חוק (או נוהל) הוא לא חזות הכל
ושוב אני חוזר לויכוח (שבקושי נכנסתי אליו) איתך על המהירות המותרת (ואגב, טעית, גם בבריטניה המהירות החציונית, קרי מעל לחצי מהנהגים עוברים אותה, גבוהה מן המותר. כלומר לא רק בארץ מעל לחצי מהנהגים עוברים על החוק בקשר למהירות). יש מדרש האומר שירושלים חרבה משום ששפטו בה על פי דין תורה. יש חוק או נוהל ויש מקרים, גבוליים, בודדים, לא נפוצים, בהם אפשר להתגמש. זה לא חייל מהשלישות בר"ג שניסה לעלות ברח' ז'בוטינסקי על קו 51 או 40 בדרך לרכבת מרכז. במקרה כזה החייל יכול ללכת 5 דקות ברגל לשלישות בחזרה ולבקש להחתים את השובר ולחזור לרחוב ולקחת אחד מ-10 קווים שעוברים שם בדרך לרכבת. פה יש חייל עם מדים, עם נשק, עם תעודת מילואימניק ותעודת לוחם וצ'ימידן. אה, וגם עם השובר לנסיעה רק שלא מוחתם. זה לא היה באמצע גוש דן אלא בצפון הרחוק ביום ששי בצהריים. הנהג יכול היה לגלות קצת התחשבות, גם אם נניח והמילואימניק הזה "הקטין ראש".
