אהבה תנצח את כל הכללים?
הגשם הביא אותי אליך - כך מתנגנת המנגינה משעות הבוקר המוקדמות. גשם - טיפות מרצדות על חלון ביתה ומחשבות רצות טסות על דני שלה. האם הוא חושב עליי? מהרהר - בזוגיות - אהבה - כסף - פרנסה? חיוך של נחליאלי גרם לסומק לעלות על - שפתה - פנייה - ולהזרים אדרנלין בגופה. היא ניגשה להכין עוד כוס קפה - ולהקפיץ צנים ולמרוח בריבת התותים של סבתה. כשהטלפון בדירה צלצל - החריד את מחשבות ליבה. שלום דליה כן זו אני - מה מביא אותך להתקשר בשעת בוקר מוקדמת זו? נוכל לדבר בדירתך - זה דוב חבר של דני - ואני באמת מתנצל אם הערתי אותך משנתך. לא זה בסדר גמור - נפגש בעוד שעה להת´. מוזר - מעניין - חשוד ביותר,כך הרהרה בינה לבין עצמה. דוב מעולם לא יצר שום קשר - רק במקרים ממש דחופים,בהולים, וגם אז הוא ביקש רשות מדני. זכורה לה הפעם הבודדה שבה הוא יצר קשר - כשאמה שכבה בבית החולים - הוא הגיע עם זר שושנים אדומות,נבוך - ביישן - מסמיק וכל כך נבוך עד שלא ידעה מה לומר - ורק לחשה לו: "השאר זאת כאן" וכשחשבה על זה היום זה ניראה לה כמו אז המשפט הטפשי ביותר שאמרה אי פעם לאדם, או למישהו בכלל. צלצול בדלת והוא עמד שם - מעונב מסורק למשעי, חתיך אם אפשר לקרוא לזה בצורה - בוטה. והיא חשה את פעימות הלב שלה מאיצות את קצב מסלולן. תראי דליה הוא אמר - בנימה מאוד קרונקרטית - משהו אני כאן כי ואז היא ראתה שהוא פשוט נבוך -עד כדי לחץ כמעט. בוא שב והרגע - וספר לי הכל בפרוטרוט. דליה זה דני - הוא מת להתחתן איתך - את זה כולנו יודעים ביחידה,אך מתברר שלדני יש בעיות במערכת הרבייה. כלומר התגלתה לו בעייה - הרופאים חושבים שדני לא יוכל להביא לעולם ילדים. דליה הביטה בו - מנסה לעכל את הידיעה - להבין איך זה קרה שדני הבחור המדהים - הכשרוני - היפה שאהבה בעצם לעולם לא יוכל לעשות לה ילד. דוב תשמע - אני לא יודעת מה הרופאים אומרים - אני לא יודעת למה דני שולח לי שליחים במקום להגיע לכאן בעצמו. ואני רוצה שתלך עכשיו - בבקשה. תראי דליה - דוב בבקשה,היא סגרה אחריו את הדלת ופרצה בבכי מר. זה לא יכול להיות - לא דני שלה. הוא בודאי רוצה לסיים את הקשר - אחרת אין לזה שום הסבר הגיוני. היא התקשרה אל הגניקולוג שלה - מנסה לחפש במוחה את השאלות המתאימות,שגם היא בעצמה לא ידעה לשאול אותן נכון. ואחרי כמה דק´ - היא שמעה אותו אומר: דליה זה נכון,דני לעולם לא יוכל להביא ילדים לעולם, הוא - עקר. הוא היה אצלי לפני שלושה ימים - עשינו בדיקות רבות והתוצאה היא סופית - מצטער. היא התמוטטה על כורסת העץ הישנה, מנסה להבין איך זה קרה דווקא לה? ומה אומרים לדני - האם לעזוב - להמשיך הלאה - לא לחשוב על זה בכלל. היא נזכרה בזוג השכנים שלה - רותי ושלמה ששנים מבקשים להביא ילד לעולם - אך לשווא. היא זכרה את התקפות הבכי של רותי - את העצבים של שלמה והמתח הרב שהיו שרויים בו. לפעמים היה נדמה - שזהו הם מתגרשים וכל אחד הולך לדרך אחרת,אך הם כבר יחד עשר שנים. רצים אל המרפאה - בדיקות - אכזבות - וחוזר חלילה. האם כך יראו גם חייה? אך היא כל כך אוהבת את דני - עם הבלורית והכובע המצחיק - שהיה לובש במיוחד עבורה כדי לגרום לה לצחוק - ביום עצוב ורע. ואולי יש סיכוי אחד למליון - שאפשר לעקוף את הרפואה הקונבנציונלית. מחשבה רודפת מחשבה - והיא החליטה להרים טלפון לדני,והרי ההחלטה הזו צריכה להיות של שניהם. הסלולרי שלו לא ענה לה - והיא חשבה לוותר כשלפתע דפיקה בדלת,הוא עמד שם מסתכל - נבוך - בוהה בה אך בהחלט לא רואה אותה. והיא ניגשה אליו - מחבקת - מנשקת - ורק משפט אחד יצא מגרונה. אני אוהבת אותך דני - נתגבר זה לא נורא, אולי הכל לטובה - לא אצטרך להשמין - אשאר רזה - יפה - מושכת. ונוכל לבחור לנו מכל הילדים בעולם - איזה ילד חמוד שנרצה מבלי לסבול - ייסורי לידה קשה. הוא חייך - ליטף את פנייה - הוא ידע בליבו שהדרך לאושר הנכסף לא תהיה קלה. אך האהבה שלהם - תנצח - זאת הוא ידע בביטחה. (*_*)
