אני מתחילה להרגיש כאבי גמילה. פתאום איזה ריק, ואקום, פתאום בלי הפורום? פתאום בלי המשפחה הפסיכית מערוץ 26? הפסיכית, משעממת, לעיתים אלימה? בלי מישהו לחבב יותר מאחרים, בלי רמי שהוא תאום רגשי שלי, עם ההומור שלא מתאים לכל אחד, עם הבוטות. עם ההבנה שהטררם שהוא עושה את זה מפני שאיכפת. כן איכפת לו; מצדק, משחיתות, מחוסר אמינות, מרשעות וקילקול. רמי עם הבישולים רמי שמבין שבבית הזה מוטב לו להיות עסוק. אוהבת את רמי. מה אעשה בלעדיו? אבל לא רק רמי. אהבתי עוד, את כמעט כולם אהבתי. אהבות חולפות, רגעיות, אפילו כאב לי על מי שאיני כרגע או בכלל אוהבת כשראיתי מצוקה. כאבי גמילה. הם תמיד מגיעים