תגידו, פיית השיניים עדיין בתפקיד,

yaeli123

New member
תגידו, פיית השיניים עדיין בתפקיד,

או שכבר יצאה לפנסיה?
ילדים בימינו עדיין מצפים לה?

יש לנו שתי שיניים בדרך ליפול ואני רוצה להבין מה הציפיות היום, כדי להחליט מה בא לי לעשות עם זה.
מה קונים? והאם קונים עבור כל שן שנופלת או שרק לשן הראשונה?


(אני לא רוצה לשאול את הילדה כדי לא לפתוח סתם נושא שאולי היא לא מודעת אליו...)
 

פלגיה

New member
אני פיטרתי אותה

בכל פעם ביום שהילד חזר מהגן עם סיפור על "יש פייה כזאת, שמחלקת מתנות מתחת לכרית", פצצתי את הבועה, ואמרתי שזה ההורים, ושאני מוכנה לתת מתנה עם ירצה.
פעם חמותי התעצבנה וסיפרה לילדה שאצלה פיית השיניים כן באה, ושבשן הבאה תבוא לישון אצלה ותראה. רצה המקרה והשן נפלה על חוף הים, ואבדה מיד בחול. איזו טרגדיה, אל תשאלו.
 

פלגיה

New member
למה פיית השיניים זה טוב?

למה אני צריכה את ההמצאה הזאת?
לא גידלתי ילדים לא על סנטה קלאוס, לא על אליהו הנביא (כלומר הוא היה קיים וזה, הוא *לא* מגיע בליל הסדר), ולא על פיית השיניים. לא מבינה מה עוזר לילדים להאמין בדבר כזה.
 

d a p h n a

New member
אני פתיחה את כישורי כמדענית צעירה

בזכות עכבר השיניים.

די מהר התחלתי לחשוד שעכבר השיניים הוא בעצם ההורים שלי. כששאלתי אותם הם הכחישו. כתוצאה מכך, פתחתי בסדרה של ניסויים מדעיים שמטרתם היתה להוכיח להם שאין באמת עכבר שיניים.
למשל, נפלה לי יום אחד שן, והחבאתי אותה מתחת לכרית מבלי לספר להורים שלי על הנפילה. כמובן שלא הגיע שום דבר. ביום למחרת סיפרתי להם שנפלה שן והשארתי אותה מתחת לכרית, וכמובן שקיבלתי שי צנוע. היו גם עוד כמה ניסויים.

אני חושבת שדברים כאלה יכולים להיות הווי משפחתי נחמד, וגם לפתח את הדמיון והחשיבה היצירתית. לא שאני חושבת שהם מחוייבי המציאות או שאי אפשר בלעדיהם, אבל זה לא נראה לי כמו דבר רע כשלעצמו.
 

פלגיה

New member
ובת אחי

מפתחת עכשיו את כישורי הסקרנות בזכות הגננת שלה, שסיפרה לה שבר יוחאי רכב על אריה, ותודה ללוין קיפניס על הרעיון המופרך.
יש לנו הווי משפחתי גם בלי פיות ושדונים למיניהם.
 

Maya651

New member
עכבר שיניים? עכבר? אם אצלנו היו מאיימים בעכבר

הייתי מדביקה בחזרה את השיניים לפה רק כדי שלא יבוא שום עכבר....
 

פלגיה

New member
מה, אלוהים וזה?

אני מאמינה שהוא קיים, ומחנכת את הילדים שלי ברוח הזאת. זה שונה מהורים שיודעים שמשהו לא קיים, וגורמים לילדים שלהם להאמין בו.

(ושרשורפלצת לא יהיה, כי תיכף שבת, ואני לא כאן)
 

Indie62

New member
צודקת, זה שונה

בעיני כל הסיבות שבגללן אנשים מאמינים באלוהים הן אותן הסיבות שבגללן הורים מספרים לילדים על פיית השיניים וסנטה קלאוס וכו'....
 

פלגיה

New member
אז בעיני זה לא

יש הבדל בין סיפורי אגדה לילדים, מתיחה של הילד, שלא לומר שקר, ובין חינוך הילד על ברכי אמונה ששייכת להורים.
ומה לעשות. אני מאמינה באלוהים. ואני ממשיכה להאמין בו גם אחרי שקראתי את דוקינס
 

Indie62

New member
אכן יש הבדל סין לשקר לבין להעביר אמונה שיש לך

אני מסכימה איתך בנקודה הזו.

אבל כשאני קוראת אותך (וזה השרשורפלצת) בא לי לדפוק את הראש בקיר ולהגיד "אבל זה אותו דבר! זה בדיוק אותו דבר!" מבחינת זה שהצורך שפיית השיניים מספקת והאופן שבו המציאו אותה נראה לי כל כך דומה לאופן ולדרך שבה נוצר אלוהים בראש של אנשים.

ההרגשה להיות חילוני זה שפיית השיניים מנהלת את החיים שלך.....
 

פלגיה

New member
כאן אני מתאפקת לא לפתח את הנושא

ע"ע תינוקות שנשבו וכו'.
ורק אומר שלחלק מהילדים שלי היה שלב של חברים דימיוניים. היו להם שמות, היו סיפורים על מעשיהם ומעלליהם, היה עולם עשיר סביבם. ולרגע לא ניסיתי לקעקע את האמונה הזאת. כי מה שמגיע מהילד - יש לו כנראה סיבה. אבל אני לא רואה טעם להמציא יצור, רק כדי ששנתיים אחר כך הילד יגלה שהוא לא קיים. זה יכול להיות אינטרס של הורים שאינם מאמינים באל, כדי לנתב את רצון האמונה של הילד למחוזות כאלה. לא אינטרס שלי. (וכן, קראתי את התיאוריה של בטלהיים בנושא, ואני לא מסכימה איתה).
 

Indie62

New member
אהבתי את הגישה שלך לדמיון של הילדים

יש לי עוד הרבה מה להגיד בנושא... אבל אני אוותר הפעם.
 

meedas

New member
את מאמינה באלוהים

כי ההורים שלך והסביבה שלך סיפרו לך שהוא קיים
בדיוק כמו שהורים מספרים לילדים על יצורים מומצאים אחרים
ההבדל היחיד הוא שבאלוהים מקובל, משום מה, להמשיך להאמין גם אחרי גיל 5, ולכן לא נדחפת ע"י אותם הורים ואותה סביבה להתפכח מהאמונה הזו כשגדלת
 
למעלה