אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

[שפירא מאיר]

אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

 

[שפירא מאיר]

2

אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

2

 

[ה דרומי]

../images/Emo51.gif מאוד מאוד וד"ש לעמק

2

מאוד מאוד וד"ש לעמק

 

[ה דרומי]

אפשר זהויו אבו \יהשוע \בני\ משהו

מאוד מאוד וד"ש לעמק

אפשר זהויו אבו \יהשוע \בני\ משהו

 

[בני הספל]

ליילנד רויאל טייגר מרק 2 מוקדם

אפשר זהויו אבו \יהשוע \בני\ משהו

ליילנד רויאל טייגר מרק 2 מוקדם
ההשערה שליח שזבה מרכב הארגז משנת 1957 או בסביבה.

 

[ה דרומי]

תודה לזהווי

ליילנד רויאל טייגר מרק 2 מוקדם
ההשערה שליח שזבה מרכב הארגז משנת 1957 או בסביבה.

תודה לזהווי

 

[שפירא מאיר]

3

אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

3

 

[שפירא מאיר]

שלט מיוחד עבורכם.....לא נגעתי

אוטובוס בקיבוץ יזרעאל

שלט מיוחד עבורכם.....לא נגעתי
צומת נבות 99 מעלות פרנהאייט (במקור: 99 ק"מ לתל-אביב)

 

[ליילנד המקורית]

../images/Emo6.gif

שלט מיוחד עבורכם.....לא נגעתי
צומת נבות 99 מעלות פרנהאייט (במקור: 99 ק"מ לתל-אביב)

 

[שפירא מאיר]

אף נהג לא מכיר

אף נהג לא מכיר
שאלתי את נהגי האוטובוסים, והתשובה שעבר בצומת 50-1000 פעמים, איש מהם לא שם לב למה שכתוב בשלט. שוב אני מוכיח שאנשים אומרים שקראו מה שהם חשבו שקראו ולא מה שכתוב באמת.

 

[אוהד11]

מזכיר לי את השלט בכביש 44 שמורה

מזכיר לי את השלט בכביש 44 שמורה
על פניה לאזור, רחוב חרצל. מעניין שבאנגלית ובערבית כתוב בסדר

 

[שפירא מאיר]

אני יכול לכתוב ספר על שלטים

מזכיר לי את השלט בכביש 44 שמורה
על פניה לאזור, רחוב חרצל. מעניין שבאנגלית ובערבית כתוב בסדר

אני יכול לכתוב ספר על שלטים
ואולי זה רעיון לא רע...... למשל למושב "יציץ" בשלט כתוב באנגלית "יזיז". לכפר "מוסמוס" כתוב "מוצמוץ" (וכבר מספרים שיש לגברים בכפר בעיה כי הם ממצמצים...) יש לי דוגמאות, ואני לא מדבר על חוצפה כמו לקרוא למצודת כח על שמם של 28 בחורים שנפלו שם בקרב "מצודת ישע" על שם הכפר שהיה עויין נבי יושע ולמחות את זכרם של ה-28 , הדוגמאות גם מצולמות, לא מעטות, אבל שלטים עם סיפור, המעשה שהיה כך היה: בכביש החוף היה שילוט - שלט אחד מפנה לישוב בני ציון, שלט לחרוצים, שלט לבצרה. בעיקבות שינויים בכביש החליט לאחד שני ישובים על שלט אחד: "בני ציון" "חרוצים". ואילו "בצרה" בשלט משלה. כמובן שאנשי חרוצים זעמו מאוד כיוון שיוצא רושם כאילו אנשי בני ציון הם חקלאים חרוצים, כשהאמת היא שבני הישוב חרוצים עובדים בשדות בני ציון, ו-"חרוצים" הם החרוצים. הלכו האחראים על השילוט והכינו שלט אחד: "חרוצים" והשלט השני: "בני-ציון" "בצרה" הבדיחה שכעת בני ציון מתלוננים, כי אם קודם הם היו כביכול חרוצים, היום הם בצרות?

