אהבה-לוותר עליו או לא?

[שניקית חמודלה]

אהבה-לוותר עליו או לא?

אם אנחנו כמעט לא נפגשים?(אחרי תקופה של שנתיים) ואם הוא אמר לי פעם שהוא מעדיף להשאר בבית ולקרוא ספר במקום להפגש? ואם אני אומרת לו שאני עצובה בבית לבד והוא במקום לפגוש אותי מעדיף להפגש עם החברים הותיקים שלו?(מבקש ממני אישור קודם כדי לוודא שזה "בסדר") אם הוא טוען שהוא אוהב אותי אבל אני לא מקבלת הוכחות לזה?הבעיה בי או בו? ואם אני אמרתי שאני חושבת שצריך להפרד והוא לאחר מחשבה אומר שהוא מסכים איתי?אם הוא באמת אוהב הוא לא אמור להלחם עלינו? ואם הוא מודה שכשאנחנו לא נמצאים יחד אז יש לו ספקות לגבי כי יש דברים שמפריעים לו אבל ברגע שהוא רואה אותי הכל נעלם?(לי למשל אפ פעם לא היו ספקות כאלה) לוותר על זה? או שאולי שווה להלחם על זה? יכול להיות שהוא באמת אוהב אותי למרות הכל?

 

[The Lonely Lion]

כן

 

[שניקית חמודלה]

מה כן?

כן לוותר?או כן לנסות להלחם?

 

[The Lonely Lion]

לוותר

 

[קתרזיס]

הבעיה היא בשניכם

אני לא שוללת שאת מפעילה עליו מניפולציות בלי להתכוון. כלומר את עצובה אז בא לך שהוא יציל אותך מעצמך ויהיה שם כמו פלסטר כל פעם שיכאב לך קצת. את טועה בזה. טועה מאד. את זו שצריכה ללמוד להתמודד עם נקודות השפל שלך. בן זוג הוא לא הורה שאמור להיות שם כל הזמן ולטפל בך כשאת זקוקה (וגם כמה הורים באמת עושים את זה? שלי לא ממש עשו את זה). בזה שאת מצפה ממנו להיות לצידך כל פעם שאת טיפונת מועדת - את הופכת אותו לאחראי לאושר שלך - וזו אחריות גדולה מאד שאף אדם שפוי לא מעוניין לקחת על עצמו. אני חושבת שהוא רואה בך אדם שווה לו, כלומר אדם עצמאי שלא משתמש בזוגיות כדי למלא איזה חלל שהוא מנסה לברוח מלפגוש (כולנו עושים את זה במידת מה אבל לא בצורה כה ברורה כמו שתיארת). ואילו את רואה בו מזור לכל כאבייך ואת מצפה שהוא יהיה שם כל פעם שתדמייני מפלצות מתחת למיטה. לפי מה שתיארת לגבי ההחלטה שלכם - את מתוך כאבייך על כך שהוא לא עוזר לך להפיג את הבדידות איימת בפרידה, לא חשבת שהוא יסכים כי הוא אמור כל הזמן להוכיח את נכונותו להיות שם בשבילך, אבל הוא חשב וחשב והגיע למסקנה שהדרישות שלך הן לתפקיד שהוא לא יודע למלא. תפקיד הורה ומגן - והחליט שכנראה שאת צודקת. אתם לא באותו דף בספר מבחינת עצמאות רגשית - עובדה שניסית לסחוט עוד רגש ממנו בעזרת איומים על פרידה שלא התכוונת אליה. ייתכן שכמו שאת אומרת הוא לא כזה רציני ולא כזה מעוניין, אבל אני מנסה לקרוא בין המילים שלך את יחסי הכוחות ונראה לי שהתמונה היא יותר כמו שאני ציירתי מאשר כמו שאת ציירת. אני אומרת וותרי על זה כי אתם לא נמצאים באותו מקום רגשי. יש לך דרך לעבור לפני שתוכלי להגיע לזוגיות מתוך מקום בוגר ולהכיל לפחות את עצמך מבחינה חלקית. אבל זה מאד מובן וטבעי לגילך, במיוחד אם נניח גדלת בבית שלא נתן לך מספיק תחושת בטחון. החיים ילמדו אותך את השיעורים שאת צריכה, וככל שתהיי מודעת לציפיות הנסתרות שלך מבן הזוג כך תוכלי להכיר את עצמך טוב יותר - שזה הצעד הראשון לפתרון. אישית הייתי ממליצה על לימודי ימימה כי הם מאד חודרים למניעים הפנימיים הנסתרים שלנו ומלמדים אותנו לקבל את עצמנו ולהכיל את עצמנו - זו בדיוק העבודה שיש לך לעשות כדי להיות מאושרת בזוגיות (ובכלל). ולסיום - אל תדאגי. הדברים האלו ייפתרו ברובם המוחץ. זה עניין של זמן ומאמץ.

 

[yuli c]

לא יודעת לגבי המקרה הספציפי הזה...

אבל אני חושבת שיש הבדל בין לראות בבן זוג את ה"מושיע" ופותר את כל הבעיות בחיים שזה בהחלט בעייתי... לבין לרצות בן זוג שאפשר לחלוק איתו זמן ודברים במשותף ובכלל לרצות שותף לחיים. לא יודעת אם הבחורה כאן מחפשת "מושיע" או שהיא מחפשת פרטנר ושותף שזה דבר שאותו בן אדם לא מוכן לו מסיבות כאלו ואחרות...

 

[קתרזיס]

משפט המפתח בעיני הוא:

ואם אני אומרת לו שאני עצובה בבית לבד והוא במקום לפגוש אותי מעדיף להפגש עם החברים הותיקים שלו? יש יותר פולני ומניפולטיבי מזה?

 

[yuli c]

טוב אני קצת פולניה ../images/Emo8.gif

וברצינות שוב לא יודעת מה היחסים בינהם מעבר לעובדות שהיא ציינה פה ככה ש... וואלה מותר להיות עצוב ולבד ובבית, כולנו לפעמים עצובים ולבד בבית לא? ואם מדובר בבן אדם שהיא בזוגיות איתו והוא מרגישה צורך להשתמש ב"מניפולציות" כאלה אז המצב פה לא מזהיר אבל... זה עדיין לא אומר בהכרח שהיא מחפשת "מושיע" ושהצרכים והציפיות שלה בעייתיים, אולי היא מחפשת שותף והגיעה למקום כזה שהיא משתמשת ב"מניפולציות" שכאלה... כך או כך זה בעייתי בעיני....

 

[INVINSIBLE]

תראי..

לפי מה שרשמת קשה להגיד משהו חד משמעי.. יכול להיות שאחרי שנתיים כבר אין את הריגוש הראשוני, ואין אקשן. יכול להיות שהוא אוהב את הדיסטאנס יכול להיות שהוא אוהב להיפגש רק כשהוא כבר מתגעגע יכול להיות שאת אומרת לו שאת עצובה בבית אז זה לא משהו נדיר שאת אומרת...אז הוא לא מתייחס. מה שאת רשמת לא אומר כלום על הקשר. אולי תנסי ליזום דברים מעניינים, רומנטיים. משו שיוציא אתכם מהשגרה. בסך הכל בקשרים ארוכים, נכנסת השגרה, וכדי לשמר את הקשר - שני בני הזוג צריכים להתאמץ בשביל זה. זה אף פעם לא בא בקלות.

 

[מפתחSoul]

אני לא מאמינה במלחמות בגיל 21

אני מאמינה במלחמות בגיל 40 עם שני ילדים. יכול להיות שהוא לא סגור על עצמו \ מיצה את הקשר ומתקשה לפרק אותו \ מחכה למצוא מישהי יותר טובה \ אוהב את התדירות והקצב הנ"ל. ויכול להיות שלא בזבביר (שם בדוי) שלך כל האופציות לעיל. את זו שיודעת מבין כל הפורום הזה האם יש מה להציל בקשר, האם הוא שווה את הקשר, האם כך את רוצה את הקשר, האם את מסוגלת להכיל תדירות זו, האם מתאים לך להיות זו שמרגישה שצריכה יותר ומקבלת פחות... אנחנו יכולים רק לעזור לך להגיע לתשובה, לא לתת אותה.

 

[פילוסוף רוחני אוהב]

שלום

אם אינו נחמד אליך ולא נותן לך מעשים טובים או מלים טובות, הוא כנראה לא ממש אוהב אותך. צריך להיות בקשר רק עם אדם שאוהבים ושאוהב אותנו.

 

[Nimrodster]

אני חושב שאת יודעת לבד את התשובה.

 

[מדען חלל]

כן

בעצם לא.