קצת ארוך אבל בכל זאת
הבעיה שאני אתאר תשמע קצת מוזרה, או אם תרצו "צרות של עשירים", ובנוסף דורשת מכם התמודדות עם הוצאת "השד העדתי" (-: אז אתחיל בסימפטום ואעבור ל"היסטוריה הרפואית". אני בת 23, בחורה נאה, מצליחה ומוקפת חברים. במהלך השנים האחרונות יצאתי עם המון בנים, אולי עשרות, אך הקשרים הארוכים ביותר שהיו לי נמשכו כמה חודשים כשברוב המקרים אני זו שפסלתי. התחלתי לעשות חושבים עם עצמי ונראה לי שעליתי על משהו. עד גיל התיכון חוויתי חיים לא קלים. זה התחיל כשהורי, שניהם ממוצא מזרחי, החליטו לגור בשכונה שרוב תושביה אשכנזים (סליחה מראש על בחירת המילים, לא בא לי להיות פוליטקלי קורקט). בכל אופן מצאתי את עצמי ילדה "שחורה" וגם די מכוערת באותה תקופה, מושא ללעג ולנידוי משך שנים בהתחלה רק בגלל המראה החיצוני, אך הסיבות השתכללו עם השנים. ברור לי שילדים רבים עוברים חוויות דומות בשל היותם נמוכים\ שמנים אך רובם יתגברו מתישהו אם באו מבתים תומכים ומחבקים, ואצלי המצב לא היה כזה. הורי התגרשו במהלך התקופה הזו, אמי הפכה לשבר כלי, ללא כל יכולת תפקוד הורית, והזניחה אותנו ריגשית ופיזית. מכאן שחוסר הבטחון רק גבר והוזן היטב מכל הכיוונים. בערך בתקופת התיכון התחלתי לפרוח, טיפחתי את עצמי והפכתי נערה די נאה, מה שהביא לשיפור מבחינה לימודית וחברתית. כיום אני אדם בעל בטחון עצמי סביר, אך מיותר לציין שהמשקעים מהעבר לא עזבו אותי ותחושת הנחיתות קיימת. אז בחזרה לבעייה העכשווית- עליתי על הקושי שלי למצוא בן זוג: מתוך פחד שילדיי יהיו דומים לי חיצונית בילדותם ויעברו חוויות דומות, אני מוכנה לצאת רק עם בחורים בהירים, בעלי עיניים כחולות שיער בלונדיני ושאר התאורים מהאגדות... זאת מתוך מחשבה להקטין את הסיכוי שילדי יהיו ""שחורים"". לדרישה הטיפשית הזו גם נוספות דרישות אחרות: אינטלגנציה, חברותיות וכו'. מקווה שהבנתם שהמראה החיצוני הוא לא בגדר העדפה, אלא ממש אובססיה שלי אך ורק למראה הזה,וכבר קרה שיצאתי עם בחורים שלא חיבבתי רק משום שענו על דרישת המראה, וההפך- נפרדתי מחבר מדהים רק כי היה "מזרחי". התפיסה החולנית הזו ממש משבשת את חיי, ואני רוצה לפתור אותה באמצעות טיפול כלשהו אך לא יודעת מה יתאים. תודה לכל הסבלנים!
הבעיה שאני אתאר תשמע קצת מוזרה, או אם תרצו "צרות של עשירים", ובנוסף דורשת מכם התמודדות עם הוצאת "השד העדתי" (-: אז אתחיל בסימפטום ואעבור ל"היסטוריה הרפואית". אני בת 23, בחורה נאה, מצליחה ומוקפת חברים. במהלך השנים האחרונות יצאתי עם המון בנים, אולי עשרות, אך הקשרים הארוכים ביותר שהיו לי נמשכו כמה חודשים כשברוב המקרים אני זו שפסלתי. התחלתי לעשות חושבים עם עצמי ונראה לי שעליתי על משהו. עד גיל התיכון חוויתי חיים לא קלים. זה התחיל כשהורי, שניהם ממוצא מזרחי, החליטו לגור בשכונה שרוב תושביה אשכנזים (סליחה מראש על בחירת המילים, לא בא לי להיות פוליטקלי קורקט). בכל אופן מצאתי את עצמי ילדה "שחורה" וגם די מכוערת באותה תקופה, מושא ללעג ולנידוי משך שנים בהתחלה רק בגלל המראה החיצוני, אך הסיבות השתכללו עם השנים. ברור לי שילדים רבים עוברים חוויות דומות בשל היותם נמוכים\ שמנים אך רובם יתגברו מתישהו אם באו מבתים תומכים ומחבקים, ואצלי המצב לא היה כזה. הורי התגרשו במהלך התקופה הזו, אמי הפכה לשבר כלי, ללא כל יכולת תפקוד הורית, והזניחה אותנו ריגשית ופיזית. מכאן שחוסר הבטחון רק גבר והוזן היטב מכל הכיוונים. בערך בתקופת התיכון התחלתי לפרוח, טיפחתי את עצמי והפכתי נערה די נאה, מה שהביא לשיפור מבחינה לימודית וחברתית. כיום אני אדם בעל בטחון עצמי סביר, אך מיותר לציין שהמשקעים מהעבר לא עזבו אותי ותחושת הנחיתות קיימת. אז בחזרה לבעייה העכשווית- עליתי על הקושי שלי למצוא בן זוג: מתוך פחד שילדיי יהיו דומים לי חיצונית בילדותם ויעברו חוויות דומות, אני מוכנה לצאת רק עם בחורים בהירים, בעלי עיניים כחולות שיער בלונדיני ושאר התאורים מהאגדות... זאת מתוך מחשבה להקטין את הסיכוי שילדי יהיו ""שחורים"". לדרישה הטיפשית הזו גם נוספות דרישות אחרות: אינטלגנציה, חברותיות וכו'. מקווה שהבנתם שהמראה החיצוני הוא לא בגדר העדפה, אלא ממש אובססיה שלי אך ורק למראה הזה,וכבר קרה שיצאתי עם בחורים שלא חיבבתי רק משום שענו על דרישת המראה, וההפך- נפרדתי מחבר מדהים רק כי היה "מזרחי". התפיסה החולנית הזו ממש משבשת את חיי, ואני רוצה לפתור אותה באמצעות טיפול כלשהו אך לא יודעת מה יתאים. תודה לכל הסבלנים!