שרשור קיטורים

[NightElf]

שרשור קיטורים ../images/Emo3.gif

אז אחרי פז"מ חיפושים של חודש, מותר לי לקטר קצת... גיליתי שלא קל למצוא דירה להשכרה בת"א (מרכז-צפון), סבירה ובמחיר שלא בשמיים. אולי זה רק עכשיו ככה, אולי זה עניין של הזמן בשנה, אבל בכל מקרה זה המצב. מלבד החיפושים המתישים (באינטרנט, עיתונים, אנשים וכו') יש את עניין הנסיעות המעייפות, הוצאת זמן ותיאום שעות הגעה, לראות את הדירה, עם השותפים\בעלי הבתים. לא קל למצוא דירות ריקות להשכרה (להכנס עם שותפים חברים), ולא קל למצוא דירות שיש בהן כבר שותפים ושהשותפים יהיו "נורמלים", ועד שמוצאים מקום טוב, מחיר טוב ושותפים טובים, אז יש את העניין שאת\ה לא היחיד\ה שסבור שמצאת מציאה ואז יש סלקציה של אנשים שרוצים לשכור חדר בדירה. וכמובן עניין התשלומים, מעבר לתשלומים החודשיים, יש כאלה שרוצים שני ערבים ושהם יפגשו אותם כדי לדעת שהם אכן קיימים, וצ'ק רבעוני (מה זה בכלל?!), ושטר חוב, וצ'ק בטחון ומה לא

ופינת הסקר... כמה זמן לקח לכם לפני שהגעתם לשלב ה"ייאוש\אדישות"? האם בכלל הגעתם אליו? או שמצאתם דירות תוך זמן קצר יחסית?

 

[הדס האחרת]

לא להרביץ לי...

אבל מצאתי דירה בזמן בלתי אנושי בעליל. מהרגע שהחלטתי שאני רוצה לשכור דירה הספקתי לעשות שני טלפונים עם אנשים שהיו שותפים פוטנציאליים לחיפוש משותף (ומהר מאוד פסלתי אותם והבנתי שזו לא דרך לחפש דירה), אחרי זה עשיתי עוד שני טלפונים לגבי דירות שפסלתי בטלפון (אחת בגלל משהו ספציפי בדירה שלא התאים לי ואחת כי השותפה שדיברתי איתה בטלפון נשמעה מכשפה), ובשיחה השלישית הכל התאים, הלכתי לראות את הדירה, וכמה ימים לאחר מכן כבר חתמתי על החוזה. אני עוד זוכרת שדיברתי עם חבר שלי לפני שהלכנו לראות את הדירה, והתרגשתי לגמרי, כאילו שאני כבר עוברת דירה עוד שניה, והוא אמר לי - תירגעי, זו רק הדירה הראשונה שאת רואה, בטח תראי עשרות דירות לפני שתמצאי משהו מתאים...

 

[חצישלישרבע]

ייאוש.. הגעתי לכדי בכי תמרורים

טוב אולי, זה קצת מוגזם, אבל באמת היה שם בכי. סיפרתי את הסיפור הזה בהזדמנויות שונות, אבל גם אנחנו חיפשנו באיזור מאוד ספציפי, ופעם אחר פעם היינו הולכים לראות דירה, אומרים "אחלה, נקח את זאת" - וזה היה נופל. כל פעם מסיבה אחרת: בעלי בתים בעייתיים, חוזים דרקוניים, בלאגנים עם סוכני תיווך - מה לא? הכי גרוע בכל הסיפור היה שהיה לנו דד-ליין נוקשה: בתאריך X בעל הבית של הדירה אותה עמדנו לעזוב עמד להכניס אנשים אחרים, כך שלא היתה אפשרות להשאר עוד קצת.

 

[Mיקי_]

נאור ממושון

אני ממש לא דוגמא הדירה הראשונה שלי (היית בה עם אור וג'ון או שזה ה"שני" שאני מתבלבלת איתו..

