Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית

מצב
הנושא נעול.

Golf Bravo

New member
Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
 

Golf Bravo

New member
למה לך לנסוע למוסקבה?

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
למה לך לנסוע למוסקבה?
זו השאלה ששמעתי שוב ושוב ממכרים וחברים, רבים מהם עם שורשים רוסיים. לא, אינני דובר רוסית, ולא התחנכתי על ברכי /he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קירילוס ומתודיוס. הכתב הקירילי ברובו נהיר לי בדיוק באותה מידה כמו הכתב הסיני. מסוכן שם, הזהירו אותי. אל תסתובב בחוץ לאחר רדת השמש. כולם ינסו לרמות אותך. הם ממש לא נחמדים.
יחסי למוסקבה, בירת הסובייטים, מעורב. לולא הסובייטים לא הייתי בא לעולם הזה ככל הנראה. גדלתי על הסיפור של אבי על החיילים הסובייטים אשר מצאו אותו גוסס באחד ממחנות הלוויין של אושוויץ והכניסו אותו לאמבולנס חמים ובו אח מוסק בפחם. הוא חב להם את חייו, וכך גם אני. אחר כך גדלתי והתמונה הפכה קצת מורכבת יותר, כאשר מטוסי מיג וסוחוי וטנקים סובייטים החלו לאיים על חיי.
נסעתי למוסקבה בסקרנות רבה ומעט חשש.
סיור רגלי חינם במוסקבה (באנגלית!) מומלץ במדריכים רבים ואף אנחנו הצטרפנו. נקודת המפגש היא ביציאה מתחנת קיתאי-גורוד (Китай-город, הרוסולוגים מוזמנים לתקן אותי בתעתיק) שם ניצב פיסלם של שני הקדושים שהרימו את מסך הבערות מעל העמים הסלאביים והקימו את אבן הפינה לתרבותם.
 

Golf Bravo

New member
תפוז קוטע את רוב הכיתובים לצערי

למה לך לנסוע למוסקבה?
זו השאלה ששמעתי שוב ושוב ממכרים וחברים, רבים מהם עם שורשים רוסיים. לא, אינני דובר רוסית, ולא התחנכתי על ברכי /he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קירילוס ומתודיוס. הכתב הקירילי ברובו נהיר לי בדיוק באותה מידה כמו הכתב הסיני. מסוכן שם, הזהירו אותי. אל תסתובב בחוץ לאחר רדת השמש. כולם ינסו לרמות אותך. הם ממש לא נחמדים.
יחסי למוסקבה, בירת הסובייטים, מעורב. לולא הסובייטים לא הייתי בא לעולם הזה ככל הנראה. גדלתי על הסיפור של אבי על החיילים הסובייטים אשר מצאו אותו גוסס באחד ממחנות הלוויין של אושוויץ והכניסו אותו לאמבולנס חמים ובו אח מוסק בפחם. הוא חב להם את חייו, וכך גם אני. אחר כך גדלתי והתמונה הפכה קצת מורכבת יותר, כאשר מטוסי מיג וסוחוי וטנקים סובייטים החלו לאיים על חיי.
נסעתי למוסקבה בסקרנות רבה ומעט חשש.
סיור רגלי חינם במוסקבה (באנגלית!) מומלץ במדריכים רבים ואף אנחנו הצטרפנו. נקודת המפגש היא ביציאה מתחנת קיתאי-גורוד (Китай-город, הרוסולוגים מוזמנים לתקן אותי בתעתיק) שם ניצב פיסלם של שני הקדושים שהרימו את מסך הבערות מעל העמים הסלאביים והקימו את אבן הפינה לתרבותם.
תפוז קוטע את רוב הכיתובים לצערי
התמונה היא כמובן של קירילוס ומתודיוס, שני הקדושים שהביאו לרוסיה ושכנותיה את הכתב הקירילי ואת התרבות הכתובה.
 

easylivin

New member
מוזר, אני למשל לא הייתי שואל שאלה כזאת...

