אודות "ארבע ההסכמות"

ברור, זה לא במקום תשובתו.

"נוכחות" (הקרויה גם "ערות" וגם בעוד הרבה כינויים שונים ומשונים) היא משהו שאדם מבחין בו על-פי בראש ובראשונה אצל עצמו ומטפח אותו אצל עצמו, בדומה לדוגמה לאהבה או לאושר. אתה מתעסק בשל עצמך.

כשאתה מגיע בכך לרמה מסויימת (ממש כמו במוזיקה או במתמטיקה) אתה יכול להיות מועיל לאחרים בנקודה זו. בדרך זו אתה יכול לעסוק גם בנוכחות שלהם.

שאלתך מאד בסיסית והיא מתחילה להיענות באימוני הנוכחות הראשונים, כאשר אתה נוכח בכך שאינך נוכח, שזוהי כבר נוכחות נאה לכשעצמה (נדרשת נוכחות מסויימת בכדי להבחין בהעדר הנוכחות). עם התרגול וההעמקה, מתגלים עוד ועוד רבדים של נוכחות.

בדומה לאיכויות רבות אחרות כגון יציבות, הרפיה, בריאות, ערנות, יעילות וכדומה, גם נוכחות איננה מגיעה רק בצורה אחת ובעוצמה אחת, אלא מהווה אמנות שלמה, שמתבטאת באופנים שונים גם בהתאם לסיטואציה.

בניגוד למרבית האיכויות האחרות, שאפשר להסבירן פחות או יותר בקלות יחסית, "נוכחות" כמעט שאיננה ניתנת להסבר ישיר, מפני שהיא שונה מכל דבר אחר המוכר לנו, אך ניתן לדבר עליה בשפה אלגורית.

ניתן להתקרב להסביר נוכחות על-ידי כך שמדברים על "המידה והאופן שבהם אתה ער עכשיו לעצמך, למעשיך ולכל הסובב אותך". זוהי לא בדיוק נוכחות אבל זה מתחיל להתקרב. לצורך ההסבר, הבה נגיד שזוהי נוכחות, למרות שכאשר היא נחווית בפועל, מתגלה כי היא הרבה יותר מכך.

ובכן, ערותך ברגע זה לעצמך, למעשיך ולכל הסובב אותך, ניתנת למדידה ולכימות במגוון פרמטרים, כיד תשומת הלב הטובה עליך. הנה כמה דוגמאות:

• עד כמה אתה חש את גופך תוך כדי הקריאה? את נשימתך? את החיוּת שבתוכו? בידיים, ברגליים, בגווך, בכל-כולך?

• מהיכן נובעת הפעולה הזורמת דרכך עכשיו, שהינה בין היתר "קריאה"? מאיזה חלק בהווייתך - או מחוץ להווייתך - היא נובעת? באיזה אופן היא זורמת דרכך? האם היא מכוונת אותך או שאתה מכוון אותה? יש אפשרויות רבות ולא רק שתיים.

• מה אתה תופש כרגע בתור "עצמך"? ועל מה יש לך כרגע שליטה במכלול "עצמך"?

• עד כמה אתה מודע לתהליכים הפנימיים הרבים המתרחשים בך עכשיו? בלי מאמץ, לרבים מהם בבת-אחת? לדוגמה, לתהליך המפרש מלים אלה בדרך כזאת או אחרת מבין מגוון אינסופי של אפשרויות?

• מה אתה חווה עכשיו? כלומר, באיזה אופן אתה ער למתרחש? האם אתה רואה אותיות אלה מבעד לעיניך וחווה כאילו אתה קורא אותן מתוך גופך? או שאולי כל גופך נתון בתוך מודעותך, הסופגת בו-זמנית את ההתרחשויות הזורמות בו, כולל ההתרחשות הזניחה יחסית של זרימת התקשורת הזאת בינך לביני עכשיו?

אלה הן רק מקצת דוגמאות להיבטים איכותניים כאלה ואחרים שקשורים לנוכחות.

דרגת ועומק הנוכחות יכולות להשתקף בדברים רבים כגון:
• משמעת עצמית (מהיקף וסוג מסויים של נוכחות, המשמעת העצמית שלך מושלמת);
• אושר (מעומק מסויים של נוכחות, אושר הוא בן-לוויה קבוע);
• צלילות (נוכחות מחוללת צלילות);
ורבים אחרים.
 

ינוקא1

New member
בן יקירי , לא לכל אלו היתה כוונתי.

תודה על ההסבר המפורט , אך אני מקווה שאינך חושב שאינני יודע מהי "נוכחות".
אני בכל זאת מתרגל מדיטציה ושיטות אחרות כמה שנים טובות.

רוב שאלותי , כמו זו , אינן בשביל ש"תסביר לי" את מה שאתה "יודע" , אלא כדי לעורר חשיבה.

