שיר ../images/Emo79.gif../images/Emo140.gif
אני כמו עיוור שאולך בחשכה
מה שאני רואה זה רק את התפיסה "הדמיון" הוא החיבור לריחות הקימים המישוש יוצר תבנית יש גם תעמים אבל חוש אחד שאיתו שומעים
יוצר מרחב בין הצלילים. חושך פה מסביב
פה....בפנים הכל כה מוחשי , מבחוץ זה רק חושי את הסאונד שאני שומע משלים לי הדמיון ויוצר עולם קסום המרחב ללא גבולות ואין כאן הגבלות אין חוקים שמוכרים , אותם שוטרים וחילים עוקפים
לא קימת אשליה אחת גדולה בה הוודאות שולטת וניתן לאגדירה חושך פה בפנים
פה....הפחדים כל כך גדולים
התעומות כה עמוקים אך אין לאן לברוח......כמו ששם בחוץ עושים חושך פה בפנים
בפעם הראשונה שסגרתי את העניים והקשבתי מהלב
את האמת ארגשתי, מופיעה אל מול עניי אך לא ממש יכולתי בה לגעת וגם לא למשש אך יכולתי להרגיש את העוצמה
בכל תא בכל פינה הרטט את החלל האיר כבר לא חשוך פה מסביב
האור מכניס סדר לדברים למרות שהם בכלל לא מובנים כל בחירה שנעשת עכשיו מרגישים את המצב ? נותנים לרגש להחליט ואם רוצים אז מקשיבים יש אנרגיה מיסטורית שמניע את הדברים הגוף זה המכשיר שמישתמשים באו בחיים עם תרפה מהתפיסה תוותר על השליטה היא תיכך אותך למקומות שלא חלמתה שתוכל לראות הגוף ניהיה גמיש , כי הרפה מהעבר והעתיד עוד לא הגיע....כבר אתה מקשיב ומיתקדם צעד אחרי צעד כמו עיוור
אך במציאות אתה עף מנקודה לנקודה וכוח המשיכה לא ממש עוצר אותך בארמוניה ותמיכה מתאחדים כאן בזרימה ואז הכל כל כך פשוט האם אני בכלל ער
אוהב רפי
אני כמו עיוור שאולך בחשכה