למה לך לנסוע למוסקבה?
זו השאלה ששמעתי שוב ושוב ממכרים וחברים, רבים מהם עם שורשים רוסיים. לא, אינני דובר רוסית, ולא התחנכתי על ברכי /he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A1_%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קירילוס ומתודיוס. הכתב הקירילי ברובו נהיר לי בדיוק באותה מידה כמו הכתב הסיני. מסוכן שם, הזהירו אותי. אל תסתובב בחוץ לאחר רדת השמש. כולם ינסו לרמות אותך. הם ממש לא נחמדים.
יחסי למוסקבה, בירת הסובייטים, מעורב. לולא הסובייטים לא הייתי בא לעולם הזה ככל הנראה. גדלתי על הסיפור של אבי על החיילים הסובייטים אשר מצאו אותו גוסס באחד ממחנות הלוויין של אושוויץ והכניסו אותו לאמבולנס חמים ובו אח מוסק בפחם. הוא חב להם את חייו, וכך גם אני. אחר כך גדלתי והתמונה הפכה קצת מורכבת יותר, כאשר מטוסי מיג וסוחוי וטנקים סובייטים החלו לאיים על חיי.
נסעתי למוסקבה בסקרנות רבה ומעט חשש.
סיור רגלי חינם במוסקבה (באנגלית!) מומלץ במדריכים רבים ואף אנחנו הצטרפנו. נקודת המפגש היא ביציאה מתחנת קיתאי-גורוד (Китай-город, הרוסולוגים מוזמנים לתקן אותי בתעתיק) שם ניצב פיסלם של שני הקדושים שהרימו את מסך הבערות מעל העמים הסלאביים והקימו את אבן הפינה לתרבותם.
מוזר, אני למשל לא הייתי שואל שאלה כזאת...
יש המון דברים מעניינים ששווה לראות ברוסיה, במיוחד במוסקבה ובסנקט-פטרבורג.
 

davidfainshtein

Member
מנהל
אבל אם תשאל את אמא שלי, למשל

מוזר, אני למשל לא הייתי שואל שאלה כזאת...
יש המון דברים מעניינים ששווה לראות ברוסיה, במיוחד במוסקבה ובסנקט-פטרבורג.
אבל אם תשאל את אמא שלי, למשל
בעיניה רוסיה עדיין נושאת את הקונוטציות שמהן ברחנו לפני 26 שנים.
 

Golf Bravo

New member
הכנסת אורחים בסגנון רוסי

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
הכנסת אורחים בסגנון רוסי
מוסקבה אינה מכניסת אורחים. הרוסים כמו אומרים לך: באת אלינו, זבש"ך. פקידת הקבלה במלון מביטה בי במבט אטום כשאני פונה אליה באנגלית, לבסוף מזעיקה חברה שיודעת אנגלית בערך ברמה של תלמיד כיתה ג' בישראל. הגישה הכללית היא: אנחנו במרכז העולם, באת אלינו, כדאי שתדבר ותקרא בשפה שלנו. הדבר נכון גם בתחבורה הציבורית ככל שראינו, וראינו רק את המטרו. אם האלפבית הקירילי אינו שגור על לשונכם, נסו לקרוא את שם התחנה שעל הקיר...
המטרו המוסקבאי הוא יצירת פאר, מכל הבחינות. מערכת תחבורה ציבורית משוכללת ובה כמעט 200 תחנות, המסיעה כמעט 7 מיליון נוסעים בכל יום. אבל אנגלית בה, אין. אפילו כיתוב באותיות לטיניות לא נמצא בכל מקום, הכריזה כמובן אך ורק ברוסית. כיוון שכל קו נוסע לשני כיוונים, ברציפים מקבילים, צריך לדעת באיזה רציף להמתין. ביום הראשון ניסינו לזכור ויזואלית את צורת הסיומת של שם התחנה בכיוון שאליו רצינו לנסוע. היכן שהוא גם קראתי שבקווים הנעים לכיוון מרכז העיר הכריזה היא בקול של גבר, ולעומת זאת בקווים המתרחקים מן המרכז הכריזה בקול נשי. זה עזר עד אותה רכבת שבה הכריזה החלה בקול גברי והסתיימה בקול נשי...
אבל המאמץ להבין את המערכת כדאי, כפי שאנסה להדגים בהמשך.
 

amit1270

New member
פרטיזניסקיה!

