אהובה לך ליל כסוף בדומיה של כישוף מואר באור הקסום. ראשך על הכר שערך הפזור עוטף חמוקים חמוקים כצללים. ירח לבן שולח ידים משרטט את גופך שבילים. אור כסף פרוש לוחש עוטף שדיים ונקיקים אפלים. בך היסתכלתי דומם לואט בי השיר ולא יכולתי לגעת.
