אהבה מוות +רובוטים עונה 2 ❤️☠️🤖

Lhuna3

Well-known member
מנסיון העבר יש מצב שהפרקים לא מופיעים באותו סדר אצל כולם, והם גם לא מתויגים בנטפליקס במספרי פרקים, עדיף לכתוב את שמות הפרקים.

אז הפרק הזה די הזכיר לי את מה שהיה טוב ומה שהיה רע בעונה הראשונה:
מוצלח מאוד ויזואלית וטכנית, אנימציה ממוחשבת מקסימה.
פחות מבחינת התוכן. כלומר אם היתה פואנטה לדבר הזה אני לא יודעת מה היא היתה. שהרובוטים בסוף ישתלטו? 🤷‍♀️ אולי אחרי שמישהו יפרשן לי אני אחבב את זה יותר.
מה שכן, זה מאוד התאים לשם של הסדרה.
 

Lhuna3

Well-known member
סופסוף משהו שמזכיר סיפור מד"ב ראוי ועם קצת פואנטה.

אבל לא לגמרי הבנתי את ההגיון של המצב הזה, למה לא לאפשר למי שרוצה כן להביא ילד (אחד פר אדם, שניים פר זוג) בתמורה לויתור בהסכמה על חיי הנצח שלו.
אפשר נגיד לירות בהם אחרי שהילד/ה שלהם מגיעה לבגרות ויכול לדאוג לעצמו.
 
סופסוף משהו שמזכיר סיפור מד"ב ראוי ועם קצת פואנטה.

אבל לא לגמרי הבנתי את ההגיון של המצב הזה, למה לא לאפשר למי שרוצה כן להביא ילד (אחד פר אדם, שניים פר זוג) בתמורה לויתור בהסכמה על חיי הנצח שלו.
אפשר נגיד לירות בהם אחרי שהילד/ה שלהם מגיעה לבגרות ויכול לדאוג לעצמו.

אני לא חושב שצריך להגזים בניטפיקינג. המסר היה שיש "טרייד-אוף" מובן בין חיי נצח לבין ילדים, ושלויתור על ילדים (או להתארכות החיים) יש מחיר שאולי לא חשבנו עליו.

בלי קשר - אני רואה דמיון רב מאוד בין הפרק הזה לבין בלייד ראנר. אותו גיבור ראשי. דמיון בבימוי, דמות נשית מיופיפת לצידו של הגיבור, הגיבור הוא שוטר שרודף והורג את אלה שהחברה רואה כסכנה, עד שהוא מתהפך ומקבל אותם. ממש קופי-פייסט.

לגבי הסידרה כולה - דעתי שונה. אני חושב שהעונה הראשונה היא יצירת מופת. לפחות ברובה. גם מבחינה ויזואלית, וגם מבחינה תוכנית. מבריקה, משעשעת, בועטת, מפתיעה. תמיד חזקה. כל פרק והיחוד שלו. העונה השניה טובה אבל פחות. ואת The Drowned Giant ממש לא אהבתי. (בניגוד לרוב כאן).
 

Lhuna3

Well-known member
למה אני לא מכירה?
ספרו לי אם כדאי
סדרת מד"ב אנתולוגית של נטפליקס, כלומר פרקים לא קשורים זה לזה, כל פרק הוא סיפור קצר, הפרקים מאוד קצרים (באורך משתנה בערך בין 10 ל-20 דקות).
עונה 1 יצאה לפני שנתיים.
מאופיינת בשימוש די יחודי ויצירתי בטכניקות של אנימציה (ממוחשבת ולא ממוחשבת ובשילוב עם צילום).
מבחינת תוכן הפרקים לא אחידים ברמתם, ואם לומר את האמת רחוקים מלהיות מדהימים בעיני. אבל פה ושם יש משהו טוב לא רע.
אז אני לא יכול להגיד בלב שלם ש"כדאי".
אני רואה יותר כי זה כזה קצר ולא מחייב ואולי בכל זאת יהיה פרק ששווה את ההשקעה.
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
גם אני חשבתי לראות, אבל תודה על ההבהרה. עדיין משתעממת לאיטי עם dispaches from nowhere, אז אסתפק בזה
ההבדל העיקרי הוא שעם Dispatches זה השקעה של 10 פרקים של 40 דקות פלוס כל אחד ובגלל שזה עלילה אחת גדולה זה בעיקר שווה אם רואים הכל.
אבל עם הדבר הזה כל פרק קצר עומד לחלוטין בפני עצמו. אז אפשר לעשות את זה סתם ממתק מדע בידיוני פעם בכמה זמן.
אני כמובן ראיתי את כל הפרקים של עונה 2 היום ואתמול (וככה גם לונה מסתבר), אבל בעיקרון זה ממש לא דבר לבינג'.

