אוטיזם ורגשות

[arana1]

מה זה "כל הזמן" ?

הכשל המובנה בתפישה ליניארית וכמותית של המציאות כולל גם את התפישה שלפיה להקשיב לבן אדם כל הזמן זה לשמוע רק אותו פיזית 24\7\31\12\כל החיים
זמן זה דבר מסתורי
יש לא היבטים איכותיים ולא רק כמותיים
לפעמים מספיקה בדיוק שנייה אחת בשביל לשמוע בן אדם כל הזמן
כמבט וטון והתנהלות שמבהירה לו שאת ערה לקיומו היחודי,שומעת ורואה אותו,מודעת לקיומו,אמפטית לנוכחותו

לאנשים המוכתמים כמופרעי קשב,או כלקויי תקשורת או מאותגרי התפתחות... יש לא פעם בדיוק את הנטייה הזאת,לתפישה יותר איכותית של הזמן,ולכן הם לא מאורגנים ולא מסודרים ומסוגלים להעביר שעה בבהייה במילה אחת במקום להתקדם בקצב של כולם
ודווקא את האנשים האלה מדכאים בטירוף,בחסות מדעית,בדיוק בגלל שיש להם תפישת זמן מעט יותר מתוחכמת ועמוקה,כזאת שיודעת שאפשר להרגיש את כל הזמן שבעולם אפילו בשנייה
אף אחד לא רוצה ולא צריך מישהו שישב לו כל היום על הראש
אבל כולם צריכים שידעו מי הם
פחות או יותר

 

[dina199]

אני חושבת שניסחת

את מה שרציתי להגיד

 

[schlomitsmile]

המשוואה א"ס מתפרץ=משפחתו אטומה לא נראית לי נכונה.
זו המחלוקת היחידה שלי כאן.
זו יכולה להיות סיבה להתפרצויות,
יכולות להיות גם סיבות אחרות.
וחשוב בשביל הא"ס,
ואם הוא צריך שיעזרו לו בכך, אז כדאי שזה יקרה,
שהוא ילמד איך להבהיר שהוא במצוקה ולמה הוא זקוק,
באופן שיהיה סיכוי לסביבתו האוהבת להבין,
אם היא באמת תנסה להבין
(חשוב כמובן שהיא באמת תנסה להבין).
זה כל מה שאני אומרת,
לא שהוא צריך להתקדם בקצב או בכיוון של כולם.
חס וחלילה.

 

[dina199]

את צודקת. אבל אני לא התייחסתי

למקרה ספציפי של משפחה.במשפחה (במיוחד בימינו) יש יותר סיכוי להבנה. ומצטערת להגיד, גם זה לא תמיד.
התייחסתי יותר למצבים שקורים בחוץ (ב'עולם החיצון').
למשל למצב שבבית ספר אף אחד לא מבין את הילד , ואם הוא מתפרץ ומשתולל קוראים לזה בעיות התנהגות או אפילו הפרעה נפשית (ואפילו הפרעה נפשית שדורשת אישפוז).
והרי אני לא מחדשת כלום. לכל דבר כזה היה דיווח בפורום.

 

[schlomitsmile]

הדיון הזה התחיל מהדוגמא על נער ששובר את הבית שחמסה נתנה.
והתגובות של אראנה וענתנוי, שהתייחסו
(לפחות להבנתי, אולי טעיתי)
להתנהלות המשפחה שלו.

 

[schlomitsmile]

זה מזכיר לי את הסרט בןX (נדמה לי שיש קישור בסעיף 'סרטים' בקישורינו. סרט קשה ומומלץ).
בקצרה- מסופר על בחור א"ס שלומד בבי"ס רגיל,
ועובר התעללויות קשות, שמגיע למחשבות אובדניות.
ולמה נזכרתי בזה?
כי בן החמוד והמקסים לא מספר לאמו בשום צורה
על הגיהנום שהוא עובר שם. אולי רוצה להגן עליה, לא יודעת.
אמו, אשה קשת-יום שאוהבת אותו בכל מאודה,
סביר להניח שלא היתה שולחת אותו לשם
אילו היה לה מושג מה עובר עליו...
אבל אם לא יספר, היא לא תדע ולא תוכל להענות למצוקתו.
אז היא אטומה שלא קלטה את זעקתו האילמת?
איך יכלה להעלות על דעתה את עוצמת הזוועה שהוא חווה מדי יום,
כשהוא מחייך את חיוכו המלאכי ונכנס לחדרו לשחק במחשב?

 

[dina199]

הוא לא מספר לה כי היא לא שואלת.