שאלתי את הנציב על נוכחות כ"ערך כמותי".
אם מדברים על העמקה , אז יש יותר נוכחות , יש פחות - יש עומק של מטר אחד , ויש עומק של קילומטר.
ואולי גם יש סולם אובייקטיבי ?
מה נמצא בתחתית הסולם ? האם אדם ? אולי יצורים אחרים ?
מה נמצא בראש הסולם ? נניח באינסוף נוכחות ?
אולי מעבר לעומקים מסוימים של נוכחות העובדות כמו חיים ומוות משתנות ?
ועוד ועוד.


ושוב אינני צריך שתסביר לי את הסבריך של "אימוני הנוכחות הראשוניים" , אני מתכווין לעורר לחשיבה , ולא להרצאות על "מהי נוכחות".......

לי יש את התשובות שלי לכל זה , אבל בכוונה שאלתי את נציב המיים.
כי אני יודע שנציב המיים לא יענה לי בפוסט ארוך , לפני שיתבונן בשאלה באופן אמיתי


(זה שקיימות חוויות משתנות תאמין לי שאני קצת יודע , ולגבי אושר וצלילות וכו' וכו' - אני יכול לקרוא על "נפלאות המדיטציה" בכל הפוסטים של מודט חדש .....)

ואיך אומר דון מיגל רואיס -
אל תיקח שום דבר אישי.
 

ינוקא1

New member
ואני גם חוזר על מה שכתבתי לנציב המיים :

אנחנו רגילים שנוכחות היא ערך בינארי - כן או לא.

נוכח בחדר או לא נוכח בחדר.

אז מה פתאום נוכחות הופכת למושג של "יותר" או "פחות" ?
האם אני יכול להיות "נוכח" כפול אחד וחצי ? או חצי נוכח ?

ושוב , אינני זקוק להרצאות על "נפלאות הנוכחות" ועל כל מיני "חוויות" מדהימות של אנשים "נוכחים". מכיר אותן בעצמי .....
אני מתכווין בהודעה זו (וברוב הודעותי) , לעורר להתבוננות ולחשיבה.
 

ינוקא1

New member
האם המחשב שנוכח מולי , למשל ,

נוכח כמוני , איננו נוכח , נוכח פחות ממני , נוכח יותר ממני ?

האם נוכחותו קשורה לנוכחותי , או שאנו שתי "נוכחויות" נפרדות ?

אם המחשב "נוכח פחות ממני" האם המחשב יכול "לעקוף" את רמת נוכחותי ?

(כמובן שה"מחשב" הוא דימוי לכלל העולם החיצוני הנמצא מסביבנו).
וכן הלאה וכן הלאה.
כל זה נובע מהשאלה ששאלתי את נציב המיים.

אם מנסים להתבונן בשאלות אלו , חווית הנוכחות מעמיקה
 
מה זה השאלות האילו?


אני חושבת שמכשירים כולל מחשב נוכחים יותר מאשר האדם הממוצע כי הם פחות נתונים להסחות דעת וסערות רגשות ממשקעים קודמים. האם אדם יכול לעקוף מחשב? אולי. לא יודעת
מצד שני מחשב יותר משעמם וצפוי
עם אנשים אין לדעת
 

ינוקא1

New member
ואחרון חביב:

אולי תענה , כי הכוונה ב"העמקת הנוכחות" , איננה "העמקת הנוכחות" , אלא בעצם "העמקת חווית הנוכחות".

אז אשאל אותך כך -
יש חתול חביב ומפוטם בכניסה לבניין שלי , אוכל שאריות מזון שזורקים לו , מתחמם בשמש , ומפגין את נוכחותו לעיני החתולות.
אני משוכנע כי מעולם לא עלה על דעתו שיש איזשהו "ספק" בנוכחותו , ומעולם לא עלה על דעתו "להעמיק את חווית הנוכחות".


אז למה אתה שונה מהחתול ?
למה נוכחותך ה"רגילה" איננה מספיקה לך ?
 
Take Two


"נוכחות" היא "נוכחות עצמך האמיתי".
כשאתה האמיתי יותר מתחיל להתעורר, אתה יודע זאת, בלי ספקות.
ניתן להגיד באופן מסורבל ובלתי-מדוייק שככל שיותר "ממך האמיתי" יותר ער, אתה יותר נוכח (זה אותו הדבר עצמו).
אלפי דברים משתנים, אולם אף אחד מהם איננו הדבר עצמו, אותו לא ניתן לתאר.
זאת לא מחשבה, לא הרגשה ולא תחושה. זה משהו שאין מלים בשפה זו בכדי לתארו.
כמה דוגמאות לדברים שמשתנים בהתאמה לעומק הנוכחות ולהיקפה: העולם נעשה צלול יותר, אדם זה נעשה יותר כלי בידיך, המחשבות אינן שולטות בך אלא אתה בהן, אושר ענוג עמוק בלתי-ניתן-לתיאור הוא טבעך האמיתי והבלתי-תלוי, האמת הבלתי-ניתנת-לתיאור-במלים מתגלה בפניך.
 