 

[אוהד11]

כנראה שמי שהכין את השלט למוסמוס

אני יכול לכתוב ספר על שלטים
ואולי זה רעיון לא רע...... למשל למושב "יציץ" בשלט כתוב באנגלית "יזיז". לכפר "מוסמוס" כתוב "מוצמוץ" (וכבר מספרים שיש לגברים בכפר בעיה כי הם ממצמצים...) יש לי דוגמאות, ואני לא מדבר על חוצפה כמו לקרוא למצודת כח על שמם של 28 בחורים שנפלו שם בקרב "מצודת ישע" על שם הכפר שהיה עויין נבי יושע ולמחות את זכרם של ה-28 , הדוגמאות גם מצולמות, לא מעטות, אבל שלטים עם סיפור, המעשה שהיה כך היה: בכביש החוף היה שילוט - שלט אחד מפנה לישוב בני ציון, שלט לחרוצים, שלט לבצרה. בעיקבות שינויים בכביש החליט לאחד שני ישובים על שלט אחד: "בני ציון" "חרוצים". ואילו "בצרה" בשלט משלה. כמובן שאנשי חרוצים זעמו מאוד כיוון שיוצא רושם כאילו אנשי בני ציון הם חקלאים חרוצים, כשהאמת היא שבני הישוב חרוצים עובדים בשדות בני ציון, ו-"חרוצים" הם החרוצים. הלכו האחראים על השילוט והכינו שלט אחד: "חרוצים" והשלט השני: "בני-ציון" "בצרה" הבדיחה שכעת בני ציון מתלוננים, כי אם קודם הם היו כביכול חרוצים, היום הם בצרות?

כנראה שמי שהכין את השלט למוסמוס
הסתמך על המקור הערבי مصمص, וכפי שנהוג לתעתק את השמות בערבית כך הוא תיעתק. כבר דיברנו רבות על חוסר האחידות בשילוט, אבל מדוע השילוט המוצב בכבישים אינו עובר, לפחות, הגהה לפני שמציבים אותו. על אפשרות כזו אף אחד לא חשב

 

[שפירא מאיר]

אני דיברתי עם הוועדה

כנראה שמי שהכין את השלט למוסמוס
הסתמך על המקור הערבי مصمص, וכפי שנהוג לתעתק את השמות בערבית כך הוא תיעתק. כבר דיברנו רבות על חוסר האחידות בשילוט, אבל מדוע השילוט המוצב בכבישים אינו עובר, לפחות, הגהה לפני שמציבים אותו. על אפשרות כזו אף אחד לא חשב

אני דיברתי עם הוועדה
והם מתעקשים שהאות סמך בערבית צריכה להיקרא בערבית צדי, וכששאלתי איך אומרים "חצי" בערבית? ענו לי "נוץ" (הנכון: "נוס") בילדותי היו לי חברים ערבים בגליל והייתי שם בן בית וזיו מקשקש שטויות, אבל הוא קובע, וכך נראים השלטים בארץ. בנוסף, וועדת השמות היא שהחליטה לקרוא למצודת כח מצודת ישע בטענה שיש בארץ כבר גבעת כח. תשובה מטומטמת, אבל הם קובעים.

 

[קובי לו]

סמך הערבית היא אכן צדי.

אני דיברתי עם הוועדה
והם מתעקשים שהאות סמך בערבית צריכה להיקרא בערבית צדי, וכששאלתי איך אומרים "חצי" בערבית? ענו לי "נוץ" (הנכון: "נוס") בילדותי היו לי חברים ערבים בגליל והייתי שם בן בית וזיו מקשקש שטויות, אבל הוא קובע, וכך נראים השלטים בארץ. בנוסף, וועדת השמות היא שהחליטה לקרוא למצודת כח מצודת ישע בטענה שיש בארץ כבר גבעת כח. תשובה מטומטמת, אבל הם קובעים.

סמך הערבית היא אכן צדי.
האות שמקבילה לסמך העברית וגם לשין השמאלית (כמו במלה שדרות או במלה שמחה רבה שמחה רבה) היא האות שין הערבית, זו שכותבים אותה או כקו מקביל לאדמה או שלושה סלסולים. (אין לי מושג איך לכתוב פה בערבית אחרת הייתי כותב, כמו שאוהד עשה). שין ימנית, כמו במלה שלום או במלה שלמה וכו', כותבים בערבית אותו דבר רק בתוספת של או שלוש נקודות (כמו שבמפות של פעם סומן אתר עתיקות) או ע"י הסימן ^ מעל האות שין. (שלוש נקודות ו-^ בערבית הן סימונים נרדפים. אפשר כך או כך). העיר צנעא בתימן נרשמת עם האות צ' הערבית, זו שנהגית ע"י הערבים כאילו היתה ס', אבל ס' גרונית משהו. להבדיל משין שמאלית שלא נהגת בצורה גרונית כלל. בערבית יש המון אותיות שנהגות בצורה גרונית. קוף - להבדיל מהאות כף. נהגית גם כן בצורה גרונית. צדי/סמך - נהגית כמו הציווי העברי סע ! דלת - כזו שנכתבת כמו צדי רק עם נקודה מעל. כמו במילה אביאד שפירושו לבן ההיפך משחור. וכומבן האותיות עין, ע'ין (כמו ע'זה, שהפכה באנגלית ל-G, ראה gazza או bagdad), ריש, טית (שנכתבת כמו צ' עם עמוד מאונך באמצע) נהגת גם כן בצורה גרונית. בערבית אין את הצליל של האות צדי. עיתון מעריב, אם אתה זוכר, היה כותב צדאם חוסיין ולא סדאם חוסיין. זו משום ששמו היה נכתב עם האות צ הערבית.