וזה לא באשמתה, כי היא לא יודעת שצריך לשאול או איך לשאול.
הוא לא מספר לא כי הא רוצה להגן עליה , אלא כי מבחינתו בית ספר זה מקום אחר מהבית והוא אפילו לא חשוב שיש סיבה בבית לדבר על מה שקורה בבית ספר (מידור).
אני עושה את הניתוח הזה , כי זה קרה אצלי. לא ברמת חומרה הזאת,אבל קרה.(אולי היה לנו מזל שתפסנו את העניין לפני שהבן הגיע לתכון)
התברר שהבן לא סיפר דברים שקרו בבית ספר (כולל העובדה שקראו לו אוטיסט) כי לא שאלנו אותו.
וגם כשהחלתי לשאול (אחרי האיבחון) לקח זמן ללמוד איך לשאל כדי לקבל מידע מלא.

 

[schlomitsmile]

אז זה מה שאני אומרת

זה לא שהיא אטומה, זה קצר בתקשורת שכדי להתגבר עליו לא רק היא צריכה "להשתכלל", אלא גם הוא צריך ללמוד שכדאי לספר ואיך לספר.
לסגור עניין ב"הסביבה אטומה" זה לא רק לא נכון, זה גם לא מאפשר יציאה מהבּרוֹך.

 

[dina199]

ואני אומרת שלפני דרישה ממנו

"להשתכלל" (ז"א שילמד שכדאי לספר ואיך לספר - ואיך הוא בדיוק יעשה את זה אם לא יילמדו אותו ?)
היא צריכה ללמוד שצריך לשאול, מה לשאול ואיך לשאול . היוזמה עדיין צריכה להיות שלה .
כי לדרוש ממנו שיספר , שכדאי לספר, ואיך לספר אבל בלי לעזור לו בכל אלה - זה מתכון די טוב להתקף זעם.

 

[schlomitsmile]

אבל מי אמר דרישה?

ואין כאן לדעתי לפני ואחרי-
במקביל המשפחה צריכה לשכלל הקשבה והא"ס לשכלל הבעה.
וכבר כתבתי כמה פעמים, שאולי הוא יצטרך עזרה בזה,
ואז כדאי לתת לו אותה.
גם המשפחה צריכה עזרה בשיכלול ההקשבה-
איך בדיוק אמא יכולה להעלות על דעתה, שכדאי לשאול את בנה:
"תגיד, הפשיטו אותך היום בביה"ס?" (שזה מה שעשו לבן בסרט)
אם הוא רק מחייך?
אני לא באה בטענות או דרישות לאף אחד

רק אומרת ששניהם צריכים לעזור זה לזה,
כמו שני אנשים בבור שכדי לצאת ממנו צריכים להשען גב אל גב
ולטפס למעלה.
וגם אם מדי פעם תהיה מעידה ויפלו קצת למטה,
להמשיך לעזור ולהשען זה על/לזה לטפס למעלה.

 

[dina199]

אמא באמת לא יכולה בהתחלה.

הרי גם אני לא ידעתי בהתחלה.
אחרי האיבחון , כשדיברנו על הקשת האטיסטית ,הבן שלי אמר שקראו לו אוטיסט.
אז שאלתי למה לא סיפר , והוא אמר 'לא שאלת'.
וגם התברר שלשאול 'מה היה בבית ספר' לא עוזר (בדיוק כמו בקשה 'תאר עץ' לא הצליחה

).
אבל כדי לברר מה היה החלתי לשאול לפי זמנים:
מה עשיתם בשיעור הראשון?
מה עשיתםבהפסקה הראשונה?
מה עשיתם בשיעור השני?
מה עשיתם בהפקה השניה?
אז כך אפשר לגלות גם דברים חמורים , אם קרו (למזלינו אצלינו לא היו).

וכן , א"ס יכול להרגיש שיש דרישה , גם כשכל העולם מסביב בטוח שאין (גם מקור מספיק טוב להתקף זעם)

 

[schlomitsmile]

אוקיי, אז גם הא"ס וגם האמא צריכים עזרה כדי לשפר את התקשורת ביניהם.
ולדעתי, הם אלה שיכולים לעזור זה לזה הכי,
לפעמים בתמיכה כלשהי של אנשי מקצוע.
זה בדיוק מה שטענתי

כנראה שאנחנו בכ"ז מסכימות

אני יודעת שא"ס יכול להרגיש דרישה גם כשאין,
אבל כאן אני מדברת על מה שאני כתבתי,
לא על מה שא"ס עלול להרגיש

אני לא דרשתי כלום מאף אחד.

 

[dina199]

אנחנו בד"כ מסכימות

ואולי בגלל זה אני רוצה לחדד.
לדעתי (וזה כללי , ולא קשור לספקטרום) כשאומרים 'פלוני צריך להבין' - סימן שהוא לא מבין.וצריכה להיות פעולה מסויימת לטפל בנושא חוץ מלהגיד 'הוא צריך'.

