תראו את זה

lorettalynn

New member
אוי

הייתה לי חברה כזו. מחלת נפש של בנות לא חכמות במיוחד או כאלו עם נטייה להרס עצמי. שבת שלום.
 

newKiticat

New member
דווקא

אחד המאפיינים של מופרעות אכילה- נוטה להיות בד.כ אינטלגנציה גבוהה.
 

lorettalynn

New member
האמנם?

אם כך, כנראה שהבנות ה"מופרעות" שאני הכרתי היו מדגם לא מייצג, או לחילופין לקו בהפרעת האכילה שנקראת "אנה"
 

newKiticat

New member
אם זה באמת מעניין אותך

יש המון מחקרים שנעשים על האיפון של אנורקסיות ומופרעות אכילה באופן כללי. מה שנקרא היום "אנה" בבלוגספירה- מצחיק אותי. למה? כי אני הייתי פרו-אנה פעם. ואני מכירה את תת הקבוצה ההזוויה הזו. וביננו? מה שקורה היום- זה שהמחלה מקבלת נופך זוהר וכל בחורה בלי משהו בתוך הקופסא שמחפשת למלא את חייה במשהו- מוצאת את "הזוהר" הזה מעניין ומתאים לה. חוץ מזה- שאם תעיפי מבט בתופעת הבלוגים בארץ- את תתקלי באחוז גבוה של "פאקצות". שלא במקרה הם גם אנות. מה שכן- הבחורות שאני הכרתי- היו חכמות אחת לאחת (מלבד יוצאת דופן פה ושם). אינטלגנטיות ברמה מדהימות. מצטיינות בביה"ס בד.כ, ובאופן כללי- ידעו להתנהל בצורה מעוררת כבוד. לא. אני לא תומכת בפרו אנה. עברו כבר שלוש שניים מאז שהתנתקתי מזה לחלוטיין ואין לי שום כוונה לשרטט מחד שאת הדרך לקבר שלי. ואגב- הבנות היותר קרובות שהכרתי אז- הן גם לא פרו-אנה יותר. (כנראה שהשכל פתאום התעורר...)
 

lorettalynn

New member
טוב.

ציטוט: "מה שקורה היום- זה שהמחלה מקבלת נופך זוהר וכל בחורה בלי משהו בתוך הקופסא שמחפשת למלא את חייה במשהו- מוצאת את "הזוהר" הזה מעניין ומתאים לה. חוץ מזה- שאם תעיפי מבט בתופעת הבלוגים בארץ- את תתקלי באחוז גבוה של "פאקצות". שלא במקרה הם גם אנות." לזה בדיוק התכוונתי. (מה זה פאקצות?)
 

solee

New member
אנחנו יודעים את זה ...

זה בדיוק מה שמנהלי הפורום והמשתתפים בו מנסים להעביר (אם הנתי נכון
). שאין הבדל בין שמן לרזה. שניהם בני אדם אם רגשות ובעיות.
 

עופר 123

New member
רק שתביני משהו קטן...

מה שכתבת זה בערך כמו "הלוואי והיה לי סרטן כדי שאהיה רזה". אנורקסיה היא מחלת נפש קשה ולא משהו שצריך לברך על כוח הרצון שלו.
עופר
 
אז זהו, שזה ממש לא כוח

ובטח לא כוח רצון. מה שמדהים עד כדיי זוועה מבחינתי, זה שכשהייתי בגילך אמרתי בדיוק אותו דבר והאמנתי בכל ליבי שהלוואי, הלוואי והייתי אנה.. באותה תקופה הייתי בעיצומה של דיאטה, שבשיאה אכלתי 6 תמרים ליום והמון מים ושנאתי את עצמי על שלא הצלחתי לרדת מששת התמרים. אהבה וקבלה לא היו שם. אנשים החמיאו לי על הירידה במשקל, אבל בתוכי גחכתי על מיומנות ההסתרה שלי של משמני וחוסר מושלמות גופי. אחרי תקופה הגיעו הבולמוסים ואיתם המשלשלים שרק הרסו לי את מערכת העיכול יותר ויותר. בשלב מסויים הפסקתי, כי גיליתי שזה ממש לא עוזר לי לרדת במשקל ואפילו גורם לעצירויות. ולהקיא, הרבה יותר קשה להסתיר ( סימני שיניים על הידיים, הרס של השיניים הקדמיות וכו') וזו גם סיטואציה שממש קשה לי. שמנתי, רזיתי, שמנתי, רזיתי ושוב ושוב ושוב... לפני כמה שנים החלטתי לגשת לאחד ממרכזי הפרעות האכילה, רק בשביל למצוא קבוצת תמיכה בעלויות נמוכות. במהלך האבחון, נזכרתי באפיזודות העבר שלי. נזכרתי בימים הרזים שחוויתי שהיו אמורים להיות ימים של אושר לא? והסתבר לי מתוך הסיפורים שנראו לי תמימים לחלוטין, שהייתי שם, במרכז הגיהנום של הפרעות האכילה, ושמזלי ואולי כוחות הנפש שלי, היו גדולים מהשכל שלי שביקש רק להיות רזה... מציעה לך בחום להיכנס לפורום הפרעות אכילה, לקרוא קצת ולראות עם אילו זוועות רגשיות מתמודדות הבנות שם. לימור
 
ההפרעה הכי מגעילות בעולם

זה אנשים שפשוט מתעקשיןם לחשוב על עצמם כשמנים זה פשוט נורא בנדם על סף מוות! ניראה כמו שלד! שמים לו אנפוזיה כדי להציל אותו הוא יעדיף למות ולהוצא את האינפוזיה מאשר לחיות ולדעת שהוא עלה איזה קילו ראיתי מישהיא בדוקטור פיל אנורקסית הוא הראה לה תמונה ממוחשבת של עצמה שעוותו אותה ככה ש5 היתה הכי שמנה ו1 היתה הכי רזה (ושאני מתכוונת רזה אני מתכוונת כמעט שלד) והוא שאל אותה איך היא רואה את עצמה מתוך ה5 האלה והיא אמרה שהיא ניראת כמו 5 שבעצם הבחורה ניראת כמו שלד מהלך זה כלכך נורא בחיים לא הייתי רוצה להגיע למצב כזה זה לא קשור לשליטה עצמית זה פשוט על סף טרוף
 
למעלה