אוטובוס GMC משנות ה-50 בצבע!!

מצב
הנושא נעול.
וואי נכון

אם זכרוני לא מטעה אותי
הכניסו אותם בשנות הששים. לפני זה היו בכמה מקומות מחסומים מופעלים ידנית (שהאחרון בהם היה בחיפה בין תחנת בת גלים ותחנת חיפה מזרח וברגע בלתי נשכח לפני איזה שלוש שנים זכיתי להפעיל אותו...).
וואי נכון
אבל המחסום הזה הוא היה "חצי אוטומטי". כלומר, הופעל ידנית אך המחסום היה עם מנוע וכן פעמון ופנסים אדומים מהבהבים. עוד מחסום "חצי אוטומטי" שכזה, היה עד לפני שנים מאוד ספורות, בתחנת הרכבת תל-אביב צפון. כן, לא טעות דפוס. תל-אביב צפון או כפי שנקראה גם בשם רמת-גן וב-30 שנה האחרונות בשם "בני-ברק". המפגש מסילה עם הכביש שבעבר נקרא דרך הרצליה והיום מבצע-קדש וגם פנחס רוזן ומשה סנה (הכביש בין הקניון לכפר הירוק יש לו שלושה שמות רחובות). יש בצמוד למחסום מעין בוטקה מבטון ששם היה מפעיל המחסום.
 
קצת מעט לאחר מכן. ואגב:

ובאיזו שנה הכניסו את המחסומים
המוכרים לנו, אלו עם הפעמונים והרמזורים המהבהבים? בתור ילד קטן של שנת 70' (וגם בסרט "חסמבה ונערי ההפקר" שם צולמה סצינת דריסת אלימלך זורקין ע"י רכבת ראו מחסום עם רמזור) אני כבר זוכר מחסום מרומזר בכניסה לחדרה, ליד חדרה מערב וגם בצד המזרחי בדרך לגן-שמואל במפגש כביש-מסילה ליד תחנת חדרה מזרח.
קצת מעט לאחר מכן. ואגב:
אני אגלה לך סוד: בתור ילד הייתי מעריץ היסטרי של אלימלך זורקין הגדול. זכורה לי היטב הסצינה איתו בסופרמרקט ביפו. לילה טוב, הד"ר.
 
מצאתי !!! הם הוכנסו ביום 27.11.1957

ובאיזו שנה הכניסו את המחסומים
המוכרים לנו, אלו עם הפעמונים והרמזורים המהבהבים? בתור ילד קטן של שנת 70' (וגם בסרט "חסמבה ונערי ההפקר" שם צולמה סצינת דריסת אלימלך זורקין ע"י רכבת ראו מחסום עם רמזור) אני כבר זוכר מחסום מרומזר בכניסה לחדרה, ליד חדרה מערב וגם בצד המזרחי בדרך לגן-שמואל במפגש כביש-מסילה ליד תחנת חדרה מזרח.
מצאתי !!! הם הוכנסו ביום 27.11.1957
ולא כפי שצויין.
 

0415

New member
תודה על התמונה מאוד מיוחדת ויפה!

אוטובוס GMC משנות ה-50 בצבע!!
זהו קטע מתמונה של מפרץ אילת כפי שהופיעה באלבום משנת 1957. שימו לב לצבעי אגד משנות החמישים.
תודה על התמונה מאוד מיוחדת ויפה!
 

ארזS

New member
יופי בני ../images/Emo127.gif

אוטובוס GMC משנות ה-50 בצבע!!
זהו קטע מתמונה של מפרץ אילת כפי שהופיעה באלבום משנת 1957. שימו לב לצבעי אגד משנות החמישים.
יופי בני
 
ומאותו אלבום, משאיות "אוטוקאר" בצבע

תמונת האוטובוס בשלמותה
איפה המלונות, איפה
ומאותו אלבום, משאיות "אוטוקאר" בצבע
משאיות "אוטוקאר" ניקנו על ידי הממשלה (באמצעות חברת ההובלה שהוקמה במיוחד לשנע מטענים לאילת וממנה "מפעלי תובלה") בשנות החמישים והיו הכבדות ביותר בארץ וגם המודרניות ביותר. הן היו תוצרת ארה"ב והיום המפעל הוא חלק מ "וויט" (שהיא עצמה חלק מ"וולוו"). נא לא להתבלבל בין מפעל "אוטוקאר" שמוזכר כאן ובין "אוטוקרס" יצרן הסוסיתות.
 