וכמו שאמרת זה , כאן זה התחיל בדוגמה שבחור שובר את כל הבית.
ואז הטענה שאי אפשר להבין אותו כל הזמן, לכן הוא 'צריך' איך שהוא להסביר את עצמו.
ויוצא שהמשפחה לא מחוייבת כ'צריכה' להבין אותו (כי בלתי אפשרי מבחינתה לעשות את זה בלי הפסקה כל הזמן ).
מודה , כאן אני מגיעה למבוי סתום.

 

[dina199]

אני יודעת שאת מכירה את כל זה.

אני כותבת בתקווה שיקרא מישהו שלא יודע.

 

[schlomitsmile]

אבל את ממענת דברייך אליי,
אז זה הרגיש לי קצת מוזר

 

[dina199]

זה בתוך השרשור . אז למי בדיוק

אני אמורה למען ?
וגם חשוב שאנשים יקראו את כל השיחה (גם שלנו כאן, וגם את כל השרשור)

 

[dina199]

אני עדיין במקרה כללי.

גם מי ששובר את כל הבית, יכול לעשות את זה בגלל מצב לחץ תמידי מבחוץ.
לכן הצעתי שק איגרוף (או כרית , או מזרונים - כל דבר שאפשר להרביץ לו ולהוציא תסכול בלי לגרום נזק לאף אחד

).
אף אחד לא חי בואקום , ולכן ללא קשר כמה שהמשפחה מבינה , עדיין יש צורך להוציא תסכולים כי יש הרבה גורמים שלא מבינים.
וגם לגבי משפחה , יש מפחות שמבינות באופן מוחלט (ועדיין יש שם התפרצויות) , ולצערי קיימות משפחות (כמו שלי למשל, שלא מבינות כלום) שהמצב שם גרוע. לאחי (שהוא ומכות זה דברים מאוד רחוקים אחד מהשני) היו מקרה אחד או שניים שבו הוא התנפל על מישהו באגרופים (הוא לא שבר את הבית

) כי לא הצליח להחזיק בתוכו את רמת התסכול , וברור שהמסקנה של הסביבה היתה שהוא בן אדם מאוד רע , ולא לזה שהאדם שהוא תקף (גם מהשפחה) היתה יד בגרימת התסכול הזה.

 

[schlomitsmile]

זה ברור לי

על זה אנחנו מסכימות.
לא על זה דיברתי.
דיברתי על הנוסחא הנ"ל שאותה אני לא מקבלת,
ועל הכיוון לפתרון שלדעתי כולל גם שיכלול היכולת של הא"ס לשתף את משפחתו.
למשל- האם אחיך היה מסוגל לספר לך מה אותו אדם שהוא תקף עולל לו? על תחושותיו כתוצאה מכך?
אני מנחשת שכנראה לא, וגם שאילו היה מסוגל לעשות זאת
(לא משנה אם במילים, ציור או כל דרך לא מילולית אחרת)
יכול להיות שהיה מרגיש פחות נורא ולא היה מתפרץ עליו.

במילים אחרות- התיסכולים לא בהכרח נובעים מאטימות המשפחה,
והדרך להשתחרר מהם בפחות יסורים, תלויה לא רק (גם, אבל לא רק) בחידוד ההקשבה של המשפחה, אלא גם בשיכלול היכולת של הא"ס לשתף באופן שיהיה נהיר להם.

 

[dina199]

לא רק שאח שלי לא היה מסוגל אז,

הוא לא מסוגל גם היום (והוא גם לא יודע את זה , הרי הוא לא מודע לעובדה שהוא א"ס

).
וזה כן היה פועל יוצא מאטימות של אותו בן משפחה (זה היה ממשפחה המורחבת)..
וכמו שאמרתי אח שלי הוא בחור מאוד שקט ולא מהמתפרצים. אבל אם מביאים אותו למצב של התפרצות, סימן שזה משהו רציני.

 

[schlomitsmile]

אותו בןמשפחה היה אטום,אבל אחותו של אחיך לא

אז אולי אם הוא היה מצליח לשתף את אחותו ברגשותיו,
היה לו קל יותר, ואולי גם לא היה מגיע להתפרצות.
זה כמובן לא אומר שהוא לא בסדר שלא שיתף.
אני הרי לא מדברת בכלל במושגים השופטניים האלה.
אני רק מחפשת כיוון לשיפור החיים.
אולי אם מישהו היה עוזר לו לדעת שלאחותו אכפת ממנו,
לדעת שכדאי לו לנסות לשתף אותה,
לדעת איך לשתף אותה-
אולי היה טוב יותר.
לכן לדעתי לא נכון ולא כדאי להסתפק ב"הסביבה אטומה"
כי הרבה פעמים יש אנשים לגמרי לא אטומים בסביבה,
אבל גם הם, עם כל ההקשבה והאיכפתיות בעולם,
אינם קוראי-מחשבות