אוי אלוהים
שלושה ימים שמנותקת מהמציאות חדשות אני כבר לא רואה על העיתון בשבת מרפרפת החלטתי שאני לוקחת לי חופש אם מהמחשב אני יכולה להתנתק אז גם מהחדשות האלה גם מהמציאות היומיומית של המדינה לא להאמין כמה שזה קשה לא לדעת תמיד אמרו לי שאני מעורבת מידי ויודעת מידי ועכשיו יותר מתמיד לא מבינה איך אפשר לא? ובשעה של מחשב שאפילו לא שלי אני קוראת על ילדה שנאנסה מילים קשות על עונש מוות על האדם שרצח אותה אך לפניי זה לא היסס לרצוח לה גם את הנשמה והמילים מחלחלות והדמעות כבר חנוקות בגרון איך אפשר? ראבק איך אפשר? אחרי ילדה בת 15 עוד תינוקת שנרצחה תינוקת! תינוקת! תינוקת!!! מה קורה לעולם? אוי אלוהים, אבל על ילדים אתה צריך לרחם לא עוד מלחמות על כבוד לא עוד מלחמות על אדמה לא עוד הגנה על חיים של מדינה הם אפילו לא חיילים שנשבעו להגן על מולדתם הם גם לא אנשים שנלחמו על הדעות שלהם ונרצחו כשהם שרים שלום סתם, סתם!! ילדה שרצתה לחיות ילדה שרגע לפניי וודאי חשבה על ההוא עם העיניים הכחולות מהשכבה מעל על החצאית היפה שהיא ראתה בחלון הראווה או על חברה שצריכה להגיע אליה אני כבר לא זוכרת מה חושבים בגיל 15 יודעת שלא חושבים על חיים שנגמרים לא אמורים לחשוב בכל אופן קצת מצחיק שהמכתב שלי מיועד אליך אלוהים לא, אתה לא אשם אתה מכולם הכי פחות אשם אנחנו צועקים לך שאתה שותק אבל גם אנחנו שותקים! גם אנחנו יושבים ומסתכלים בחוסר אונים אבל אנחנו בחרנו ליהיות חסרי אונים אנחנו לא אנחנו יכולים כן יכולים לצאת ולצעוק לצאת ולשנות לצאת ולהפגין אנחנו שותקים כי ככה לחשו לנו תמיד "אדם אחד לא יכול לשנות את העולם" אולי לא את העולם שאנחנו קוראים לו עולם אבל את הילדה הבאה בת 15 עם עיניים חולמות שהיא בהחלט עולם ומלואו אותה אנחנו יכולים להציל בשבילה אנחנו צריכים לצעוק את התינוקת התמימה שעוד לא חוותה ים ושמיים והתלהבות מירח מלא שגם היא עולם ויותר מזה גם בשבילה אנחנו יכולים ליהיות קול לא, אלוהים אתה לא אשם אתה בסכ"ה שותק כמוני, כמו כולנו כי כבר כואב הגרון מרוב צעקות כי לחשו לנו תמיד "אדם אחד לא יכול לשנות" ובטח ילחשו לי עכשיו שאני תמימה שאני חולמת שאני חיה בבועה או בסרט אבל אני בסכ"ה דואגת... לעולם שלנו.. מאד ומעדיפה לחיות בבועה שלי מלקבל עליי ולהשלים כי מהבועה שלי אני צועקת קול של ילדות תמימות אני לא תמימה אני יכולה כולנו יכולים
שלושה ימים שמנותקת מהמציאות חדשות אני כבר לא רואה על העיתון בשבת מרפרפת החלטתי שאני לוקחת לי חופש אם מהמחשב אני יכולה להתנתק אז גם מהחדשות האלה גם מהמציאות היומיומית של המדינה לא להאמין כמה שזה קשה לא לדעת תמיד אמרו לי שאני מעורבת מידי ויודעת מידי ועכשיו יותר מתמיד לא מבינה איך אפשר לא? ובשעה של מחשב שאפילו לא שלי אני קוראת על ילדה שנאנסה מילים קשות על עונש מוות על האדם שרצח אותה אך לפניי זה לא היסס לרצוח לה גם את הנשמה והמילים מחלחלות והדמעות כבר חנוקות בגרון איך אפשר? ראבק איך אפשר? אחרי ילדה בת 15 עוד תינוקת שנרצחה תינוקת! תינוקת! תינוקת!!! מה קורה לעולם? אוי אלוהים, אבל על ילדים אתה צריך לרחם לא עוד מלחמות על כבוד לא עוד מלחמות על אדמה לא עוד הגנה על חיים של מדינה הם אפילו לא חיילים שנשבעו להגן על מולדתם הם גם לא אנשים שנלחמו על הדעות שלהם ונרצחו כשהם שרים שלום סתם, סתם!! ילדה שרצתה לחיות ילדה שרגע לפניי וודאי חשבה על ההוא עם העיניים הכחולות מהשכבה מעל על החצאית היפה שהיא ראתה בחלון הראווה או על חברה שצריכה להגיע אליה אני כבר לא זוכרת מה חושבים בגיל 15 יודעת שלא חושבים על חיים שנגמרים לא אמורים לחשוב בכל אופן קצת מצחיק שהמכתב שלי מיועד אליך אלוהים לא, אתה לא אשם אתה מכולם הכי פחות אשם אנחנו צועקים לך שאתה שותק אבל גם אנחנו שותקים! גם אנחנו יושבים ומסתכלים בחוסר אונים אבל אנחנו בחרנו ליהיות חסרי אונים אנחנו לא אנחנו יכולים כן יכולים לצאת ולצעוק לצאת ולשנות לצאת ולהפגין אנחנו שותקים כי ככה לחשו לנו תמיד "אדם אחד לא יכול לשנות את העולם" אולי לא את העולם שאנחנו קוראים לו עולם אבל את הילדה הבאה בת 15 עם עיניים חולמות שהיא בהחלט עולם ומלואו אותה אנחנו יכולים להציל בשבילה אנחנו צריכים לצעוק את התינוקת התמימה שעוד לא חוותה ים ושמיים והתלהבות מירח מלא שגם היא עולם ויותר מזה גם בשבילה אנחנו יכולים ליהיות קול לא, אלוהים אתה לא אשם אתה בסכ"ה שותק כמוני, כמו כולנו כי כבר כואב הגרון מרוב צעקות כי לחשו לנו תמיד "אדם אחד לא יכול לשנות" ובטח ילחשו לי עכשיו שאני תמימה שאני חולמת שאני חיה בבועה או בסרט אבל אני בסכ"ה דואגת... לעולם שלנו.. מאד ומעדיפה לחיות בבועה שלי מלקבל עליי ולהשלים כי מהבועה שלי אני צועקת קול של ילדות תמימות אני לא תמימה אני יכולה כולנו יכולים