אוהבים אתגרים

אוהבים אתגרים


אז איזה טיפוסים אתם? מה עושה לכם את זה יותר?

אתם קוראים פה הודעות של אנשים.
ואז ניק מסויים מושך לכם את העין עד כדי לפנות אליו.
ומתחילה שיחה, לאחר מכן נפגשים וכו'..
מניחה שהרוב (חוץ מיחידי סגולה שמכחישים שזכו לזה), יודעים על מה מדובר.
ובכן מה גורם לנו לזה? מה גורם לנו להמשיך עם זה?
ואני מדברת לא רק בקטע מיני.

יש אנשים שזקוקים לאתגר.
שמה שעושה להם את זה בעיקר זאת הסקרנות.
מי שמנדב הכי פחות פרטים.
מי שהכי מתניע אצלם את הטיזיריות, ההתחכמות, המסתורין.
ואז יצר הכיבוש עובד שעות נוספות.
מה? מה מסתתר מאחורי הבן אדם הזה?

ויש אנשים שזה דוקא טרן אופ בשבילם.
הם מושפעים מתגובות אמיתיות, כנות.
הם רוצים לחוש מי עומד מולם.
הם לא אוהבים משחקי מחשבות וניחושים.
הם לא אוהבים לרדוף מסביב, כדי להגיע לבן אדם.

האם מי שחולה על כיבושים, ריגושים ואתגרים משתעמם כשהוא מצליח להשיג את המטרה?
האם אנשים שמחפשים כנות ועומק, הם אנשים משעממים?

זאת הסיבה שיש נשים שמחפשות מצ'ואיסטים?
זאת הסיבה שגברים מחפשים את ה"בלתי ניתנות להשגה"?
 
יש כל מיני

אני, כשרק התחלנו עם האובה שלי, שנינו בח=לכנו זה לקראת זו. וככל שהלכנו והתקרבנו, כך הלכנו יותר מהר ויותר מהר עד שעברנו לריצה.
ככה זה כששני אנשים רוצים להיות ביחד.
וכל היתר שטויות.
 
אבל זה לא תמיד הרצון להיות יחד

יש מסביב,יש אילוצים ובמערכת שאתה נמצא זה לא קל עם כל הרגש שבך,
אני חושבת,,
לו הייתה לך האפשרות היית מסוגל לבחור?
 
אצלי זה לא קרה בסגנון הרגיל

של בנאדם הולך ברחוב ופתאום פוגע בו ברק ומתאהב במישהי מקרית
היא הדבר הכי רחוק מאהבה מקרית. בהתחלה, בהתחלה אני בחרתי אותה, בחרתי בבחורה מקסימה. בחרתי בה. בחרתי בה והיא בחרה בי.
האהבה קרתה איפה שהוא בדרך. לא ברור אפילו איפה ומתי.
לכן יש המון רבדים בקשר איתה.

כל השטויות של לעשות טיזינג, הארד טו גט, יעני לא מעניין אותי וכאלה - זה טוב לילדים ביסודי שמבקשים חברות.
אנחנו אנשים בוגרים.
ולי חשוב לדעת שהבחורה בה אני מעוניין, שגם היא רואה בי את הגבר שאותו היא רוצה.
ואיתה כך זה היה, כך זה התחיל.
וזה ממלא אותי לא רק באהבה אליה, זה ממלא אותי בגאווה.
שעם כל המהמורות שהיו בדרך, תמיד, תמיד אני הייתי הגבר שהיא בחרה והיא הייתה הנסיכה שלי שבחרתי.
וזה הברזל שבקיר בטון.
האהבה היא המלט.
מלט לבד נסדק ומתפורר עם הזמן.
מלט עם ברזל זה כבר בטון מזויין.
 
וזה בדיוק כמו הקשר שיש לי

שהתחיל מחברות טובה נטו ומהיכרות אישית גדולה ומשם זה התרחש(רבדים אמרת,,) למרות שיש בי חשש ולמרות שהוא ילד גדול יש סיכון גדול,
בנתיים נוח לי,
 
גם בלחצות כביש יש סיכון גדול

המיוחד אם זה ורה בנתניה :)

הלב הוא איבר יותר מידי רגיש לתת אותו לאדם מקרי. ואם יש משהו מסוכן - זה הדבר.
אני דווקא לא חושש. כי אני יודע שהלב שלי נמצא לא אצל מישהי שבחרתי עוד מזמן ולא אצל מישהי שעשתה לי טיזינג.
ואם הוא צריך להיות אצל מישהי
אין מבחינתי יותר מתאימה ממנה בעולם להחזיק בו.
 
עושה לי את זה ...

שהיא בולעת. אבל לא בקטע מיני


אולי בגלל זה מעולם לא התחילו איתי ב שיחה?
 

TheBigBird

New member
אוהבים אתגרים שונאים שגרה

אלו הפכים ברורים?
לא בטוח.
אני חושב שאנשים פחות אוהבים שמתייחסים אליהם כמובן מאליו. שהצד השני שכח את השנה, שנתיים, 5 שנים הראשונות.
כשלא מקבלים תשומת לב, והאתגר לא ממש ענק, הוא הופך למוחשי.
 
כמה שאלות

הלכתי לאיבוד.
למה לסבך כל דבר?
בליעה היא עסק מספיק מורכב ומאתגר עבורי
ברגע שאעבור את מכשול הבליעה
אחפש לי אקסטרים אחר...

אחלה פוסט.
 
למעלה