אובדן היריון

[מנסהשוב]

אובדן היריון

אחרי IVF - עובר אחד נקלט אבל מהתחלה היו לי תחושות לא טובות. לא היה כל סימן של היריון ומשהו בפנים אמר - זה לא זה. בשבוע 1+5 עשיתי בדיקה לראות שק היריון. היה שק, אבל לא היה שק חלמון. נלחצתי. יום למחרת עשיתי עוד אולטרסאונד, והיה שק חלמון. זה היה הרגע האחד שבו חיוך הצליח לעלות על שפתיי. אבל - הוא ירד מהר מאוד, בגלל תחושות הבטן והתחושות שלא היו. ואכן - בשבוע 5+5 - אין הד עוברי. אמרו לי שאולי עוד קצת מוקדם, אבל גם בשבוע 2+6 לא היה (יודעת שעשיתי המון בדיקות להתחלה. אבל פשוט הרגשתי שמשהו לא בסדר, והבדיקות איששו את ההרגשה). זה היה ביום חמישי. מחר יש עוד אולטרסאונד, אבל הגוף כבר אומר לי לגמרי שזה לא זה. הלילה אפילו היה דבר מאוד מוזר - חלמתי שעושים לי גרידה, והתעוררתי כשהחולצה שלי רטובה, באזור החזה והחזה השמאלי מורקן לגמרי (יש לציין שיש לי ילד מתוק בן שנה ו-4 שהוא תוצאה של IVF, והפסקתי להניק אותו לפני 4 חודשים לערך). לא יודעת מה זה היה, ומאוד נבהלתי. מקבלת את זה כהתרוקנות של הגוף מכל סממני ההיריון שבקושי היו. לא יודעת מה הצעד הבא. האם כדורים? האם גרידה? ולמה עליי לצפות אם אני לוקחת כדורים? האם אם אפסיק את התמיכה ההורמונלית שאני לוקחת (בגלל ה-IVF) יש סיכוי שתהיה הפלה טבעית, ללא התערבות? ומתי אפשר לחזור לניסיונות אחרי הפלה עם כדורים? כל כך הרבה שאלות בתוך ים של עצב.. כל כך רציתי את ההיריון הזה, ואני כל כך פוחדת שזה יקח עוד הרבה זמן, ואולי אפילו לא יוכל לקרות שוב.. (לפני ההחזרה הזאת עשיתי החזרת מוקפאים מהסבב הקודם - שלא הצליחה). אודה לכן על כל תגובה - אני פשוט בוכה לסירוגין כל הימים האחרונים, והבעל לא ממש יודע איך לעודד... מה עושים עם כל זה?

 

[קימי3]

מנסה שוב שלום

בוקר טוב אני לא לגמרי מכירה את המושג הד עוברי. האם הכוונה לדופק? אם כן, אז פעמים רבות ניתן לשמוע דופק רק סביב שבוע 7-8. אם הכוונה למשהו אחר, אז אני לא יודעת מה להגיד, מקווה שבכל זאת עוד משהו ישתנה לטובה. לא הבנתי מהחלום האם החולצה הרטובה היתה בחלום גם כן או שכבר התעוררת? בכל מקרה, לפעמים אנחנו נוטים למהר ולפרש חלומות לפי התחושות המוכרות לנו כרגע, שקשורות להתרחשויות העכשוויות, אבל אולי הוא מספר משהו אחר לגמרי, לאו דוקא מהתחום הזה. חשוב לי גם להגיד שהרבה פעמים מתחילים להרגיש תופעות של הריון רק מאוחר יותר. מקווה שתופתעי לטובה. מחזיקה לך אצבעות חזק חזק יעל

 

[מנסהשוב]

תודה רבה, אבל...

בגלל שב-IVF יודעים בדיוק את גיל ההיריון, בשבוע 2+6 כבר אמורים לראות דופק, ולכן הסיפור סופי... החזה מתרוקן, הבטן נצמדת לגב ותחושת הריק משתלטת, בדיוק כמו שהיה כשידעתי שאני לא בהיריון אחרי החזרת המוקפאים שעברתי. כל כך לא רציתי להיות כאן, כי גם ככה לא קל לי להיכנס להיריון, וגם כי זאת תמיד חוייה נוראית, שאי אפשר לתאר אותה, גם לא לבעלים שלנו, כנראה... ולגבי החולצה - היא היתה רטובה באמ, לא בחלום. כאילו החזה התרוקן ממשהו. נבהלתי מזה - לא יודעת להסביר מה זה היה... תודה על העידוד, אבל כנראה שגם אני אצטרך לעבור את אחד התהליכים (כדורים/גרידה)...

 

[קימי3]

שוב שלום

מצטערת לשמוע... את צודקת, זו באמת חוויה קשה מאוד ובטח שמאוד מאכזב לאבד הריון שלו כל כך חיכית, שהיה קשה גם ככה להשיג אותו. לא תמיד פשוט להישאר אופטימים ולאסוף כוחות למסע הזה שוב, מקווה שכן תצליחי לעשות את זה, שכן תחזור התקווה ושכן בפעם הבאה יהיה סוף טוב. יעל

 

[מקוםבלב]

שלום לך מנסהשוב יקרה,

כל כך עצוב לשמוע שההריון לא מתפתח כמו שצריך. אני מקווה שאולי בכל זאת הדברים יהיו בסדר מחר באולטרא סאונד. אם יתברר שאין התפתחות יכול להיות שיחליטו לחכות עוד קצת או להפסיק את התמיכה. בד"כ שמפסיקים את התמיכה המחזור מגיע.יכול להיות שלא תצטרכי לא כדורים ולא גרידה. אם הכל ייצא בצורה טבעית אין צורך בהתערבות עם הרחם יהיה נקי . כדורי הציטוטק לא אמורים להוות בעיה עם התחלת טיפול חדש. יכול להיות שכדאי לחכות חודש כדי לתת לגוף לנוח ואז לחזור לטיפול.גם עם תהיה גרידה לא צריך לחכות מעבר לחודש. אני בהחלט מבינה את הכאב והעצב שאת חשה. את עוברת כל כך הרבה והטיפולים ההורמונלים גם הם לא מוסיפים. לגבי הבעל, קשה מאוד לעודד ולדעת איך להתנהג שאנחנו במצב כזה. אני חושבת שחיבוק תומך ואהבה נותנים המון.אני מאמינה שגם לו קשה לראות אותך עוברת את המסע הזה של הטיפולים ואת ההכאב. שזה לא מצליח. חשוב לדבר ולהסביר לו מה את חשה ובמה הוא יכול לעזור לך. מקווה כל כך שאולי תהיה הפתעה. שולחת לך המון חיבוקים וניחומים. תעדכני אותנו מה איתך.