שלום לכולם

שלום לכולם

לא הייתי פה המון זמן,והיום אני במין מצב רוח כזה והחלטתי לבקר יודעת שפה לא אצטרך לדבר יותר מידי או להתנצל או להתעודד כאילו..מתאמצת לחיות בשגרת חיים נורמלית..לחיות לחוות לשמוח לחגוג לחיות שלא מתוך תחושת אבל ופתאום זה מגיע הכאב הזה שלופת בבטן ומתפשט לו באטיות ובבטחון לכל הגוף כאילו טרקטור יושב עליי.עוצר את האויר ואני נאבקת על כל נשימה חברה הציעה שיחת מוטיביציה,לעידוד לא רוצה להתעודד זה בסדר להיות לא בסדר לא דחוף לי לצאת מהגיהנום הפרטי שלי מחר.. יהיה יום חדש אוהבת אתכם מחבקת
 

אחשל

New member
להרגיש את הכאב...

זה באמת בסדר... לא חייבים להתאמץ ולהעלים אותו מיד כשהוא מתעורר. להרגיש את הכאב זה חלק מההתמודדות, חלק מהחיים איתו. גם לכאב יש מקום משלו בחיים שלנו, ואם נלמד להקשיב לו, להרגיש אותו - נלמד גם איך לחיות איתו טוב יותר.
 
אחשל.. מאוד מעריכה אותך

את הדרך בה אתה מנהל את הפורום ברגישות בתשומת לב בקבלה באהבה בהבנת התהליך שאנו עוברים אתה מצליח להפוך בליל של רגשות לדבר ברור ומובן תודה לך
 
יש לו סבב, לטרקטור ההוא..

הוא בא לבקר אותנו, כל אחד בזמן שלו.. פעם, כשהוא היה חונה אצלי, הייתי מופתעת בכל פעם מחדש.. מתבהלת, מתייאשת. לקח לי זמן להבין שזה טרקטור.. והיום הוא כאן ומחר יסע הלאה. ואם לא מחר אז מחרתיים. ואיך אמרת? "שזה בסדר, לא להיות בסדר". כן.. קורה. ומחר תזרח השמש, או מחרתיים. מקווה שקמת ליום בהיר יותר ושהכאב הוקל.
 

yazi22

New member
ההודעה שלי למעלה מפנה לטור

שמדבר בין היתר על הדבר הזה, של הכאב שפתאום מופיע, ורק אז שמים לב שמאז הפעם הקודמת הוא הספיק להעלם...
 
למעלה