אהבה ואגו

אהבה ואגו../images/Emo23.gif

אני מביא לכם מאמר שנכתב ע"י מישהו אחר ושימו לב לחלק שמדבר שם על האגו ולא להיבהל מאורכו של הטקסט כי כדאי להשקיע בקריאה ואז לנסות להבין באיזה מקומות האגו דופק לנו את העסק ולמה " אהבה אהבה היא גשר המאחד שני לבבות רחוקים. גשר זה בנוי ממדרגות וכל מדרגה מהווה שיעור בחיי בני הזוג. גשר דק מאוד וללא מעקה שהמטפסים עליו אוחזים זו בזה מבלי להניח. לכל מדרגה בגשר יש צבע שונה, תדר שונה וכמובן חוויה אחרת. פחד, שנאה, חיבה, כעס, קינאה, געגוע ועוד'... הטיפוס במדרגות הגשר גורם לנו לתחושות מהממות ואנרגית האהבה מעצימה את תחושותינו ומעניקה להם כוח, עוצמה ומשאירה אותנו מבולבלים חרדים התלויים אחד בזרועות השני ופוחדים להרפות. לאנרגית האהבה מגוון צבעים חמים כצבעי האש הנותנת לנו אור, כוח וחום, אך גם שורפת ומכלה אותנו כשמתגלה הצד השלילי שבאנרגיה זו. אנרגית האהבה על כל צבעיה אינה נותנת לנו דבר מבלי לקחת משהו בתמורה. את אש האהבה חייבים אנו להזין ולשמור מבלי להפריז בהזנה וכמובן לא להמעיט . צריך לטפל בה בזהירות ולטפח אותה ולשמור על רמה קבועה של חום כדי שנוכל ליהנות ממנה. כמה קל לטעות בנושא עדין זה. זה לא אומר כמובן שאין אפשרות להעצים רגעים מיוחדים מדי פעם. אבל זה חייב להיות בתיאום בין שני בני הזוג, בין הפלוס והמינוס. עוצמת הרגשות שאנרגית האהבה נותנת לנו, גורמת לעיתים לקבל יותר או לקחת יותר מבן זוגנו, אז,, אש האהבה שורפת אותנו בהתלקחותה. או כשאנו רוצים לשמור את אנרגית האהבה לעצמנו בלבד וחונקים אותה. היא דועכת ומותירה אחריה כתם שחור מעשן בתוך ליבנו. מה היא אהבה? ומה משמעותה? בפשטות זה הרצון לתת לה או לו הכל עד כלות ובכל זאת להשאירו אצלנו, להשאירו בידנו. מכיוון שאנרגית האהבה אינה שייכת לאיש, היא חופשית, היא יכולה להישאר בידינו כל זמן שאיננו מנסים לכבול אותה. מדוע זוגות נשואים רבים לאחר שתיים, חמש, תשע , חמש עשרה שנות נישואין מאבדים את אותה אנרגית האהבה הנפלאה ונשארים עם תלות הדדית, או אהבה מסוג אחר שהיא די אוניברסאלית, כמו אהבת אם לבנה, לבתה, כמו אהבה לחית שעשועים, כמו אהבה לטבע ולנוף. מין סוג של אהבה עקבית, יציבה וחסר בה את אותה אנרגיה שהייתה לבני הזוג בתחילת דרכם. אותה אנרגיה מטרפת, משכרת חושים. אותה אנרגיה הגורמת לנו לעשות דברים מטורפים ונפלאים כל כך. אותה אנרגיה ההופכת אדם בן שבעים לנער. מדוע אנו מאבדים אותה? כאן נכנס האגו לתמונה המשתמש בתאוות הרכושנות שלנו. על ידי כבלים ועבותות, כמו חוזה נישואין, הסכם, שותפות. זאת, כדי לקשור אותנו אחד לשני, בדרישה של מחויבות הדדית, בסגנון של תן לי ואתן לך. זהו הניסיון הבלתי אפשרי לכבול את אותה אנרגיה חופשית, את אותה אנרגיה טהורה. אשר תמיד תחמוק מאתנו עקב ההתניות והמגבלות ותגלה לנו את הצד השלילי שבה. במה מתבטא האגו ויצר הרכושנות שלנו? כשאתה או את, יושבים במועדון מסוים עם קבוצת חברים ומשוחחים על הה ועל דה. ברקע נשמעת מוזיקה שאתם אוהבים. לפתע צדה עיניכם את בת זוגכם משוחחת עם גבר כלשהו, מטילה את ראשה לאחור בצחוק מתגלגל. מיישרת חצאית ומלטפת את שיערה. תנועות שאתם מכירים היטב, תנועות שאתם אוהבים, תנועות שלגביכם הן מהוות כגירוי ארוטי המטריף את חושיכם. את המביטה בבן זוגך כשהוא משעשע מישהי ממולך והיא משחקת בשערה ומתמוגגת... אז באה הצביטה, אותה צביטה שכולנו מכירים כמו מחט הננעצת בלב והקנאה המורעבת אוכלת בכל פה, זהו יצר הרכושנות זהו האגו המשתולל הוא הגורם ליצירת ההסכם או חוזה אשר את תוצאותיו אתם מנציחים על ידכם קבל עם ועדה בטבעת נישואין. כמו אותו עבד עברי שאם ברצונו להמשיך להיות עבד, רוצע אדוניו את אוזנו במרצע למען תראה העדה ותבין שאדם זה ויתר על החופש ועל הדרור. מדוע איננו יכולים להביט באהבה על בן בת זוגנו הנהנים מרגע מסוים? כשם שאנו עושים זאת כשאנו מביטים על ילדינו משחקים ונהנים עם אחרים. איך אושרם, שמחתם של בני זוגנו, יכול להעיב על רגשותינו? כל מה שרצינו זה לתת לאהבתנו, לנערה או גבר חלומותינו, להיות מאושרים. אז מדוע איננו יכולים להניח לאחרים, לעשות זאת למענם? האגו. . . הוא שמן הנשפך אל מדרגות האהבה, הגורם לנו להחליק מהגשר אל תהום הרכושנות, אשר מכלה אותנו ואת אהבתנו ומשאירה אותנו שבורים, רצוצים, כערמת גחלים ואפר, לאחר דעיכת האש. איך אפשר??? איך אפשר??? לעשות זאת. להיות חזקים כל כך, אוהבים כל כך, ללא אגו, ללא רכושנות? לאיזה סוג של עוצמה? לאיזה כוח אנו זקוקים, כדי לשלוח את האגו הלאה מאיתנו?.. ההתניות, המחשבות, הסביבה והמילים שנטעו בנו מילדותינו. הן אלה הכבלים, כבלי האגו החונקים והמרסנים את אנרגית האהבה. הן טבועות בגופינו, הן חלק מאיתנו. איך אפשר למחוק את האגו והרכושנות מחיינו... על ידי ההבנה שלנשמתנו אין אגו, אין רכושנות. על ידי ההבנה שעצמיותנו המושלמת, אותה נשמה כל יכולה, ניצוץ אלוהים חיים. אשר עברו עליה עשרות ואולי מאות גלגולים. היא חוותה עשרות ואולי מאות בעלים, נשים, אהבות מטורפות. אותה נשמה נצחית אשר אינה שייכת לגוף כלשהו. אלא משתמשת בו לתקופה קצרה בת חלוף.
 
נו אז לא סתם אני

אומרת שאני סתם גרגר חול, עוד משהו שבא והולך, מדהים אהבתי את הכתבה הזו ממש אהבתי. נשמה נצחית הגוף רק מיכל.
 
למעלה