הכנסת אורחים בסגנון רוסי
מוסקבה אינה מכניסת אורחים. הרוסים כמו אומרים לך: באת אלינו, זבש"ך. פקידת הקבלה במלון מביטה בי במבט אטום כשאני פונה אליה באנגלית, לבסוף מזעיקה חברה שיודעת אנגלית בערך ברמה של תלמיד כיתה ג' בישראל. הגישה הכללית היא: אנחנו במרכז העולם, באת אלינו, כדאי שתדבר ותקרא בשפה שלנו. הדבר נכון גם בתחבורה הציבורית ככל שראינו, וראינו רק את המטרו. אם האלפבית הקירילי אינו שגור על לשונכם, נסו לקרוא את שם התחנה שעל הקיר...
המטרו המוסקבאי הוא יצירת פאר, מכל הבחינות. מערכת תחבורה ציבורית משוכללת ובה כמעט 200 תחנות, המסיעה כמעט 7 מיליון נוסעים בכל יום. אבל אנגלית בה, אין. אפילו כיתוב באותיות לטיניות לא נמצא בכל מקום, הכריזה כמובן אך ורק ברוסית. כיוון שכל קו נוסע לשני כיוונים, ברציפים מקבילים, צריך לדעת באיזה רציף להמתין. ביום הראשון ניסינו לזכור ויזואלית את צורת הסיומת של שם התחנה בכיוון שאליו רצינו לנסוע. היכן שהוא גם קראתי שבקווים הנעים לכיוון מרכז העיר הכריזה היא בקול של גבר, ולעומת זאת בקווים המתרחקים מן המרכז הכריזה בקול נשי. זה עזר עד אותה רכבת שבה הכריזה החלה בקול גברי והסתיימה בקול נשי...
אבל המאמץ להבין את המערכת כדאי, כפי שאנסה להדגים בהמשך.
פרטיזניסקיה!
 

down under

New member
בתרבות ובתודעה הסובייטית ואפילו של רוסים

הכנסת אורחים בסגנון רוסי
מוסקבה אינה מכניסת אורחים. הרוסים כמו אומרים לך: באת אלינו, זבש"ך. פקידת הקבלה במלון מביטה בי במבט אטום כשאני פונה אליה באנגלית, לבסוף מזעיקה חברה שיודעת אנגלית בערך ברמה של תלמיד כיתה ג' בישראל. הגישה הכללית היא: אנחנו במרכז העולם, באת אלינו, כדאי שתדבר ותקרא בשפה שלנו. הדבר נכון גם בתחבורה הציבורית ככל שראינו, וראינו רק את המטרו. אם האלפבית הקירילי אינו שגור על לשונכם, נסו לקרוא את שם התחנה שעל הקיר...
המטרו המוסקבאי הוא יצירת פאר, מכל הבחינות. מערכת תחבורה ציבורית משוכללת ובה כמעט 200 תחנות, המסיעה כמעט 7 מיליון נוסעים בכל יום. אבל אנגלית בה, אין. אפילו כיתוב באותיות לטיניות לא נמצא בכל מקום, הכריזה כמובן אך ורק ברוסית. כיוון שכל קו נוסע לשני כיוונים, ברציפים מקבילים, צריך לדעת באיזה רציף להמתין. ביום הראשון ניסינו לזכור ויזואלית את צורת הסיומת של שם התחנה בכיוון שאליו רצינו לנסוע. היכן שהוא גם קראתי שבקווים הנעים לכיוון מרכז העיר הכריזה היא בקול של גבר, ולעומת זאת בקווים המתרחקים מן המרכז הכריזה בקול נשי. זה עזר עד אותה רכבת שבה הכריזה החלה בקול גברי והסתיימה בקול נשי...
אבל המאמץ להבין את המערכת כדאי, כפי שאנסה להדגים בהמשך.
בתרבות ובתודעה הסובייטית ואפילו של רוסים
אנטי קומוניסטים המונח פרטיזנים הוא כמעט במעמד של קדושה.
כמובן שהכוונה ללוחמים בפאשיזם הנאצי.
 

easylivin

New member
הפתרון: לרכוש מפה דו-לשונית (יש כאלו)