סליחה, אבל זו תשובה מטופשת קמעה

ודרך אגב, תחשבו על זה
שבלי המלונות האלה לא היתה תיירות לאילת. ובלי תיירות לא היה צורך בתחבורה ציבורית...
סליחה, אבל זו תשובה מטופשת קמעה
עדיין היה צריך לשם תחבורה ציבורית, והראיה היא צילומי האוטובוס הזה שנסע לאילת עוד לפני שהפכו אותה לתיירותית. ראה גם את ההתקפה הברוטלית-ברברית בשנת 54' על האוטובוס מאילת לת"א שהותקף במעלה העקרבים. בהערת אגב, אחד הכבישים היותר מדהימים בארץ הקודש, כביש מעלה עקרבים. חוץ מזה, שמירת הטבע והנוף היא דווקא אחד התירוצים של למה תחבורה ציבורית, רצוי מסילתית, במקום כלי רכב פרטיים. שלישיח, הריסת הנוף באילת הרסה לחלוטין את הצורה הפראית בתולית של[ החוף. להבדיל מים המלח, שם נשארה רצועה באורך 90 ק"מ לערך ללא בניה ורק 3 הק"מ הדרומיים ליד שפך זוהר נהרסו, הרי שבאילת יש מלונות, נמל צבאי של חיל הים ונמל אזרחי ונשארו אולי 2 ק"מ חוף ציבורי ללא מלונות. כך שהפגיעה בנוף היתה מסיבית. הרי בשנות ה-50 וה-60 לא היו חסרים שטחים ריקים. יכלו לבנות את המלונות במרחק של בין ק"מ לחצי ק"מ מקו החוף וכך גם לעשות תיירות וגם להשאיר את הטבע והנוף עם מינימום פגיעה. יכלו לארגן הסעות, כמו שעושים בחלק מן המלונות בים המלח, מהמלון לחוף הים לאותם מפונקים שמתקשים ללכת את ה-500 מ' מפתח המלון לחוף המובטח. רביעית, סימפטום מגעיל זה, של הרס חופי ארצנו, חזר גם בת"א, חיפה, הרצליה ועוד מס' מקומות. גם בת"א יכלו את שורת המלונות לבנות במקום מערבית לרח' הירקון לבנות בצד המזרחי של בן-יהודה או דיזינגוף, ככה שיש 5 דקות הליכה מהמלון לים ורצועת החוף נשארת "טבעית" כמה שיותר. מהקומות של המלון היה נשקף בכל מקרה הנוף לים, לפחות החל מהקומה ה-3 (ממילא יש במלונות הללו 17 עד 20 קומות).
 

ארזS

New member
יש משהו בדברים שאתה כותב.

סליחה, אבל זו תשובה מטופשת קמעה
עדיין היה צריך לשם תחבורה ציבורית, והראיה היא צילומי האוטובוס הזה שנסע לאילת עוד לפני שהפכו אותה לתיירותית. ראה גם את ההתקפה הברוטלית-ברברית בשנת 54' על האוטובוס מאילת לת"א שהותקף במעלה העקרבים. בהערת אגב, אחד הכבישים היותר מדהימים בארץ הקודש, כביש מעלה עקרבים. חוץ מזה, שמירת הטבע והנוף היא דווקא אחד התירוצים של למה תחבורה ציבורית, רצוי מסילתית, במקום כלי רכב פרטיים. שלישיח, הריסת הנוף באילת הרסה לחלוטין את הצורה הפראית בתולית של[ החוף. להבדיל מים המלח, שם נשארה רצועה באורך 90 ק"מ לערך ללא בניה ורק 3 הק"מ הדרומיים ליד שפך זוהר נהרסו, הרי שבאילת יש מלונות, נמל צבאי של חיל הים ונמל אזרחי ונשארו אולי 2 ק"מ חוף ציבורי ללא מלונות. כך שהפגיעה בנוף היתה מסיבית. הרי בשנות ה-50 וה-60 לא היו חסרים שטחים ריקים. יכלו לבנות את המלונות במרחק של בין ק"מ לחצי ק"מ מקו החוף וכך גם לעשות תיירות וגם להשאיר את הטבע והנוף עם מינימום פגיעה. יכלו לארגן הסעות, כמו שעושים בחלק מן המלונות בים המלח, מהמלון לחוף הים לאותם מפונקים שמתקשים ללכת את ה-500 מ' מפתח המלון לחוף המובטח. רביעית, סימפטום מגעיל זה, של הרס חופי ארצנו, חזר גם בת"א, חיפה, הרצליה ועוד מס' מקומות. גם בת"א יכלו את שורת המלונות לבנות במקום מערבית לרח' הירקון לבנות בצד המזרחי של בן-יהודה או דיזינגוף, ככה שיש 5 דקות הליכה מהמלון לים ורצועת החוף נשארת "טבעית" כמה שיותר. מהקומות של המלון היה נשקף בכל מקרה הנוף לים, לפחות החל מהקומה ה-3 (ממילא יש במלונות הללו 17 עד 20 קומות).
יש משהו בדברים שאתה כותב.
אבל לא הייתי קורה לתשובה שלי "מטופשת". לאילת נסעו כמובן עוד לפני בניית המלונות. וגם אני אישית נגד בניה בלתי מבוקרת והריסת הנוף. אבל יחד עם זאת, בעקבות בניית המלונות העיר הפכה ליותר תיירותית (כולל ובעיקר לתיירות מחו"ל) ובכך אין ספק לדעתי.
 
מס' הערות

יש משהו בדברים שאתה כותב.
אבל לא הייתי קורה לתשובה שלי "מטופשת". לאילת נסעו כמובן עוד לפני בניית המלונות. וגם אני אישית נגד בניה בלתי מבוקרת והריסת הנוף. אבל יחד עם זאת, בעקבות בניית המלונות העיר הפכה ליותר תיירותית (כולל ובעיקר לתיירות מחו"ל) ובכך אין ספק לדעתי.
מס' הערות
ראשית, לא קראתי לך טיפש, חו"ח, אל רק לתגובתך וגם זה בהסתייגות קלה כלומר, מטופשת קמעה. שנית, אתה כתבת קורה וצ"ל קורא (קורה - מתרחש קורא - נותן שם וכינוי) שלישית, אם היית קורא תגובתי עד הסוף היית מבין שגם אני בעד תיירות ובעד בתי מלון, רק שאני טוען שהיו צריכים לבנותם יותר רחוק מקו המים. למשל איפה שהמרכז המסחרי הישן של אילת, ליד מלון אדום, לא רחוק מאיפה שהשקם או המשביר לצרכן. ככה, היה גם מלונות, גם תיירות, גם שדה תעופה וגם חוף ים שנראה פראי ובתולי ובראשיתי. רביעית, במקום לפתח את אילת יכלו לפתח יותר את ים המלח. ממילא לרוב אנשי העולם ים המלח יותר יחודי. הוא גם הכי נמוך בעולם וגם הכי מלוח וגם יש לו תכונות מרפא רבות. ככה שאם היו הורסים עוד 2 ק"מ חוף, ממילא נשארה רצועת חוף של 90 ק"מ לא הרוסה וככה היינו מרויחים את אילת בראשיתית. שים לב כמה ישראלים נוסעים כל חופשה וחג לסיני, ששם מרבית החופים יש בהם חושות ולא בתי מלון עצומים. אם אתה גם מבוגר אזי אתה זוכר, או לפחות שמעת על החוף של רפי נלסון. מקום שכוח אל וללא פיתוח שמשך לשם מאות אם לא אלפי אנשים כל שנה. הייתי שם מס' פעמים (אני בן 38 עוד מעט קט). לצערי גם בנו ליד את אביה סונסטה וגם אח"כ החזירו זאת למצרים, בהתעקשות שלהם לקבל גם את ה-1 קמ"ר של טאבה.
 