 

[קובי לו]

תוספת לאותיות גרוניות

אני דיברתי עם הוועדה
והם מתעקשים שהאות סמך בערבית צריכה להיקרא בערבית צדי, וכששאלתי איך אומרים "חצי" בערבית? ענו לי "נוץ" (הנכון: "נוס") בילדותי היו לי חברים ערבים בגליל והייתי שם בן בית וזיו מקשקש שטויות, אבל הוא קובע, וכך נראים השלטים בארץ. בנוסף, וועדת השמות היא שהחליטה לקרוא למצודת כח מצודת ישע בטענה שיש בארץ כבר גבעת כח. תשובה מטומטמת, אבל הם קובעים.

תוספת לאותיות גרוניות
גם האות ז, לא זו שדומה לאות ריש רק עם נקודה מעל אלא דומה לאות טית, זו שדומה לצדי עם עמוד באמצע (באות ז הזאת יש בנוסף לעמוד גם נקודה עלית). במילה בוזא שפרושה גלידה מופיעה אות זאת. היא אות יחסית נדירה במילון הערבי. חוץ מהמלה גלידה אני לא מכיר ולו עוד מלה אחת שהיא מופיעה בה, אך אני ממש די חלש בערבית.

 

[אוריינט אקספרס]

צריך רפורמה בשיטת התעתיק

אני יכול לכתוב ספר על שלטים
ואולי זה רעיון לא רע...... למשל למושב "יציץ" בשלט כתוב באנגלית "יזיז". לכפר "מוסמוס" כתוב "מוצמוץ" (וכבר מספרים שיש לגברים בכפר בעיה כי הם ממצמצים...) יש לי דוגמאות, ואני לא מדבר על חוצפה כמו לקרוא למצודת כח על שמם של 28 בחורים שנפלו שם בקרב "מצודת ישע" על שם הכפר שהיה עויין נבי יושע ולמחות את זכרם של ה-28 , הדוגמאות גם מצולמות, לא מעטות, אבל שלטים עם סיפור, המעשה שהיה כך היה: בכביש החוף היה שילוט - שלט אחד מפנה לישוב בני ציון, שלט לחרוצים, שלט לבצרה. בעיקבות שינויים בכביש החליט לאחד שני ישובים על שלט אחד: "בני ציון" "חרוצים". ואילו "בצרה" בשלט משלה. כמובן שאנשי חרוצים זעמו מאוד כיוון שיוצא רושם כאילו אנשי בני ציון הם חקלאים חרוצים, כשהאמת היא שבני הישוב חרוצים עובדים בשדות בני ציון, ו-"חרוצים" הם החרוצים. הלכו האחראים על השילוט והכינו שלט אחד: "חרוצים" והשלט השני: "בני-ציון" "בצרה" הבדיחה שכעת בני ציון מתלוננים, כי אם קודם הם היו כביכול חרוצים, היום הם בצרות?

צריך רפורמה בשיטת התעתיק
כי אולי היא תואמת בדרך כלל כללי תעתיק קיימים, אבל היא לא עומדת במבחן המציאות. אולי הכפר ע'ג'ר בא לבלבל את החיבאללה, או הכפר מע'ר שנראה כמו מרכז עסקים ראשי - זה ניחא, אני גם מאמין שדוברי אנגלית ינסו כמה דקות להגות את המילה kkl בעוברם בנתיבי איילון עד שיתייאשו, אבל petah tiqua?

 

[שפירא מאיר]

הכל טוב ויפה

צריך רפורמה בשיטת התעתיק
כי אולי היא תואמת בדרך כלל כללי תעתיק קיימים, אבל היא לא עומדת במבחן המציאות. אולי הכפר ע'ג'ר בא לבלבל את החיבאללה, או הכפר מע'ר שנראה כמו מרכז עסקים ראשי - זה ניחא, אני גם מאמין שדוברי אנגלית ינסו כמה דקות להגות את המילה kkl בעוברם בנתיבי איילון עד שיתייאשו, אבל petah tiqua?