) הייתה הדירה הראשונה שראיתי. אומנם לקח לשותפות שהיו לי לחזור אלי 4 ימים, אבל היא הייתה הראשונה והאחרונה שראיתי. כשעברתי לגור עם שי היה כבר יותר בלגן, והסתובבתי שבועיים שלושה בכל רחבי ת"א... בניסיון למצוא דירה של 1.5 חדרים ומעלה שתהיה לטעמו של שי ושלי ב500$, מה שהסתבר כדבר מסובך, והייתי בלחץ של זמן, כי הסתבר שאחת מהשותפות שהכנסתי לדירה (אחרי שניגמר לשותפות שגרתי איתן שנה החוזה, כל אחת עברה למקום אחר, אחת לגור עם החבר, ואחת לגור רק עם שותף אחד ולא שתיים) היא גנבת. ואני לא רציתי לחכות עד שתהיה לבעלת הבית שלי הוכחה כדי שתעיף את הגנבת (פתחו לה תיק במממשטרה ואז זה היה בחקירה), רק להתעופף משם! וממילא אני ושי תיכננו לעבור לגור יחד חודש אחרי... כשכבר סוף סוף החלטנו על בית, ורצינו לחתום, שי עשה לא מעט פרצופים ודיבר עם אבא שלי. הדירה הייתה אמורה להיות ברחוב רמב"ם (מעל שוק הכרמל) דירה בינונית ומקסימה ביופיה, שאני נדלקתי עליה לגמרי... אבא שלי שמע על האיזור, וישר התנפל עלי, ואמר שהוא לא מוכן שאעבור לשם. שאני אגיד לו בכמה אני מחפשת והוא ינסה למצוא לי משהו. אחרי שעה הוא התקשר ואמר לי שלקרובת (רחוקת) משפחה שלי יש דירה בצפון ת"א הישן, שעומדת ריקה, ושהיא מוכנה להשכיר לי אותה ב500$. (זאת דירה של 700$-750$, שאם לא הייתי קרובה שלה, היא רוצה עליה גם ערבות בנקאית עצומה, וגם חוזה מול עו"ד) ושאני אלך לראות אותה לפני שאני חותמת. כשהגענו לפה, מרוב הלם מהגודל (דירה של 2.5 חדרים ע-נ-ק-י-ת) ישר אמרנו כן, לא שמנו לב בכלל לחסרונות שיש בה, פשוט אמרנו כן. במרץ הנוכחי נגמר לנו חוזה, ויש אופציה לעוד שנה, ועכשיו כשאנחנו מדברים על כן לעבור דירה (כי יש בה חסרונות כמו: קירות דקים, תחנת אוטובוס של 61 62 ו21 בציר ראשי ממול הבית, הצבע של הדירה, ועיצוב משנות ה50, וכל מיני דברים שבעלת הבית לא מוכנה לתקן שנורא מפריעים לנו...) אנחנו רואים שכל דירה בגודל ובסטנדרט של הדירה שלנו, עולה בעוד חצי שכ"ד שלנו (שאין לנו), ודירות במחיר שאנחנו משלמים עכשיו, הן בדר"כ כוחים מהסוג שהחברים שלנו גרים בהם, שזה די עצוב. ככה שכנראה נשאר פה... (עם שינויים מהותיים בחוזה מבחינתנו, כי היא שמה עלינו פס אחד גדול...) בקיצור, לי היה מזל ונפלתי על דירות טובות (הראשונה ממש ממש גם במחיר גם בגודל, גם באיזור מה לא?, זו פחות אבל עם גודל שהוא פלוס+ ומחיר מדהים) בזמן יחסית קצר... אבל מה לעשות, למצוא מציאות כאלו זה קשה קשה, וצריך להתעקש. חבל להתחייב לדירה שלא "תשרת" את הצרכים שלך ב100%. נשיקות

ו