באופן לא מפתיע אני חושב באופן יותר חיובי על הסדרה מלונה, אבל בעוד היא אומרת שפה ושם יש משהו שהוא לא רע, אני אומר שפה ושם יש משהו שממש מרגש או יוצא דופן בכמה הוא טוב, אבל הכל מספיק טוב שיהיה שווה צפייה.
מבחינתי בעונה 2 רק אחד (מתוך 8 פרקים) היה יוצא דופן וזה The Drowned Giant. היו בו קטעים שהיה לי קשה איתם, אבל זה חלק ממה שהופך אותו למיוחד.

בעונה 1 היו 18 פרקים ומתוכם היו כמה שאהבתי במיוחד. במיוחד זכורים לי כרגע Zima Blue ו Three Robots
 

מילי08

Well-known member
באופן לא מפתיע אני חושב באופן יותר חיובי על הסדרה מלונה, אבל בעוד היא אומרת שפה ושם יש משהו שהוא לא רע, אני אומר שפה ושם יש משהו שממש מרגש או יוצא דופן בכמה הוא טוב, אבל הכל מספיק טוב שיהיה שווה צפייה
טוב, אני אחשוב על זה..
ניסיתי לא מזמן איזו אנתולוגיה אחרת, לא זוכרת אפילו את השם, בפריים טיוי, אבל לא שרדתי מעבר לפרק השני
 

טוני החתול

Well-known member
מנהל
מנסיון העבר יש מצב שהפרקים לא מופיעים באותו סדר אצל כולם, והם גם לא מתויגים בנטפליקס במספרי פרקים, עדיף לכתוב את שמות הפרקים.

אז הפרק הזה די הזכיר לי את מה שהיה טוב ומה שהיה רע בעונה הראשונה:
מוצלח מאוד ויזואלית וטכנית, אנימציה ממוחשבת מקסימה.
פחות מבחינת התוכן. כלומר אם היתה פואנטה לדבר הזה אני לא יודעת מה היא היתה. שהרובוטים בסוף ישתלטו? 🤷‍♀️ אולי אחרי שמישהו יפרשן לי אני אחבב את זה יותר.
מה שכן, זה מאוד התאים לשם של הסדרה.
גם ויזואלית לא עניין אותי במיוחד. כאילו כן, זה משהו שונה ממה שראינו. אבל לא באופן שאהבתי.
באמת הרגיש חסר פואנטה של ממש. כלומר חוץ מהברור של המכונות נגד בני אדם וזה מתקשר לתלות המוחלטת של בני אדם ברובוטים.
מה שמוזר לי גם שהפרק מתחיל בכך שרואים איך אנשים בכל העיר הזאת תלויים במכונות לחלוטין. הם אפילו לא הולכים בעצמם. אבל האישה שבמרכז הסיפור לא כזאת. וגם לא השכן שלה.
מה.
די בדיוק
כמעט מעניין אותי לראות שוב כדי לנסות להבין אם פיספסתי משהו. האם הייתה שם איזושהי אמירה? למה כל הנערים הם moded אבל הנער ההוא לא? מה היה הקטע במה שהם עשו עם הלוויתן הזה?
סופסוף משהו שמזכיר סיפור מד"ב ראוי ועם קצת פואנטה.

אבל לא לגמרי הבנתי את ההגיון של המצב הזה, למה לא לאפשר למי שרוצה כן להביא ילד (אחד פר אדם, שניים פר זוג) בתמורה לויתור בהסכמה על חיי הנצח שלו.
אפשר נגיד לירות בהם אחרי שהילד/ה שלהם מגיעה לבגרות ויכול לדאוג לעצמו.
כן
גם אני חשבתי מה שאת חשבת לגבי זה שאם אדם מוותר על חיי הנצח שלו אז לא צריכה להיות בעיה שהוא ממיר את זה בחיים של הילד שלו.
אבל אם לא מתעכבים על העניין הטכני יחסית הזה אז יש כאן סיפור מאוד מעניין על עולם שבו אין ילדים ולכן אין צעצועים ושילדים הם כמו מין יצור שצריך לחסל כי היא מזיקה לחברה.
הפרק כמובן עוסק גם בשאלה של מה הטעם בחיים נצחיים אם אין ילדים ומזה בשאלה של "מה הטעם בחיים" בכלל.
הבעיה שלי עם הפרק הייתה פשוט שהוא דיכא אותי והעציב אותי יותר מידי. חלק בי כל הזמן קיווה שנגלה שהוא לא רצח את הילדים בהתחלה, פשוט כי זה קשה לי מידי שהגיבור של הפרק עשה משהו כזה, אפילו אם הוא מתחרט אחר כך.
לא אהבתי בכלל.
אני כן אהבתי. או לפחות לא לא אהבתי.
לא חשבתי שזה מבריק. כי לא היה כאן משהו ממש מיוחד. גם היה לי די ברור שהאישה היא רובוטית או משהו כזה (האמת שאולי הופתעתי שבסופו של דבר היא לא רובוטית אלא רק חלקית).
אבל אהבתי שזה יצר מין עולם מדבי קטן.
חוץ מזה מאוד התחבר עם הפרק הקודם בעניין חיי נצח.

וכאן אני כבר אמשיך בלי היכולת להתייחס לתגובות
אהבתי את האנימציה בזה. גם היה בזה איזושהי תחושה קסומה מעורבת באימה באופן שאהבתי. ואני ממש ציפיתי שהרכבת תעזוב בלעדיו בסוף.
הייתה סוג של תחושה של הציוויליזציה נגמרת במרחק של כמה צעדים.

הקוסנפט של סנטה קלאוס מפלצתי כבר נעשה בעבר. אבל זה שהוא ממש מפלצת (עם עיצוב ממש מעניין) היה יותר מעניין.
והקטע ההזוי לחלוטין שהוא מקיא את המתנות והן יוצאות מלאות ריר :sick:

הרגיש לי כאילו היה יותר פוטנציאל למשהו ממה שבעצם היה. כי כל הקטע של הקרב חלל ותא שמשמר חיים וכל זה היה שם, אבל תכלס בסופו של דבר זה ירד כאילו לאותו דבר שהיה הפרק הראשון - בן אדם שמוצא דרך להערים על רובוט שהתחרבש ומנסה להרוג אותו.

אז כפי שציינתי את זה הכי אהבתי בעונה הזאת.
הייתה תחושה מוזרה של קסם בעולם מזה.
משהו בכך שאף אחד לא ניסה להסביר את זה. שלא באה רשות ממשלתית לחקור את זה. גם החוקרים תכלס רק תיעדו את זה. אהבתי את כל זה.
היה משהו מצד אחד אנושי מאוד בענק הזה ומצד שני גרוטסקי. עוד מההתחלה עם זה שאנשים מטפסים עליו ומתגלשים עליו - אבל יותר ויותר כמובן בהמשך כשהוא נרכב ומפורק והופך לסוג של סיפור שלא מאמינים לו.
קשה לי להסביר מה, אבל הפרק הזה ממש גרם לי להרגיש משהו.
 

Lhuna3

Well-known member
הקוסנפט של סנטה קלאוס מפלצתי כבר נעשה בעבר. אבל זה שהוא ממש מפלצת (עם עיצוב ממש מעניין) היה יותר מעניין.
והקטע ההזוי לחלוטין שהוא מקיא את המתנות והן יוצאות מלאות ריר :sick:
האמת שאני לא נתקלתי בזה וזה קצת הצחיק אותי.
זה בדיחה קטנה שבהחלט התאימה לפורמט, והפרק היה קצר ולא נמרח מעבר לבדיחה הזאת יותר מידי.

אהבתי את האנימציה בזה. גם היה בזה איזושהי תחושה קסומה מעורבת באימה באופן שאהבתי. ואני ממש ציפיתי שהרכבת תעזוב בלעדיו בסוף.
הייתה סוג של תחושה של הציוויליזציה נגמרת במרחק של כמה צעדים.
אכן האנימציה היתה יפה מאוד.
את הקטע של האימה לא אהבתי... אני חושבת שהיוצרים של הסדרה הזאת ואני מאוד לא באותו ראש. מאוד מאוד.

אז כפי שציינתי את זה הכי אהבתי בעונה הזאת.
הייתה תחושה מוזרה של קסם בעולם מזה.
לא חשבתי האמת על הדברים שכתבת.
בעיני זה התחיל מאוד יפה ומסקרן.
אבל מהר מאוד הפך למשהו ששנאתי.
 

Aranel Nenharma

Well-known member
הפרק היחיד שראיתי בנתיים.
היה חמוד. הזכיר לי קצת את הסרט wall-e
גם מבחינת אנימציה וגם קצת מבחינת עלילה.
בסך הכל היה חביב. אני דווקא די חיבבתי את המסר שלו.
 

Lhuna3

Well-known member
ואת The Drowned Giant ממש לא אהבתי. (בניגוד לרוב כאן).
ראו אותו פה חוץ ממך רק שני אנשים: ניק שאהב אותו, ואני שלא אהבתי אותו. אז אתה בדעת הרוב כרגע.

לגבי הנטיפיקינג שלי אני מסכימה, אבל בכל זאת קצת מפריע לי דברים שאני לא מבינה את ההגיון שלהם.
 
למעלה