הכל טוב ויפה
אגב הסימן מעל האות נקרא "ד'אמה" (אפוסטרוף באנגלית) אז אמנם ההסבר מלומד מאוד, אבל לא מעשי וחסר הגיון מוחלט. אתה אומר חצי "נוץ?", לא "נוס". שאל את אנשי הכפר המדובר, ושמו חד משמעית "מוסמוס" ושום הסבר תחבירי לא יועיל כאן וכל מי שלמד ומלמד בנושא על הסמך שהוא צדי מתוסכל, טועה שוגה ומטעה. לגבי ע'אג'אר, מדובר באות שלא קיימת בשום שפה אחרת (הוזכר כאן כבר: האות ע'איין). לגבי השילוט מה שהוזכר כאן בשימוש לא נכון באותיות לא מתאימות, ובעיקר הריבוי העצום של שימוש באותיות מיותרות ובעיקר האות e אחרי אות עם שוא-נח. למשל בני-ברק beney ולא bney (כתבתי עם וואי כי אני לא זוכר אם זה בוואי או איי) אבל העיקרון ברור.

 

[קובי לו]

בערבית לא אומרים לא נוץ ולא נוס

הכל טוב ויפה
אגב הסימן מעל האות נקרא "ד'אמה" (אפוסטרוף באנגלית) אז אמנם ההסבר מלומד מאוד, אבל לא מעשי וחסר הגיון מוחלט. אתה אומר חצי "נוץ?", לא "נוס". שאל את אנשי הכפר המדובר, ושמו חד משמעית "מוסמוס" ושום הסבר תחבירי לא יועיל כאן וכל מי שלמד ומלמד בנושא על הסמך שהוא צדי מתוסכל, טועה שוגה ומטעה. לגבי ע'אג'אר, מדובר באות שלא קיימת בשום שפה אחרת (הוזכר כאן כבר: האות ע'איין). לגבי השילוט מה שהוזכר כאן בשימוש לא נכון באותיות לא מתאימות, ובעיקר הריבוי העצום של שימוש באותיות מיותרות ובעיקר האות e אחרי אות עם שוא-נח. למשל בני-ברק beney ולא bney (כתבתי עם וואי כי אני לא זוכר אם זה בוואי או איי) אבל העיקרון ברור.

בערבית לא אומרים לא נוץ ולא נוס
אומרים משהו שיותר קרוב בצליל ל-"נוס" אבל אם תבקש מערבי לאמר נוס שבסוף רשום ש שמאלית ערבית ואח"כ שיגיד נוס רגילה, תשמע בעצמך את ההבדל, בהנחה שאין לך פגמים בשמיעה. יש הבדל של ניואנס בין צ ערבית שאכן נשמעת לישראלי מצוי כמו סמך, לבין ס ערבית שנשמעת כמו ש שמאלית (כמו במלה שמאל, ההפך מימין). עפ"י חוקי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית ס' ערבית היא אכן צדי בעברית. למרות, ששוב, אין את הצליל צדי בשפה הערבית בכלל. יש סמך כאילו גרונית מול סמך של השפה (לא גרונית המקבילה לשין שמאלית).

 

[שפירא מאיר]

לא, אין לי פגמים בשמיעתי........../images/Emo46.gif

בערבית לא אומרים לא נוץ ולא נוס
אומרים משהו שיותר קרוב בצליל ל-"נוס" אבל אם תבקש מערבי לאמר נוס שבסוף רשום ש שמאלית ערבית ואח"כ שיגיד נוס רגילה, תשמע בעצמך את ההבדל, בהנחה שאין לך פגמים בשמיעה. יש הבדל של ניואנס בין צ ערבית שאכן נשמעת לישראלי מצוי כמו סמך, לבין ס ערבית שנשמעת כמו ש שמאלית (כמו במלה שמאל, ההפך מימין). עפ"י חוקי התעתיק של האקדמיה ללשון העברית ס' ערבית היא אכן צדי בעברית. למרות, ששוב, אין את הצליל צדי בשפה הערבית בכלל. יש סמך כאילו גרונית מול סמך של השפה (לא גרונית המקבילה לשין שמאלית).

לא, אין לי פגמים בשמיעתי........

לך יש פגמים בנימוסיך. אז מצד אחד יש מי שעוסק באקדמיה, ומצד שני מי שכל חייו היה בשטח מול המציאות, וכידוע ששני קוים/פסים מקבילים לעולם לא ייפגשו, כאן הדיון נסגר מבחינתי.