ארזS

New member
אני שם לב שאתה מקפיד מאוד

מס' הערות
ראשית, לא קראתי לך טיפש, חו"ח, אל רק לתגובתך וגם זה בהסתייגות קלה כלומר, מטופשת קמעה. שנית, אתה כתבת קורה וצ"ל קורא (קורה - מתרחש קורא - נותן שם וכינוי) שלישית, אם היית קורא תגובתי עד הסוף היית מבין שגם אני בעד תיירות ובעד בתי מלון, רק שאני טוען שהיו צריכים לבנותם יותר רחוק מקו המים. למשל איפה שהמרכז המסחרי הישן של אילת, ליד מלון אדום, לא רחוק מאיפה שהשקם או המשביר לצרכן. ככה, היה גם מלונות, גם תיירות, גם שדה תעופה וגם חוף ים שנראה פראי ובתולי ובראשיתי. רביעית, במקום לפתח את אילת יכלו לפתח יותר את ים המלח. ממילא לרוב אנשי העולם ים המלח יותר יחודי. הוא גם הכי נמוך בעולם וגם הכי מלוח וגם יש לו תכונות מרפא רבות. ככה שאם היו הורסים עוד 2 ק"מ חוף, ממילא נשארה רצועת חוף של 90 ק"מ לא הרוסה וככה היינו מרויחים את אילת בראשיתית. שים לב כמה ישראלים נוסעים כל חופשה וחג לסיני, ששם מרבית החופים יש בהם חושות ולא בתי מלון עצומים. אם אתה גם מבוגר אזי אתה זוכר, או לפחות שמעת על החוף של רפי נלסון. מקום שכוח אל וללא פיתוח שמשך לשם מאות אם לא אלפי אנשים כל שנה. הייתי שם מס' פעמים (אני בן 38 עוד מעט קט). לצערי גם בנו ליד את אביה סונסטה וגם אח"כ החזירו זאת למצרים, בהתעקשות שלהם לקבל גם את ה-1 קמ"ר של טאבה.
אני שם לב שאתה מקפיד מאוד
על עברית תקנית. גם אני משתדל להקפיד כפי שבוודאי אתה שם לב, אך לפעמים יש טעויות לא מכוונות. בקשר לעניין הטיפשות, הרי שאם קראת את ראשית הדברים שכתבתי בתגובתי הקודמת היית צריך להבחין שכתבתי שאינני חושב שתשובתי מטופשת. בכלל לא חשבתי שקראת לי טיפש ולכן לא כתבתי על כך, אז אינני מבין מדוע חשבתי שחשבתי כך... ובקשר לדברים האחרים שכתבת, אז נכון, אני אפילו קשיש ממך בשנים אחדות ובוודאי שזוכר את רפי נלסון מנוחתו עדן וחלקת אלוקים הקטנה שלו. לסיכום, אתה צודק בחלק גדול מהדברים שכתבת.
 
ואגב: הנה סיפור מעלה העקרבים:

סליחה, אבל זו תשובה מטופשת קמעה
עדיין היה צריך לשם תחבורה ציבורית, והראיה היא צילומי האוטובוס הזה שנסע לאילת עוד לפני שהפכו אותה לתיירותית. ראה גם את ההתקפה הברוטלית-ברברית בשנת 54' על האוטובוס מאילת לת"א שהותקף במעלה העקרבים. בהערת אגב, אחד הכבישים היותר מדהימים בארץ הקודש, כביש מעלה עקרבים. חוץ מזה, שמירת הטבע והנוף היא דווקא אחד התירוצים של למה תחבורה ציבורית, רצוי מסילתית, במקום כלי רכב פרטיים. שלישיח, הריסת הנוף באילת הרסה לחלוטין את הצורה הפראית בתולית של[ החוף. להבדיל מים המלח, שם נשארה רצועה באורך 90 ק"מ לערך ללא בניה ורק 3 הק"מ הדרומיים ליד שפך זוהר נהרסו, הרי שבאילת יש מלונות, נמל צבאי של חיל הים ונמל אזרחי ונשארו אולי 2 ק"מ חוף ציבורי ללא מלונות. כך שהפגיעה בנוף היתה מסיבית. הרי בשנות ה-50 וה-60 לא היו חסרים שטחים ריקים. יכלו לבנות את המלונות במרחק של בין ק"מ לחצי ק"מ מקו החוף וכך גם לעשות תיירות וגם להשאיר את הטבע והנוף עם מינימום פגיעה. יכלו לארגן הסעות, כמו שעושים בחלק מן המלונות בים המלח, מהמלון לחוף הים לאותם מפונקים שמתקשים ללכת את ה-500 מ' מפתח המלון לחוף המובטח. רביעית, סימפטום מגעיל זה, של הרס חופי ארצנו, חזר גם בת"א, חיפה, הרצליה ועוד מס' מקומות. גם בת"א יכלו את שורת המלונות לבנות במקום מערבית לרח' הירקון לבנות בצד המזרחי של בן-יהודה או דיזינגוף, ככה שיש 5 דקות הליכה מהמלון לים ורצועת החוף נשארת "טבעית" כמה שיותר. מהקומות של המלון היה נשקף בכל מקרה הנוף לים, לפחות החל מהקומה ה-3 (ממילא יש במלונות הללו 17 עד 20 קומות).
ואגב: הנה סיפור מעלה העקרבים:
פיגוע במעלה-העקרבים – קו אילת – תל-אביב. באוטובוס שחזר מחגיגות 5 שנים ליסוד אילת. 17.03.1954 י"ב אדר-ב' תשי"ד, רביעי G.M.C 750, דיזל "הארגז" ת 1383, "אגד-א.ש.ד" בפיגוע זה נהרגו 11 נוסעים ו- נוסע אחד נפצע באורח אנוש (חיים פירסטנברג, בנו של אחד משני הנהגים, שהיה בעת הארוע ילד בן 5). ביום 08.09.1986 נפטר פצוע זה שהיה מאושפז כ"צמח" במשך כל השנים מאז האירוע. עם מותו, עלה מס' ההרוגים באירוע ל- 12. הנוסעת היחידה שניצלה היתה מירי פירסטנברג, בתו של אחד הנהגים ואחותו של חיים פירסטנברג ז"ל. בפיגוע זה נהרגו 2 נהגי האוטובוס: אפרים פירסטנברג וקלמן עשרוני ז"ל. יתכן שהיו נפגעים נוספים ברכב צבאי שחלף במקום קודם לכן. בארוע אחר שתיכף תראה יענקלה איך הוא קשור לסיפור מעלה-העקרבים, אשר התרחש במוסך ארז ביום 17.07.1994 נפגעו בהתקפת מחבלים ואנשי המשטרה הפלשתינאית בסה"כ למעלה מ- 200 אוטובוסים שונים של "אגד" - רובם מיושנים אך ביניהם מס' רב של אוטובוסים ישנים מדגמים שונים ונדירים ביותר שהיו מיועדים לשיקום והצגה במוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" בחולון ! אוטובוסים אלה נאספו מכל קצות הארץ וחלקם שימש למטרת חלקי חילוף עבור אוטובוסים אחרים המוצגים במוזיאון. בין אוטובוסים אלה היה גם אוטובוס " LEYLAND ROYAL TIGER" - Mk-1 ! בארוע נשרפו גם 3 אוטובוסים נוספים שהיו פעילים ושייכים למוזיאון הרכב ההסטורי של "אגד" בחולון, שהיו ביום הארוע בטיפולים שונים במוסך "ארז": אוטובוס G.M.C שמספרו ת 1371 עלה ברובו באש ורק המנוע וחלקו הקדמי שרדו. סיפור חייו של אוטובוס זה: מדובר באוטובוס מסוג G.M.C שמס' הרישוי המקורי שלו היה כ 682 והשתייך לקואופרטיב "שחר" שהתמזג ביחד עם קואופרטיב "דרום-יהודה" ל-"אגד" ביום 01.11.1951. האוטובוס קיבל מס' רישוי חדש: 37-508 והורכב בו מנוע “LEYLAND”. אח"כ עבר שינוי מבנה לתצורת סדנא ניידת וקיבל מס' רישוי חדש: 136-873. אח"כ שופץ ושוחזר שוב לתצורת אוטובוס נוסעים עבור הפקת סרטים כדוגמת "אסקימו-לימון" וקיבל מס' רישוי אחר (ישן): ים 450. האוטובוס השתייך למוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" עם הקמתו. במוזיאון הוחלף שוב מס' הרישוי שלו והפעם ל- ת 1371. ביום 17.03.1994 השתתף האוטובוס בטקס חנוכת מצפור במלאות 40 שנה למארב המחבלים שהתרחש במעלה העקרבים. לאחר הטקס, הוסע האוטובוס אל מוסך "ארז" לצורך טיפול ושיפוץ. במוסך זה נשרף כאמור. אח"כ שוקם ונבנה מחדש ולבסוף קיבל את מס' הרישוי ת 1383 שזהה למס' הרישוי של אוטובוס ה- G.M.Cמהפיגוע במעלה העקרבים שהתרחש ביום 17.03.1954. כיום מוצג במוזיאון הרכב ההיסטורי של "אגד" בחניון חולון. אוטובוס שני שנשרף לחלוטין ביום 17.07.1994 היה: " LEYLAND ROYAL TIGER" - Mk-2 - מודל בין-עירוני משופר, מרכב מתוצרת "הארגז", מס' האוטובוס: 39-488. במקומו, שופץ אח"כ דגם זהה שהוצב במוזיאון "אגד" ומספרו: 39-486. אוטובוס שלישי שנשרף לחלוטין בארוע זה היה: MERCEDES O303 שלו מרכב של אוטובוס MERCEDES O302 מקורי שנבנה ע"י חברת MERCEDES בגרמניה. כמו-כן נשרפו כליל בארוע גרר מוסך ארז מתוצרת LEYLAND (מרכב מתוצרת "מרכבים") שמספרו: 507-487 (מס' פנימי: 34975) שהוסב לגרר מאוטובוס " LEYLAND ROYAL TIGER" - Mk-2 (מרכב מתוצרת "מרכבים") שמספרו: 666-471 ואשר הופעל בעברו כאוטובוס עירוני בירושלים, אוטובוס MERCEDES O302 של חברת הבת "גת" שמספרו: 690-972 ואוטובוס נוסף שמספרו: 38-920. אני מקווה יענקלה שעכשיו סיפור מעלה-העקרבים מושלם !!! שלך, אביתר רייטר.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה