אודות "ארבע ההסכמות"

אודות "ארבע ההסכמות"

ב-1997 פרסם דון מיגל רואיז את הספר "ארבעת ההסכמים" (The Four Agreements) שתורגם לאחר-מכן לעברית כ"ארבע ההסכמות" (אינני יודע איזו מבין שתי המלים, "הסכמה" או "הסכם", תואמת יותר את כוונת הסופר).
הספר הקטן והמהפכני, שסייע לי ולרבים אחרים לנקות את תודעתם, הציג מספר כלים רבי-עוצמה ובהם "ארבעה הסכמים" שאדם יכול לעשות עם עצמו:

1. היה ללא-רבב עם המלים שלך ("Be Impeccable with Your Word");
2. אל תיקח דבר באופן אישי ("Don’t Take Anything Personally");
3. אל תניח הנחות ("Don’t Make Assumption");
4. עשה תמיד כמיטב יכולתך ("Always Do Your Best").

ארבעת ההסכמים הללו, לדבריו של דון מיגל רואיז, לקוחים מתוך החוכמה הטולטקית העתיקה, שאותה למד מסבו.
לדעתי חוכמה זו מגיעה הרחק מעבר להבנתו האישית של דון מיגל רואיז (הוא ודאי יסכים עם זה).
כתוצאה מעבודתי בעזרת ארבעת ההסכמים התבהר לי בהדרגה כמה רבי עוצמה והיקף הם, הרבה מעבר למה שנדמה מניסוחם הראשוני.

בהמשך הוציא דון מיגל רואיז ביחד עם בנו ספר בשם "ההסכם החמישי" שארבעת ההסכמים מהווים את ההקדמה בעבורו.
מנסיוני, כל אחד מארבעת ההסכמים כולל בתוכו באופן מלא גם את שלושת האחרים, כך שמדובר ביצירה הולוגרפית.
כמו כן, כוללים בתוכם ארבעת ההסכמים באופן מלא, למיטב הבנתי, גם את ההסכם החמישי ודברים רבים נוספים שמתגלים דרכם.

ההסכם הראשון, היו ללא-רבב עם המלים שלכם, הינו מנסיוני ולתחושתי תחילתו של היות ללא-רבב עם הכל, כולל מחשבותיך ומעשיך.
המלים מצויות אי-שם באמצע, בין המחשבות למעשים.

ההסכם השני, אל תיקחו דבר באופן אישי, הינו מנסיוני ולתחושתי ניקוי של אשליה מרכזית ומכבידה מאד, הגוררת בעקבותיה אשליות רבות נוספות.
כאשר משוחררים מאשליה זו המציאות בין היתר קלה יותר, מדוייקת יותר ונעימה יותר; וגם משוחררת יחסית מ"דרמות" (הקרויות בלשון עממית "סרטים").

ההסכם השלישי, אל תניחו הנחות, הינו מנסיוני ולתחושתי הזמנה עמוקה להתבונן, להיות.
ההנחות מוחלפות בתקשורת ישירה עם המציאות, שחלקה כמובן הינה תקשורת ישירה עם אנשים אחרים.

ההסכם הרביעי, עשו תמיד כמיטב יכולתכם, הינו מנסיוני ולתחושתי הזמנה לצמוח, להיות הכי טוב שביכולתך.
כוונון זה מאפשר למידה, הצלחה וחופש, בעודו מחלץ את המשתמש מ"באגים" נפוצים רבים, בזה אחר זה.

קישורים קשורים:
דון מיגל רואיז באתר של הוצאת "פראג"
ענת קלו לברון מראיינת את דון מיגל רואיז
קטעים מרכזיים מ"ארבעת ההסכמים" (באנגלית)

 

s i s u

New member
אולד ניוז. יש לו כבר הסכמה חמישית, והוא מבשל כבר את השישית

בקרוב הסרט!
 

s i s u

New member
אשאל אותך משהו אחר

למה יש לעשות מדיטציות
אם כל מה שצריך זה לשים-לב ולהבין
שאנחנו רואים את העולם וכל תכניו
ולא הפוך?
כל מה שיש זה לדעת את זה.
&nbsp
איך יעזור ישיבה בשקט, מלמול מנטרות, ריכוז?
 
