אהבה!?
יד מושטת לעברה,היא פורת כפרח יפיפה,הוא חובק אותה בשתי זרועותיו ולוחש מילת אהבה.חיוך קל עולה על שפתיה,היא נושקת לו נשיקה קצרה, מבט קצר והיא נסחפת,הנשיקה אט אט נעשת לוהטת.אהבה שכזו לא זכורה לה,תשוקה שכזו לא היתה לה,הוא ידע כי היא האחת בשבילו,הוא אהב אותה ורצה אותה. בשעת לילה מאוחרת הם נפגשו שוב,היא בחיוך מלא חן,והוא במבט חולמני ועניים בוהקות,עניים מהופנטות.הוא הושיט לה ורד,היא הוקסמה,אך חששה מכוונתו הלא ברורה,היא ידעה כי לא יוכל להיות שלה,הם עמדו נבוכים ללא מילים.הוא נשק לה על שפתיה,הוא חש את ליבה וידע את תחושותיה, היא ידעה כי עליה לגלות לו את האמת. הם הכירו בבאר השכונתי,הוא היה לבד ועצוב,היא נגשה אליו והזמינה אותו למשקה,הזמינה אותו לחייה.הם שחחו ארוכות,הוא סיפר לה על כך שנינטש מאהובתו,על איך בגד בה,איך הכאיב לה,ועכשיו הוא לבד.דמעות שטפו את פניה,צמרמורת קלה עברה בגופה,היא הרגישה שהיא כ"כ מבינה,רצתה רק לחבקו חזק. חלפו חמש שנים מאז אותו יום ואהבתם היתה גדולה ,הוא אהב אותה כ"כ,הוא עשה הכל בשבילה.והיא,היא אהבה אותו מאוד, אך פרט אחד היא לא מסרה לו,היא לא גילתה לו...היא ידעה שזה יכאיב לו,היא ידעה שאין ברירה היא חייבת לגלות לו לפני שהוא יגלה.היא החליטה שההתמודדות קשה לה,היא לא תספר לו. כשחזר הביתה מהעבודה,הוא היה כ"כ נירגש.הוא עצר בחנות ליד הקניון והתעכב מס´ רגעים.הוא החליט להפתיע אותה.הוא החנה את האוטו ונינס לביתו.הוא הכין את המתנה וקרא בשמה.היא לא ענתה.הוא חיפש בבית בכל פינה ולא מצא.על השידה בחדר השנה הוא מצא את הפתק הבא: "אהובי היקר, אנני יכולה לשאת עוד את הסוד הזה עימי.עליי לגלות לך מה יושב על מצפוני.באותו היום בו יצאתי לשליחות דחופה מהעבודה לא הייתי לבדי.אין לי איך להסביר לך,ולא ישנה מה אגיד,אני מאורסת לאחר,אני אוהבת אותו ולא אותך.אל תבכה כפי שבכית באותו היום,אני רוצה לזכור את פניך ללא דמעות,אוהבת,אני". g99...
יד מושטת לעברה,היא פורת כפרח יפיפה,הוא חובק אותה בשתי זרועותיו ולוחש מילת אהבה.חיוך קל עולה על שפתיה,היא נושקת לו נשיקה קצרה, מבט קצר והיא נסחפת,הנשיקה אט אט נעשת לוהטת.אהבה שכזו לא זכורה לה,תשוקה שכזו לא היתה לה,הוא ידע כי היא האחת בשבילו,הוא אהב אותה ורצה אותה. בשעת לילה מאוחרת הם נפגשו שוב,היא בחיוך מלא חן,והוא במבט חולמני ועניים בוהקות,עניים מהופנטות.הוא הושיט לה ורד,היא הוקסמה,אך חששה מכוונתו הלא ברורה,היא ידעה כי לא יוכל להיות שלה,הם עמדו נבוכים ללא מילים.הוא נשק לה על שפתיה,הוא חש את ליבה וידע את תחושותיה, היא ידעה כי עליה לגלות לו את האמת. הם הכירו בבאר השכונתי,הוא היה לבד ועצוב,היא נגשה אליו והזמינה אותו למשקה,הזמינה אותו לחייה.הם שחחו ארוכות,הוא סיפר לה על כך שנינטש מאהובתו,על איך בגד בה,איך הכאיב לה,ועכשיו הוא לבד.דמעות שטפו את פניה,צמרמורת קלה עברה בגופה,היא הרגישה שהיא כ"כ מבינה,רצתה רק לחבקו חזק. חלפו חמש שנים מאז אותו יום ואהבתם היתה גדולה ,הוא אהב אותה כ"כ,הוא עשה הכל בשבילה.והיא,היא אהבה אותו מאוד, אך פרט אחד היא לא מסרה לו,היא לא גילתה לו...היא ידעה שזה יכאיב לו,היא ידעה שאין ברירה היא חייבת לגלות לו לפני שהוא יגלה.היא החליטה שההתמודדות קשה לה,היא לא תספר לו. כשחזר הביתה מהעבודה,הוא היה כ"כ נירגש.הוא עצר בחנות ליד הקניון והתעכב מס´ רגעים.הוא החליט להפתיע אותה.הוא החנה את האוטו ונינס לביתו.הוא הכין את המתנה וקרא בשמה.היא לא ענתה.הוא חיפש בבית בכל פינה ולא מצא.על השידה בחדר השנה הוא מצא את הפתק הבא: "אהובי היקר, אנני יכולה לשאת עוד את הסוד הזה עימי.עליי לגלות לך מה יושב על מצפוני.באותו היום בו יצאתי לשליחות דחופה מהעבודה לא הייתי לבדי.אין לי איך להסביר לך,ולא ישנה מה אגיד,אני מאורסת לאחר,אני אוהבת אותו ולא אותך.אל תבכה כפי שבכית באותו היום,אני רוצה לזכור את פניך ללא דמעות,אוהבת,אני". g99...