אדום ../images/Emo118.gif
מריחה ועוד מריחה. עם הבכי שזורם בלי די, מנסה למרוח לק על ציפורניי הרגליים, בלי לתת לדמעות להרטיב ולהרוס. אחי הצעיר. אני מסיטה את לחיי לכיוון הרצפה, חושבת מחשבות ענוגות עליך. היית טוב אליי. היית תמיד כל כך מלא תקווה, רוח חיים. עמדת במוטל עליך בגבורה, בעוז. והנה אני מתכנסת בעצמי לרגע, המברשת מוחזקת דוממה מעל לציפורן, נוטפת לק אדום. ואני מדמיינת אותך מוטל שם בשדה, מחורר בידי יריות של אנשים ללא שם. ובין כל הדמעות אני כמעט רואה את צבע השלולית שאתה מוטל בה. אבל כבר כמעט הגיעה השעה לקום, וללכת לעבודה. זאת כבר המריחה האחרונה, ועדיין לא הצלחתי ללכוד את האדום בציפורניי.
מריחה ועוד מריחה. עם הבכי שזורם בלי די, מנסה למרוח לק על ציפורניי הרגליים, בלי לתת לדמעות להרטיב ולהרוס. אחי הצעיר. אני מסיטה את לחיי לכיוון הרצפה, חושבת מחשבות ענוגות עליך. היית טוב אליי. היית תמיד כל כך מלא תקווה, רוח חיים. עמדת במוטל עליך בגבורה, בעוז. והנה אני מתכנסת בעצמי לרגע, המברשת מוחזקת דוממה מעל לציפורן, נוטפת לק אדום. ואני מדמיינת אותך מוטל שם בשדה, מחורר בידי יריות של אנשים ללא שם. ובין כל הדמעות אני כמעט רואה את צבע השלולית שאתה מוטל בה. אבל כבר כמעט הגיעה השעה לקום, וללכת לעבודה. זאת כבר המריחה האחרונה, ועדיין לא הצלחתי ללכוד את האדום בציפורניי.