הכנסת אורחים בסגנון רוסי
מוסקבה אינה מכניסת אורחים. הרוסים כמו אומרים לך: באת אלינו, זבש"ך. פקידת הקבלה במלון מביטה בי במבט אטום כשאני פונה אליה באנגלית, לבסוף מזעיקה חברה שיודעת אנגלית בערך ברמה של תלמיד כיתה ג' בישראל. הגישה הכללית היא: אנחנו במרכז העולם, באת אלינו, כדאי שתדבר ותקרא בשפה שלנו. הדבר נכון גם בתחבורה הציבורית ככל שראינו, וראינו רק את המטרו. אם האלפבית הקירילי אינו שגור על לשונכם, נסו לקרוא את שם התחנה שעל הקיר...
המטרו המוסקבאי הוא יצירת פאר, מכל הבחינות. מערכת תחבורה ציבורית משוכללת ובה כמעט 200 תחנות, המסיעה כמעט 7 מיליון נוסעים בכל יום. אבל אנגלית בה, אין. אפילו כיתוב באותיות לטיניות לא נמצא בכל מקום, הכריזה כמובן אך ורק ברוסית. כיוון שכל קו נוסע לשני כיוונים, ברציפים מקבילים, צריך לדעת באיזה רציף להמתין. ביום הראשון ניסינו לזכור ויזואלית את צורת הסיומת של שם התחנה בכיוון שאליו רצינו לנסוע. היכן שהוא גם קראתי שבקווים הנעים לכיוון מרכז העיר הכריזה היא בקול של גבר, ולעומת זאת בקווים המתרחקים מן המרכז הכריזה בקול נשי. זה עזר עד אותה רכבת שבה הכריזה החלה בקול גברי והסתיימה בקול נשי...
אבל המאמץ להבין את המערכת כדאי, כפי שאנסה להדגים בהמשך.
הפתרון: לרכוש מפה דו-לשונית (יש כאלו)
ולהסתובב איתה ברכבת התחתית כל הזמן. כרגע אין מה לעשות, חוסר הכיתובים באנגלית הוא בעייה מוכרת והרוסים דווקא די מתנגדים להוספת הכתב הלטיני במטרו, ולא מנימוקים לאומניים אלא בגלל שיקולי נוחות ליוממים (ציפוף ובלגון נוסף של הכיתובים) שכולם מן הסתם מכירים את הכתב הקירילי. המוני הזרים החיים במוסקבה נאלצים ללמוד אותו מהר.
 

davidfainshtein

Member
מנהל
יש גם אפליקציות לסמרטפונים.

הפתרון: לרכוש מפה דו-לשונית (יש כאלו)
ולהסתובב איתה ברכבת התחתית כל הזמן. כרגע אין מה לעשות, חוסר הכיתובים באנגלית הוא בעייה מוכרת והרוסים דווקא די מתנגדים להוספת הכתב הלטיני במטרו, ולא מנימוקים לאומניים אלא בגלל שיקולי נוחות ליוממים (ציפוף ובלגון נוסף של הכיתובים) שכולם מן הסתם מכירים את הכתב הקירילי. המוני הזרים החיים במוסקבה נאלצים ללמוד אותו מהר.
יש גם אפליקציות לסמרטפונים.
אגב, בסנט. פטרסבורג כן הותקן כיתוב לטיני בשנים האחרונות.
 
וזה גם ממש קל ללמוד אותו.

הפתרון: לרכוש מפה דו-לשונית (יש כאלו)
ולהסתובב איתה ברכבת התחתית כל הזמן. כרגע אין מה לעשות, חוסר הכיתובים באנגלית הוא בעייה מוכרת והרוסים דווקא די מתנגדים להוספת הכתב הלטיני במטרו, ולא מנימוקים לאומניים אלא בגלל שיקולי נוחות ליוממים (ציפוף ובלגון נוסף של הכיתובים) שכולם מן הסתם מכירים את הכתב הקירילי. המוני הזרים החיים במוסקבה נאלצים ללמוד אותו מהר.
וזה גם ממש קל ללמוד אותו.
מנסיונם של חבריי, מי שיודע לקרוא את הכתב הלטיני יכול ללמוד לקרוא את הכתב הקירילי תוך כמה ימים. אז הצורך הוא לא קריטי כמו בישראל או במזרח אסיה.
 