מי אמר שיעזור?

אבל הייתי שם את זה שם או אפילו כשאלה ראשית, בדיון חדש, כראוי לה (אחרי הכל, פה זה בדיוק פורום מדיטציה... בשביל דיונים כאלה הוא בין היתר נועד כמדומני). מבטיח להתייחס בהתאם.
 

s i s u

New member
טוב נו אם אתה מתעקש לגרור אותי לשם כדי לענות...

כתבתי את זה "שם" גם, בהודעה עם האייקון

&nbsp
מחכה לתשובתך אבל בקוּל
כי אתה בתוכי, אתה יודע....
 
כן, אני כאן, בפנים.


ואת, לא שאלת שם דבר.
אני, לא התעקשתי.
אני, לא גררתי.
את, העלית פה משהו כדרך אגב והשבתי, "מי אמר שיעזור?"
בנוסף, הצעתי: במידה ואת רוצה התייחסות מלאה יותר, לשאול בשרשור חדש.
זהו רק רעיון, אפשרות, דלת, לא חובה.
ואפילו הבטחתי: להגיב גם שם בהתאם.
קסמי קסמים.
 

s i s u

New member
שאלתי מה יש למדוט אם במילא הכל בתוכנו?

אפילו חבר שלי אשטאוקרא מסכים

&nbsp
&nbsp
The fool will never find freedom
&nbsp
By practicing concentration.
&nbsp
But the master never fails
.
Just by knowing how things are,
&nbsp
He is free and constant.
&nbsp
 

s i s u

New member
כלומר אפילו המדיטציה בתוכנו!!


NAILED ITְ
אפשר לסגור את הבסטה!!

&nbsp
 

s i s u

New member
"בתוכנו"

הכוונה *הכל* שוחה בתוך מרק החיים ללא הפרדה ומעצמו
&nbsp
אין מישו שבתוך הגוף שלו הכל זורם.
גם מישו זורם בתוך המודעות, המרק הקוסמי הזה
&nbsp
"המרק הקוסמי".
נשמע כמו שם של להקת רוק מתקדם או פסיכדליה משנות השישים
 
נכון מאד


ואני השבתי על כך... והזמנתי אותך להעלות את השאלה בשרשור חדש, כדי שתקבל את מלוא היחס המגיע לה (ומגיע לה).
 

s i s u

New member
איבדת אותי! בוא כאן! תפסיק להפריד, תהיה באחדות


הטענה שלי- אין טעם לחפש או למדוט
אולי אפילו אין טעם לסנכרן בין הראש/גוף/לב
(תלוי במקרה ובמה שקורה)
&nbsp
זה כבר פה, תמיד היה תמיד יהיה
רק לפתוח את העיניים ולראות שאתה מכיל הכל
כולל "המחשבות"
בעצם הידיעה שלך.
&nbsp
זה מצחיק כל פעם מחדש, כשאני מתעוררת
לראות שאני מתעצבנת/מתעצבת מסרט שרץ מול העיניים
כש"אני" השחקנית בתפקיד של הזכרון/פנטזיה.
&nbsp
אתה מיד מבין מה כאן "הבמאי" ומה לא ונותן הוראות בימוי אחרות, משנה את הזוית
להבין שאתה מנהל את ההצגה בעצם ידיעתך אותה.
לא אתה. זה.
&nbsp
אז במקום לעשות שמיניות ללכת דוך ולראות.
לא לפחד לגלות את האושר התהומי הזה...
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 
אז למה לעשות מדיטציה, בעצם?

