שאלה בנוגע לחקר הלמידה.

[תיפלץ]

שאלה בנוגע לחקר הלמידה.

קיבלתי עבודה שמבקשת ללמד הורים שמכים את הילדים שלהם כאקט חינוכי,שלא לעשות כך. אני צריך להשתמש ב-3 גישות. בחרתי את הגישה האופרנטית,למידת תובנה,למידה על ידי צפייה וחיקוי. השאלה שלי היא לגביי למידת התובנה. יש את הדוגמא על הניסוי עם השימפנזה בכלוב כאשר הבננה רחוקה ממנה ויש לה מקל קצר לידה ומקל ארוך רחוק ממנה. תוך חשיבה ארוכה מגיעה השימפנזה ברגע לתובנה,נפילת אסימון,ולוקחת את המקל הקצר מושכת את הארוך ואיתו את הבננה. ניסיתי להשליך את הגישה על דרך בה אוכל לגרום להורה להגיע לתובנה כי להכות את הילד זו לא שיטה חינוכית. הדוגמא שכתבתי היא שאפשר לתת להורה הוראה (למשל אסור לך לעשן) ובכל פעם שיעבור על ההוראה הזו יקבל סטירה. כאשר יקבל כמה פעמים מכות בעקבות העישון,יפול לו האסימון שהכאה זו לא שיטה לחנך ושהכאת בנו לא נכונה. אני אשמח אם תכתבו לי אם הדוגמא שנתתי היא מתאימה לשימוש בלמידת תובנה או לא. ואם לא אני אשמח לשמוע למה? ולקבל דוגמא אחרת. המון תודה עדי

 

[מבוקשת 21]

נראה לי שהדוגמא לא הכי טובה. אולי

פשוט כדאי להחליף תיאוריה

 

[הכנימה נחמיה]

תראה

בסופו של דבר, התנהגויות אינן נפרדות בצורה כל כך ברורה, שחור ולבן, כמו ההסברים הנפרדים המוצעים על-ידי גישות שונות. ועדיין, לצורך הדגמה לימודית עדיף להציג דוגמה "טהורה" ככל שניתן. הדוגמא שלך אינה "טהורה" כי ההורה לומד את ההתנהגות הרצויה כמעין ניסוי וטעייה; זכור שבמקרה של השימפנזה לא היה כל ניסוי וטעייה וה"אסימון נפל" כתוצאה של תהליכים שכולם מנטליים במוחו שלו עצמו. נסה לחשוב על דוגמא מקבילה בהקשר האנושי.

 

[תיפלץ]

המון תודה על המענה