גם סנקט-פטרבורג ממש לא מכניסה אורחים, אבל

הכנסת אורחים בסגנון רוסי
מוסקבה אינה מכניסת אורחים. הרוסים כמו אומרים לך: באת אלינו, זבש"ך. פקידת הקבלה במלון מביטה בי במבט אטום כשאני פונה אליה באנגלית, לבסוף מזעיקה חברה שיודעת אנגלית בערך ברמה של תלמיד כיתה ג' בישראל. הגישה הכללית היא: אנחנו במרכז העולם, באת אלינו, כדאי שתדבר ותקרא בשפה שלנו. הדבר נכון גם בתחבורה הציבורית ככל שראינו, וראינו רק את המטרו. אם האלפבית הקירילי אינו שגור על לשונכם, נסו לקרוא את שם התחנה שעל הקיר...
המטרו המוסקבאי הוא יצירת פאר, מכל הבחינות. מערכת תחבורה ציבורית משוכללת ובה כמעט 200 תחנות, המסיעה כמעט 7 מיליון נוסעים בכל יום. אבל אנגלית בה, אין. אפילו כיתוב באותיות לטיניות לא נמצא בכל מקום, הכריזה כמובן אך ורק ברוסית. כיוון שכל קו נוסע לשני כיוונים, ברציפים מקבילים, צריך לדעת באיזה רציף להמתין. ביום הראשון ניסינו לזכור ויזואלית את צורת הסיומת של שם התחנה בכיוון שאליו רצינו לנסוע. היכן שהוא גם קראתי שבקווים הנעים לכיוון מרכז העיר הכריזה היא בקול של גבר, ולעומת זאת בקווים המתרחקים מן המרכז הכריזה בקול נשי. זה עזר עד אותה רכבת שבה הכריזה החלה בקול גברי והסתיימה בקול נשי...
אבל המאמץ להבין את המערכת כדאי, כפי שאנסה להדגים בהמשך.
גם סנקט-פטרבורג ממש לא מכניסה אורחים, אבל
דווקא במטרו שלה החליפו לפני כמה שנים את הרוב המוחלט של השלטים בשלטים דו-לשוניים.
 

Golf Bravo

New member
תחנת הפרטיזנים

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
תחנת הפרטיזנים
אחת ממלכודות התיירים הבולטות במוסקבה הוא שוק איסמעיל, שם ניתן לרכוש את כל המזכרות הרוסיות השחוקות (מטריושקות וכד') בחמישית ממחירן במרכז העיר. השוק נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת הפרטיזנים. תחנה זו, כמו התחנות סובייטיות רבות נוספות של המטרו, הן יצירות מופת אדריכליות, שהמעבר בהן הוא חוויה בפני עצמה.
על רציף אחד בתחנה שומר הפרטיזן הצעיר הזה.
 

easylivin

New member
אתה מתכוון לאיזמאיילובו. וזאת בחורה:

תחנת הפרטיזנים
אחת ממלכודות התיירים הבולטות במוסקבה הוא שוק איסמעיל, שם ניתן לרכוש את כל המזכרות הרוסיות השחוקות (מטריושקות וכד') בחמישית ממחירן במרכז העיר. השוק נמצא במרחק הליכה קצר מתחנת הפרטיזנים. תחנה זו, כמו התחנות סובייטיות רבות נוספות של המטרו, הן יצירות מופת אדריכליות, שהמעבר בהן הוא חוויה בפני עצמה.
על רציף אחד בתחנה שומר הפרטיזן הצעיר הזה.
אתה מתכוון לאיזמאיילובו. וזאת בחורה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Zoya_Kosmodemyanskaya

היה לה מעמד של קדושה מעונה של ממש בבריה"מ, ועד ימינו היא נערצת כגיבורה.
 

Golf Bravo

New member
ועל הרציף השני

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
ועל הרציף השני
משגיח חברו הקשיש. הגעה במטרו לתחנה כזו הופכת סתם נסיעה ליעד, לחוויה חינוכית ותרבותית.
 

