שאלה קלה בדקדוק

[לוקה ב]

רב-מילים אומר שגם וגם

זִכְרוֹנוֹ [זִכְרוֹ] לִבְרָכָה ביטוי של כבוד הנלווה להזכרת שמו של אדם שמת

 

[Fanja]

נכון,השואלת לא שאלה מה תקני

אני הנחתי - מה שגור.

 

[לוקה ב]

אז לא הבנתי את השאלה

לגבי מה שגור אין לי מה להגיד, עברית היא לא לגמרי

שפת האם שלי

 

[נשדידאן]

לפי גיגוליי "זכרונו לברכה" אכן

שגור יותר: 24,000 מופעים ל"זכרונו לברכה" לעומת 618 מופעים בלבד ל"זכרו לברכה".

 

[Eldad S]

סליחה, אני מוחה בכל תוקף!

זכרו לברכה. נכון, גם זכרונו לברכה, כי אם הוא כבר לא בעולמנו, אז גם זכרונו עבר לעולם שכולו טוב. אכן, בציבור השתרשה האמירה "זכרונו לברכה", אבל נראה לי שמדובר על ה"זכר" (zecher) שלו, ולא על הזיכרון שלו. אבל אם את רוצה "אחרי רבים להטות" - את יכולה לכתוב "זכרונו לברכה", כמו שאומרים כולם.

 

[נשדידאן]

אלדד אתה בטוח? כי יצא לי לקרוא

בקוהלת בזמן האחרון ובפרק א' כתוב: "מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה."

 

[Eldad S]

בתנ"ך יש לנו, למילים רבות,

פנים לכאן ולכאן, ואפשר למצוא לא מעט ביסוסים לטעויות שרווחות היום בציבור. אם מה שמנחה אותנו הוא הלשון התקנית והמדויקת, הביטוי אמור היה להיות "זכרו/זכרה לברכה". הרי אומרים "לא נשאר לו זכר" - לא: לא נשאר לו זיכרון. אבל אני מסכים שלומר "זכרו לברכה" נשמע צורם במקצת, כי כבר התרגלנו לשמוע ולקרוא "זכרונו לברכה".

 

[Boojie]

אחד הדברים הנפלאים בשפה

זה שיש בה יוצאי דופן, שימושים לא תקניים שהשתרשו משום שהם נשמעים טוב יותר או מתגלגלים על הלשון טוב יותר. זכרונו לברכה נחשב תקני, לא זוכרת איפה ראיתי בזמן האחרון דיון בנושא, אולי אפילו כאן. הוא נחשב תקני לא משום שהוא אכן תקני, אלא משום שהוא כבר צירוף כבול ושגור מאד על הלשון. לא חייבים להילחם לתקנן כל דבר, לפעמים אפשר פשוט לקבל את השפה כפי שהיא.

 

[ססילי]

../images/Emo45.gif מילים כדורבנות

 

[Fanja]

זכרונו - הכוונה ש:

הזכרון שנותר לנו ממנו יהיה לברכה.

 

[liorasar]

תודה. כי היום אמרו ברדיו "זכרו"

 

[Eldad S]

אם כך, הם צדקו.

אבל זכותך להשתמש גם ב"זכרונו", מכל הטעמים שהוזכרו בפתיל הנוכחי

 

[liorasar]

עוד ש':כשכותבים לערבי, אפשר לסיים

במילים "מאאסלאאם ?" מה זה בדיוק ? יש לי כעת תכתובת עם משרד מאוד נחמד גלובלי אך השמות הם מוסלמים למהדרין. ואני פותחת את התכתובות שלי איתם תמיד במילה "שלום". אבל כשאני מסיימת, אני כותבת best regards וגם הם כך. פותחים בDear Liora ומסיימים בבסט רגרדס. ויש שם מישהו אחר שפותח בדיר ליאורה ומסיים ללא שום נוסחה, רק בראשי תיבות של שמו. אז מה זה מאאסלאאM אפשר לסיים עם זה ? ואיך כותבים את זה באנגלית ? וזה לא מעליב ?

 

[Boojie]

האיות בערבון מוגבל

כי עברו הרבה שנים מאז שלמדתי ערבית, אבל זה מע א(ל)סלאם - מילולית, בשלום. היה שלום.

 

[liorasar]

תודה

 

[Eldad S]

לא נתקלתי בחתימת מכתב

בנוסחה זאת באנגלית. זה משהו כמו מע (ס-)סלאמה, וכפי שכתבה בוג'י, פירוש הביטוי: היה שלום, לך לשלום וכו'. מציע לא להשתמש בזה בתכתובת באנגלית.

 

[Eldad S]

ליאורה, ראית את תשובתי?

 

[הנחליאלי]

ובמילים אחרות:

לדעתי חייה... זה לא סמיכות. וגם החיים של... זה לא סמיכות. ורק "חיי..." זה סמיכות. "חייה של..." היא צורת שיוך חלופית ל"החיים של..." כלומר שייכות של ש"ע מיודע. לדעתי זאת שאלה שעולה די בתכיפות בפורום. זאת צורה יסודית, שגורה, תקנית, תקינה, טובה, של שיוך בעברית. הסמיכות הכפולה שכל כך מטרטרת אותנו היא: כלבי וחתולי הכפר. זאת הסמיכות הכפולה שלא ראוי להשתמש בה: שני נסמכים על סומך אחד. ועוד להזכיר שמותר לעשות שרשראות סמיכות, אם כי יש המתווכחים על האורך הראוי של שרשראות כאלה. בתנאי שאין שני נסמכים הנסמכים על סומך משותף, אלא שכל נסמך נסמך על הסומך שמשמאלו, שהוא הנסמך של הסומך שמימינו, וכ"ה. פשוט, לא? אם לא - אז דוגמה, כמו שכתבתי במקום אחר: את הדברים למדתי מאשת סגן מנהל אגודת נוקדני בתי הספר.

 

[liorasar]

רב תודות