אהמ עידכון והרבה בילבול

[טינקרבל~]

אהמ עידכון והרבה בילבול

אז לא יודעת מאיפה להתחיל תקופה קשה ולא מוצאת את המילים האוכל שוב לא נמצא בכוונות שלי חזרתי לצומות עדיין בשליטה שלי אני מקווה נורא קשה עכשיו ולא מצליחה למצוא סיבה אין לי מחשב אז אני דיי מנותקת יש בעייות עם הבן זוג נורא קשה לי למצוא קירבה פיזית נורא מפחדת להתקרב וזה יוצר מרחק ולא יודעת עוד כמה זמן אני יצליח להתחמק ואני ממש לא יודעת מה לעשות הפסיכית שוב מזכירה אישפוז ואני לא יודעת מה איתי יוצאת נכנסת לבתי חולים אני משתגעת.... אוף אני דיי מתוסבכת הכל מסובך כרגע לא יודעת מה לעשות מרגישה שנופלת ונופלת ללא הפסקה ואני זקוקה למנוחה ורע עכשיו ומנותק מהכל ואני לא מוצאת את עצמי רק יצאתי מאישפוז הכל נראה אופטימי אבל התאכזבתי אני סתם אפס לא שווה ממש הרבה רק ליפול אני יודעת אמא בוכה שאני שוב חוזרת לאותו מעגל ואני במקום לרחם עליה ממשיכה לשקר שאני אוכלת סליחה שככה נפלתי פתאום אני זקוקה לעזרה שלכם ילדונת

 

[צוות מקום]

טינקי יקרה

סליחה שלקח לי זמן לענות לך. חשבתי וחשבתי מה להגיד ומה שהחלטתי להגיד לך זה שקודם כל אני מאוד מאוד מעריכה את הרצון שלך שהוא בעיני בכלל לא מובן מאליו, להרגיש טוב. לשפר את החיים שלך. אבל מצד שני, מה שקורה כרגע זה ניסיון לבנות בניין יציב ויפה על אדמה שמתחתיה שעליה עומד הר געש שמאיים להתפרץ: העבר שלך. הדברים והזוועות שחווית. וכמה שזה מקומם, עליך לקבל את האחריות על החיים שלך, על הטוב שיהיה בהם, בין היתר, על ידי החלטה להתמודד עם העבר הזה. הוא לא הולך לשום מקום והוא ימשיך לתת את אותותיו, עד שתאזרי מספיק כוחות ואומץ כדי להתמודד. מקווה שבינתיים, יעבדו הדרכים השונות שאני מקווה שלימדו אותך בבית החולים, כדי לשלוט בעצמך ולא לקרוס. תרגישי טוב.

 

[טינקרבל~]

אהמ... זהו אני כאן

המחשב חזר לחיים ועכשיו אני יכולה לכתוב ולהיות בטוחה שאיש לא יראה..... אני לא יודעת להסביר בדיוק את מה שקורה לי עכשיו המון לחץ מצד כולם מהבגרויות מהמשפחה מעצמי מהרופאים כולם מצפים ממני ומצפים ואני מרגישה שאני מאכזבת את כולם בעיקר את עצמי.... אניי ודעת שאי אפשר להדחיק את מה שקרה בעבר ואני חייבת כרגע להתמודד איתו כדי להמשיך הלאה ובמשך 4 החודשים במחלקה טחנתי תנושא הזה כל כך שחשבתי שזה נגמר ועכשיו שוב הכל חוזר ואני שוב לא מצליחה לדבר הכל נעול בפנים וזה מתסכל.... טוב לא יודעת מה עוד אני אפרוש לישון לילה טוב

 

[צוות מקום]

על "מה עוד"

טינקרבל, ממה שידוע לי על האפשרויות בבתי חולים, בזמן שאת מאושפזת, הרי שאין די זמן להקדיש לטיפול ממש במה שעברת. כל שכן, שהיו בעיות דחופות על הפרק שבהן טיפלו והדבר החשוב ביותר היה להבטיח את בטחונך ברמה הבסיסית ביותר. כי ללא הביטחון הזה, שום טיפול לא יעיל וחבל על הזמן והכסף. אז אני שואלת אותך - האם היום את מרגישה בטוחה מפני הפגיעה ההיא? כי משם מתחילים לדבר הלאה.

 

[טינקרבל~]

האמת זה בדיוק מה שהפסיכית שלי אמרה

אני לא יודעת אם אני מרגישה בטוחה אני פשוט לא מקדישה לזה מחשבה מנסה לשכוח שזה אי פעם היה ופשוט לייצב תחיים שלי.....

 

[צוות מקום]

בכל זאת

האם את מרגישה היום שהוא מאיים עליך, בפועל? האם יש לו אפשרות לפגוע בך? האם הוא יוצר קשר? אני יודעת שאלו השאלות קשות, אבל חשוב לברר אותן.

 

[ילדונת~]

הוא לא יוצר קשר

אבל גם המשטרה לא אז אני לא יודעת כלום בעצם מאז שהגשתי תתלונה גם החלפתי פלאפון ולא שמעתי ממנו מאז אבל אני חושבת שגם אם הוא יהיה מאחורים סורג ובריח בכל פעם שאני אצא לרחוב אני אפחד....

 

[צוות מקום]

יש איך לברר

אני מניחה שקיבלת ליווי של פקידת סעד, את יכולה לפנות דרכה ולברר מה מצב התיק, אם את רוצה. כמו כן, גם מרכזי הסיוע עושים את הברורים האלה, את יכולה ליצור איתם קשר ולבקש. מגיע לך שתהיה לך קצת וודאות.