Golf Bravo

New member
במעבה האדמה

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
במעבה האדמה
חלק מתחנות המטרו במוסקבה שוכנות עמוק עמוק באדמה, העמוקה שבהן היא תחנת פארק הניצחון ( Парк Победы). תחנה חדשה יחסית ומעוטת נוסעים לעומת התחנות העמוסות של מרכז העיר, שרציפיה נמצאים כ-70 מטר מתחת לפני הקרקע. אבל הירידה לשם כדאית מאד, גם למי שהמחשבה על התמוטטות קצת מפחידה אותו.
בקצהו של הרציף האחד ניצב ציור הקיר המדהים הזה, המתאר את הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה (כפי שהרוסים נוהגים לכנותה), היא מלחמת העולם השנייה.
 

davidfainshtein

Member
מנהל
כתבתי עליה בהרחבה בעבר

במעבה האדמה
חלק מתחנות המטרו במוסקבה שוכנות עמוק עמוק באדמה, העמוקה שבהן היא תחנת פארק הניצחון ( Парк Победы). תחנה חדשה יחסית ומעוטת נוסעים לעומת התחנות העמוסות של מרכז העיר, שרציפיה נמצאים כ-70 מטר מתחת לפני הקרקע. אבל הירידה לשם כדאית מאד, גם למי שהמחשבה על התמוטטות קצת מפחידה אותו.
בקצהו של הרציף האחד ניצב ציור הקיר המדהים הזה, המתאר את הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה (כפי שהרוסים נוהגים לכנותה), היא מלחמת העולם השנייה.
כתבתי עליה בהרחבה בעבר
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=394&MessageId=156214525
 

Golf Bravo

New member
שיעור בהיסטוריה

Подмосковные вечера או מנחה מוסקבאית
הכל התחיל מחלום שהתגלגל כאן על דפי הפורום לפני שנים ארוכות: לעשות את מסע הרכבת הגדול, /en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" target="_blank" rel="nofollow">https://en.wikipedia.org/wiki/Trans-Siberian_Railway" rel="nofollow" target="blank">הרכבת הטרנס-סיבירית, קו הרכבת הסדיר הארוך בעולם. בסופו של יום, כמו בהרבה תוכניות, סגרתי עם אשתי על פשרה וקיצרנו את הנתיב בכ-1,400 ק"מ. במקום מוסקבה-וולדיווסטוק (9,289 ק"מ), נסענו בקו סדיר אחר החוצה את סיביר, ממוסקבה לבייג'ינג (7,855 ק"מ). פתחנו בבורשט, הרבה כרוב (גם לארוחת בוקר), ו/he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A1" rel="nofollow" target="blank">קוואס, וסיימנו עם מרק איטריות ועלי מנגולד חריף בנוסח סצ'ואן עם ארטיק בטעם אפונה ירוקה (כן, יש דבר כזה והוא אפילו טעים). באמצע עברנו נופים מדהימים, הרבה תקתוק מסילות ושקשוק קרונות ומפגש קצר עם תרבויות שונות המגיעות אל תחום המסילה ונראות ממנה.
עתה, מששבתי מן הדרך, אנסה לחלוק אתכם חלק קטן מרשמי מן המסע הזה. אתחיל היום במטרו של מוסקבה, בהמשך (בתקווה שזה יקרה בחגים) אקדיש 2-3 שרשורים למסע מתחנת ירוסלבסקי במוסקבה ועד לתחנת הרכבת המרכזית של בייג'ינג ואסיים במעט מרשמי מן המטרו של בייג'ינג.
אז נצא לדרך.
בתמונה אחד מכרטיסי הרכבת שהמתינו לנו בהגיענו למלון במוסקבה.

כל התמונות משוחררות ברישיון cc by-sa 3.0
שיעור בהיסטוריה
בקצהו של הרציף השני, בתחנת פארק הניצחון, נמצא ציור זה, של גיבורי /he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_" target="_blank" rel="nofollow">https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%AA_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A6%D7%A8%D7%A4%D7%AA_(1812)" rel="nofollow" target="blank">המלחמה הפטריוטית משנת 1812
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה