שלום יש לי שאלה ואי מקווה שהגעתי

bobi tom

New member
שלום יש לי שאלה ואי מקווה שהגעתי

לפורום הנכון ... אני לא יודעת אם מישהו יודע אבל הייתה היום תאונה מחרידה בהוד השרון , משאית עלתה ומחצה אישה כבת 60 לצערי הרב גיסתי ושני ילדיה ( תינוק בן חודש וביתה בת ה 7 ) הלכו באותו רחוב והתאונה המחרידה הייתה ממש מול העיניים שלהם ,גיסתי ישר סובבה את הראש של הבת שלה וכשהתרחקו מהמקום היא שאלה אותה אם היא ראתה משהו היא אמרה שהיא ראתה " הרבה כתום ואדום על הכביש" וחוץ מזה לא אמרה כלום ומאוד התעצבנה שהיא ואני ניסינו לתחקר אותה בעדינות (ממש בעדינות) . שאלתי היא האם הילדה באזה שהיא טראומה האם צריך לעזוב את זה ולהמשיך הלאה.??? לתושבתכם אודה
 

גן חיות

New member
אין תשובה חד-משמעית

רצוי לא לחקור אותו (גם לא בעדינות) ולא להעלות את הנושא. אבל לשים לב אליה ולהתנהגותה. כמובן שאם היא מעלה את הנושא לדבר ולדובב ולהקשיב. לתת לה לצייר ולהביע רגשות בכל דרך שהיא מרגישה צורך. גם אם הנושא לא עולה ואתם שמים לב לשינויים בשינה(יותר, פחות, סיוטים, פחד לישון), עצבנות או עצבות, פחד, בכי, תקפנות, הסתגרות, שינויים בהרגלי ניקיון או אכילה, הרטבה.... ייתכן שיש בעיה וכדאי לפנות לייעוץ מקצועי. במקרה כזה, פסיכולוגית או יועצת בית-ספר או בקופ"ח יכולים לעזור.
 

לב אם

New member
../images/Emo45.gif יכולה רק להצטרף ולחזק

ורק אוסיף שלעתים טראומה או זכרונות קשים יכולים לצוץ גם אחרי כמה שנים. צריך לשים לב אם הילדה מגיבה בצורה שונה לנסיעה, או למקום שבו ארעה התאונה, אבל גם לזכור שיתכן שהילדה אכן רק ראתה מחזה שלא הבינה מה בדיוק קרה בו, ולא חותה את העוצמה של הרגשות הקשים של מבוגרים שיודעים מה משמעות התמונות - לא להפוך את החויה לטראומה על ידי החזרה בצורה של שאלות מסביב.
 
למעלה