הגשם הביא אותי אליך - כך מתנגנת המנגינה משעות הבוקר המוקדמות. גשם - טיפות מרצדות על חלון ביתה ומחשבות רצות טסות על דני שלה. האם הוא חושב עליי? מהרהר - בזוגיות - אהבה - כסף - פרנסה? חיוך של נחליאלי גרם לסומק לעלות על - שפתה - פנייה - ולהזרים אדרנלין בגופה. היא ניגשה להכין עוד כוס קפה - ולהקפיץ צנים ולמרוח בריבת התותים של סבתה. כשהטלפון בדירה צלצל - החריד את מחשבות ליבה. שלום דליה כן זו אני - מה מביא אותך להתקשר בשעת בוקר מוקדמת זו? נוכל לדבר בדירתך - זה דוב חבר של דני - ואני באמת מתנצל אם הערתי אותך משנתך. לא זה בסדר גמור - נפגש בעוד שעה להת´. מוזר - מעניין - חשוד ביותר,כך הרהרה בינה לבין עצמה. דוב מעולם לא יצר שום קשר - רק במקרים ממש דחופים,בהולים, וגם אז הוא ביקש רשות מדני. זכורה לה הפעם הבודדה שבה הוא יצר קשר - כשאמה שכבה בבית החולים - הוא הגיע עם זר שושנים אדומות,נבוך - ביישן - מסמיק וכל כך נבוך עד שלא ידעה מה לומר - ורק לחשה לו: "השאר זאת כאן" וכשחשבה על זה היום זה ניראה לה כמו אז המשפט הטפשי ביותר שאמרה אי פעם לאדם, או למישהו בכלל. צלצול בדלת והוא עמד שם - מעונב מסורק למשעי, חתיך אם אפשר לקרוא לזה בצורה - בוטה. והיא חשה את פעימות הלב שלה מאיצות את קצב מסלולן. תראי דליה הוא אמר - בנימה מאוד קרונקרטית - משהו אני כאן כי ואז היא ראתה שהוא פשוט נבוך -עד כדי לחץ כמעט. בוא שב והרגע - וספר לי הכל בפרוטרוט. דליה זה דני - הוא מת להתחתן איתך - את זה כולנו יודעים ביחידה,אך מתברר שלדני יש בעיות במערכת הרבייה. כלומר התגלתה לו בעייה - הרופאים חושבים שדני לא יוכל להביא לעולם ילדים. דליה הביטה בו - מנסה לעכל את הידיעה - להבין איך זה קרה שדני הבחור המדהים - הכשרוני - היפה שאהבה בעצם לעולם לא יוכל לעשות לה ילד. דוב תשמע - אני לא יודעת מה הרופאים אומרים - אני לא יודעת למה דני שולח לי שליחים במקום להגיע לכאן בעצמו. ואני רוצה שתלך עכשיו - בבקשה. תראי דליה - דוב בבקשה,היא סגרה אחריו את הדלת ופרצה בבכי מר. זה לא יכול להיות - לא דני שלה. הוא בודאי רוצה לסיים את הקשר - אחרת אין לזה שום הסבר הגיוני. היא התקשרה אל הגניקולוג שלה - מנסה לחפש במוחה את השאלות המתאימות,שגם היא בעצמה לא ידעה לשאול אותן נכון. ואחרי כמה דק´ - היא שמעה אותו אומר: דליה זה נכון,דני לעולם לא יוכל להביא ילדים לעולם, הוא - עקר. הוא היה אצלי לפני שלושה ימים - עשינו בדיקות רבות והתוצאה היא סופית - מצטער. היא התמוטטה על כורסת העץ הישנה, מנסה להבין איך זה קרה דווקא לה? ומה אומרים לדני - האם לעזוב - להמשיך הלאה - לא לחשוב על זה בכלל. היא נזכרה בזוג השכנים שלה - רותי ושלמה ששנים מבקשים להביא ילד לעולם - אך לשווא. היא זכרה את התקפות הבכי של רותי - את העצבים של שלמה והמתח הרב שהיו שרויים בו. לפעמים היה נדמה - שזהו הם מתגרשים וכל אחד הולך לדרך אחרת,אך הם כבר יחד עשר שנים. רצים אל המרפאה - בדיקות - אכזבות - וחוזר חלילה. האם כך יראו גם חייה? אך היא כל כך אוהבת את דני - עם הבלורית והכובע המצחיק - שהיה לובש במיוחד עבורה כדי לגרום לה לצחוק - ביום עצוב ורע. ואולי יש סיכוי אחד למליון - שאפשר לעקוף את הרפואה הקונבנציונלית. מחשבה רודפת מחשבה - והיא החליטה להרים טלפון לדני,והרי ההחלטה הזו צריכה להיות של שניהם. הסלולרי שלו לא ענה לה - והיא חשבה לוותר כשלפתע דפיקה בדלת,הוא עמד שם מסתכל - נבוך - בוהה בה אך בהחלט לא רואה אותה. והיא ניגשה אליו - מחבקת - מנשקת - ורק משפט אחד יצא מגרונה. אני אוהבת אותך דני - נתגבר זה לא נורא, אולי הכל לטובה - לא אצטרך להשמין - אשאר רזה - יפה - מושכת. ונוכל לבחור לנו מכל הילדים בעולם - איזה ילד חמוד שנרצה מבלי לסבול - ייסורי לידה קשה. הוא חייך - ליטף את פנייה - הוא ידע בליבו שהדרך לאושר הנכסף לא תהיה קלה. אך האהבה שלהם - תנצח - זאת הוא ידע בביטחה. (*_*)