לא היה לי כוח לקרוא אבל אני אוהבת את המשפט

להתעורר לעצמך האמיתי מבחינתי כל דבר שעושה את זה מבורך.

אמיתיות וכנות זה הדבר שאני רוצה להשיג בהמשך
 
טוב זהו לא רוצה יותר לכתוב על החלומות שלי בפורום.

מעדיפה לעשות מלדבר אז זהו סיימתי לתמלל את עצמי
 
אולי מדויק יותר לומר "הפניית תשומת הלב למה שנחווה עכשיו"

כמובן שאני תמיד נוכח במקום בו אני נמצא.
אבל לא תמיד אני שם לב לכל מה שנחווה במקום הזה.
ככל שאני "מודע" יותר לחוויה הנוכחית, כך אני "מעמיק" את נוכחותי בה.
 

ינוקא1

New member


אני באיזשהו מקום דווקא מסכים עם ההגדרה הראשונה שלך.
ואני משוכנע שלא כתבת אותה "סתם" - משהו בך ידע בדיוק מה אתה כותב.

אני מאמין שאכן , יש לנוכחות \ קיום גם צד "כמותי" , ושיש לכך השלכות אדירות.

(שאני מעדיף לא לכתוב כאן , אך ארמוז :
בוא ונגיד כי גם למציאות יש "נוכחות" או "חווית נוכחות" ברמה מסוימת , והיא ההופכת את המציאות למה שאנו קוראים "קיימת".
ונגיד כי אכן יש "עומקים שונים" לנוכחות....
אז מה קורה כאשר האדם מגיע ל"עומק נוכחות" העולה על זו של המציאות ?
ניתן לחשוב על נוכחות גם כעל "מסה" המעקמת את המרחב)

אך אני מקבל גם את הסבריך אלו , שקצת מורידים מההגדרה הראשונה את ה"עוקץ".
 
צודק, כמובן

לא מצאתי מילה מתאימה יותר מ"נוכחות", וכשכתבת כי מבחינתך מדובר במצב "בינארי", חיפשתי מילה אחרת, שאולי תבהיר את ההיבט ה"כמותי" של המצב הזה.
נוכחות/הוויה/חיבור/אחדות/מודעות - כולן מילים שאינן מתארות את המצב האמיתי.
במקרה הטוב הן מצביעות עליו, אם הקורא כבר התנסה בו בעבר.
לא ידעתי אם התנסית בו באופן אישי, אז חיפשתי מילה "ברורה" יותר.
בכל מקרה, המציאות (מה שאני מכנה "חוויה") משתנה עם העמקת הנוכחות, כך שבכל מקרה כשאתה "מעמיק בנוכחות", אתה גם מעמיק ב"מציאות/חוויה" בו זמנית.
 


זה היה מדהים בשבילי, אי-שם בתחילת המאה ה-21, לקרוא את הספר הזה ולגלות איך הבאגים נושרים והמציאות מתנקה. בכל פעם שקראתי אותו, באותן שנים, המציאות התנקתה עוד קצת. היתה זו אנחת רווחה שאפילו לא ידעתי שמסתתרת בתוכי.
 

סינבד

New member
כשאני מציע את הספר הקטן הזה לחברי

אני אומר להם שזה המדריך הטוב והיעיל ביותר לחיים מאושרים.
ושכל אחד ייקח את זה לאיזה כיוון שמתאים לו
 


כשקראתי את דבריך אלה, חשבתי לעצמי, שכבר שנים שלא הצעתי ספרים/עצות לאף-אחד.

למעט למי שמבקש/שואל.

ולמעט כאשר אני חש בבירור ש"זה מתאים".

"כשהתלמיד מוכן, המורה מופיע".

היתה זו מחשבה מעניינת... אולי אפילו אציב אותה בהודעה חדשה, כנושא מעניין לדיון, אם יתחשק לי.
 

סינבד

New member
כשהתלמיד מוכן המורה מופיע?

המורה נמצא שם כל הזמן. אלא שרק כשהתלמיד מוכן הוא יכול לראות את המורה ש"לפתע הופיע".
&nbsp
עד היום אני מייסר את עצמי על המורים הנפלאים שהיו לי ולא יכולתי לראות אותם ולהעזר בהם ובידע שהם הביאו לי. הייתי כ"כ יהיר ובטוח בעצמי, בתבונה ובידיעות של עצמי עד שכל דבר אחר, שלא עלה בקנה אחד עם כל אלו, נחשב בעיני לקשקוש של קוקואים בשמלות כתומות (או כל סממן אחר שאפשר היה ללעוג לו).
 
למעלה