוחות שחדרו מבחוץ, אבל היינו משוכנעים שאטמנו ממש מקצועית.
** במקום מגורי בדרך כלל לא נשמעו אזעקות עד לפני כשנה, כשאירן הפציצה אותנו לראשונה. זאת מאחר והחמאס וחזבאללה נוהגים שלא לכוון את הרקטות שלהם לאזור הזה מחשש לפגוע בערבים. לאירן מסתבר, פחות אכפת (בהתחלה עוד חשבנו שזה נובע נטו מהגדרות מערכת ההתרעה והחשש מפיזור רסיסים רחב בגלל פגיעת המיירתים מחוץ לאטמוספרה, אבל למדנו בינתיים שהאירנים מכוונים לאזור הזה מעת לעת בכוונת מכוון).

הייתה הרוגה, ולפי הסיפור של אחת הכותבות בקומנה לשעבר.ההרוגה הייתה אמא של הכותבת.

 

[Harrington]

הייתה הרוגה, ולפי הסיפור של אחת הכותבות בקומנה לשעבר.ההרוגה הייתה אמא של הכותבת.

לא יודע להתייחס בלי פרטים, אבל הרוג ישיר היה כאמור אחד באותה מלחמה.

 

[חורזת באהבה]

בדיוק דיברנו על זה כאן בבית מקודם.. באותה מלחמה ב1991 שהייתה מבחינתי אחת הגדולות הראשונות, התגוררנו ברמת גן (למי שלא מכיר/זוכר, העיר המופצצת ביותר פחות או יותר באותה מלחמה, ככה"נ כתוצאה מנפילת חלקי מיירטים של מערכת הפטריוט שהועמדה להגן על אזור הקריה בתל אביב). יום אחד היה פיצוץ אדיר, עד כדי שהבנין כולו רעד ממש. הייתי בטוח שנותרנו הבנין היחיד שנותר לעמוד ברחוב ושכשנצא מהחדרים האטומים (היה לנו בבית*) ושכל חברי מהבניינים הסמוכים אינם עוד. אבי ז"ל, בוגר ההפצצות על רוטרדם במלחמת העולם השניה, הרגיע אותי ואמר שזה הרבה פחות קרוב משהיה נדמה לי. התברר שצדק כמובן וברוך ה'. אמנם הנפילה הייתה יחסית קרובה, כמה קילומטרים (אותה פגיעה בה היה ההרוג הישיר היחיד מהמלחמה ההיא), אבל לא קרוב כמו שחשבתי.

היום כשנשמעים הבומים לעתים מקרוב** הילדים נבהלים, אומרים 'ואוו זה היה קרוב' ואני מוצא את עצמי בתור המבוגר האחראי והמנוסה מרגיע אותם, הכל בסדר, זה לא באמת כל כך קרוב כמו שזה נשמע. ממש כמו אז.



* אם כי ספק אם היה שווה משהו. באחד הלילות הראשונים שישבנו שם הייתה סופה והווילון התנופף מהרוחות שחדרו מבחוץ, אבל היינו משוכנעים שאטמנו ממש מקצועית.
** במקום מגורי בדרך כלל לא נשמעו אזעקות עד לפני כשנה, כשאירן הפציצה אותנו לראשונה. זאת מאחר והחמאס וחזבאללה נוהגים שלא לכוון את הרקטות שלהם לאזור הזה מחשש לפגוע בערבים. לאירן מסתבר, פחות אכפת (בהתחלה עוד חשבנו שזה נובע נטו מהגדרות מערכת ההתרעה והחשש מפיזור רסיסים רחב בגלל פגיעת המיירתים מחוץ לאטמוספרה, אבל למדנו בינתיים שהאירנים מכוונים לאזור הזה מעת לעת בכוונת מכוון).

האראנים כנראה חושבים שיקבלו בתולות

 

[ai27]

האראנים כנראה חושבים שיקבלו בתולות צפה בקובץ המצורף 142544

לא בדיוק
הדגם הזה אזל

https://twitter.com/i/web/status/2028463646314054044

 

[חורזת באהבה]

לא בדיוק
הדגם הזה אזל

https://twitter.com/i/web/status/2028463646314054044

איך לא דאגו ליידע את השהאדים?

 

[משתפרת1]

הייתה הרוגה, ולפי הסיפור של אחת הכותבות בקומנה לשעבר.ההרוגה הייתה אמא של הכותבת.

לא יודעת על הרוגה ברמת גן, ההרוג משם היה חבר קרוב של קולגה שלי בעבודה.

 

[חורזת באהבה]

לא יודעת על הרוגה ברמת גן, ההרוג משם היה חבר קרוב של קולגה שלי בעבודה.

לא זוכרת במדיוק את המצב, מה שזכור לי, שההרוגה הראשונה במלחמת המפרץ, הייתה אמא של אחת הכותבות, נהרגה כי לא ידעה לשים את המסכה נכון.

 

[משתפרת1]

לא זוכרת במדיוק את המצב, מה שזכור לי, שההרוגה הראשונה במלחמת המפרץ, הייתה אמא של אחת הכותבות, נהרגה כי לא ידעה לשים את המסכה נכון.

אה, זה כמו אלה שקיבלו התקף לב. זה לא מפגיעה של טיל

 

[חורזת באהבה]

אה, זה כמו אלה שקיבלו התקף לב. זה לא מפגיעה של טיל

עוד אזרחית הצטרפה לרשימת מקבלי התקף לב.
מד"א: בת 50 לקתה בליבה במקלט בקריית אתא, מצבה קשה.