שבוע טוב.

שבוע טוב.

האם מישהו יודע מה דין הורים לחייל שהתאבד? האם דינם כשל כל חלל צהל שנפל בשרות? האם מישהו יודע מה זכויותיהם? אם אינכם יודעים, אולי תפנו אותי למקור מידע? תודה מראש.
 
חלל צה"ל הוא מי

שנפטר בעת ועקב השרות. אם ההורים לא מצליחים להוכיח את 2 התנאים: "בעת" וגם "עקב" אז הם יזכו (סליחה על הציניות אבל לי מותר כי אני בסיפור דומה) להסעות מטעם הצבא (אם ירצו בכך) לבית-הקברות כל שנה לאזכרה ולשי מהרמטכ"ל כל יום זכרון לחללי צה"ל אבל לא יקבלו אגורה ממשרד הבטחון. הכי גרוע: הסביבה הצה"לית מנתקת מגע וגם החברים לשרות (אם היו כאלה) נעלמים. לדעתי, כדאי להעזר בעו"ד בעל ניסיון ע"מ לתבוע זכויות פיננסיות. אני נכשלתי.
 
תודה שם בדוי. אבל תשובתך לא מספיק

ברורה לי. המקרה עליו אניע בדבר ארע בעת האחרונה. החיל התאבד בביתו כאשר הוא בשרות סדיר והיה אמור להשתחרר בעוד כשנה. אגב, נערכה לו הלוויה בטכס צבאי מלא כולל מתחי כבוד. ומה הדין של מקרה זה?
 

ערב רב

New member
אז השאלה היא מדוע הוא התאבד?

אם הוא התאבד בגלל שהחברה שלו עזבה אותו למשל, אז מן הסתם דינו יהיה שונה ממקרה בו הוא התאבד בשל פקודה בלתי-חוקית שקיבל.
 
כשאמרתי אוטובוס

התכוונתי לכל הטקסים הצהליים ואם אזכרה אז לוויה בוודאי. קיבלתי גם המחאה להוצ' אֵבֵל... (מישהו התעצל לכתוב את המילה "הוצאות" במלואה). עכ"פ ההלוויה נערכה, מן הסתם, בטרם הגיעו מסקנות ועדת החקירה ולכן, בטקס צבאי מלא. חוץ מזה, הצבא לא רוצה שידעו כמה מתאבדים יש בשורותיו. ל"כבוד" זה העיתונות התלבשה קצת על הנושא, לאחרונה. גם התאבדות בבית יכולה להיות בגלל תנאי השרות. גם אם החברה עזבה אותו - יכול להיות שהסיבה היא השרות בצבא ללא קשר עם שבירת הזוגיות. עצתי היא: אם המשפחה חושבת שההתאבדות קשורה בשרות הצבאי - אולי אפילו היתה רשלנות בכך שנתנו לחייל הזה נשק לחופשה - פנו לעזרה משפטית עוד לפני קבלת ממצאי וועדת החקירה. השגיאה שלי היתה שהתחלתי להלחם מאוחר מדי ובסופו של דבר וויתרתי. אבל אולי זו לא שגיאה כי להלחם כל החיים, אפילו למען זכויות שבדין פרושו להקדיש את החיים למלחמה במקום לחיות. שזה גם סוג של התאבדות. לא? בכל מקרה, בפורום הזה אפשר לקבל בעיקר תמיכה ממי שחוו התאבדות של אדם יקר ויכולים לתת לקרוב של המתאבד לפחות את ההרגשה שהוא לא לבד. עוד מילה: כל אחד יכול לכתוב בכל פורום. העצות הניתנות כאן הן אישיות וסובייקטיביות ע"פ ניסיונו של הכותב. לפעמים גם ע"י מי שחושב שהוא יודע הכל ובעצם רק נדמה לו שהוא יודע.
 
למעלה