כל מה שאת כותבת אולי מדויק, אך האם, ביום-יום, את זוכרת את זה?
האם את "מתעוררת" יותר בדיעבד, כשאת נזכרת, או נמצאת יותר ב"ערות" ללא צורך בתזכורות כאלה ואחרות?
אצלי לפחות מצאתי, שבימים בהם אני עושה מדיטציה בבוקר, אני זוכר יותר להיות "נוכח" במשך היום.
המדיטציה הזו היא לא "ריכוז" או "מלמול מנטרה" או כל דבר אחר שאני "עושה" באופן ספציפי, אלא פשוט "העמקה בנוכחות", ושהייה בה ככל שמתאפשר לי.
כמובן שאני משתדל לעשות זאת גם בשאר הזמן, אך נראה שזה מתרחש יותר בימים שנפתחו בישיבה שקטה ה"מוקדשת" לכך.
במשך תקופה ארוכה לא עשיתי מדיטציה כלל, אולי כי "האמנתי" שכבר אינני זקוק לה.
כשחזרתי לעשות אותה (בעקבות איזו שיחה עם חבר שהזכיר לי), רמת ה"נוכחות" היומיומית שלי עלתה באופן ניכר.
 

s i s u

New member
שוב שאלה מצוינת מבית היוצר שלך :)

כן. ביום יום אני מתחילה לזכור זאת יותר ויותר, משהמידע הזה הובא ל..ידיעתי.
&nbsp
כלומר המסקנה היא להביא את הידיעה הזו ל"ציבור" שיראה גם הוא
שינסה להוכיח שזה לא נכון או שינסה להוכיח שזה נכון.
שיראה בעצמו את הבדיחה
&nbsp
לדוגמא-אני עכשיו כותבת ל"נציב המים" ויש בי ראייה של הדבר הזה.
או
עולה בי מחשבה "וסנתית" שפעם היתה מכאיבה ועכשיו אני צופה בה מרוחקת ומשועשעת
&nbsp
זה מה שנקרא בספרים עמדת הצופה.
זה עדיין לא האמת או המודעות האבסולוטית כמובן,
אבל זה עשוי להתקרב כשגם הצופה ייעלם
&nbsp
אני מחזירה לך את השאלה - איפה כאן המדיטציה??
כיש ידיעת הדברים, החיים הופכים להיות באורם.
כמובן, אם כך קורה.
&nbsp
 
לא הבנתי כלום :)

"ידיעת הדברים" באופן שכלי/מחשבתי, זו מחשבה כמו כל אחת אחרת.
זה שאנחנו מכנים אותה "תובנה" ומאמינים ש"זו המציאות", רק מסתיר אותה מאיתנו.
את לא "חיה לאור" שום דבר. את פשוט חיה, ומספרת לעצמך סיפורים על החיים הללו.
כשאת רואה את המציאות באופן צלול, בלי תובנות ומסקנות לגביה, את במדיטציה.
ככל שאת נמצאת במצב הזה יותר, כך קל יותר לחזור אליו ולשהות בו ליותר זמן.
כשמספרים ל"ציבור" סיפורים על המציאות, אז מעניקים לו עוד סיפורים עליה.
אולי עדיף לו לראות את הסיפורים שכבר יש לו, במקום לשמוע עוד סיפורים של אחרים.
 

ינוקא1

New member
"העמקת הנוכחות".

הגדרה מצויינת וממצה

מסכים איתה בכל מאודי.

ובכל זאת אשמח אם תפרט -

למשל , אני רגיל שנוכחות היא "ערך בינארי" - נוכח או לא נוכח.
מהי "נוכחות עמוקה" ?
האם לטעמך ל"נוכחות" קיים ערך כמותי ?
 

ינוקא1

New member
מחכה לתשובת נציב המיים ,

אבל אם כבר ענית אז אשאל גם אותך :
&nbsp
במה זה מתבטא אם כך , "נוכח יותר" , לעומת "נוכח פחות" ?
&nbsp
האם יש לך סולם למדוד על פיו נוכחות ? להגיד לזה יש נוכחות 10 , ולזה 20 ?
&nbsp
האם "נוכח יותר" זה אומר "קיים יותר" , האם "נוכח יותר" מת או חי באופן שונה מאנשים אחרים נוכחים פחות ?
&nbsp
 
למעלה