קיבלתי את התמונות ו.. קצת מבואסת

[shirpan]

קיבלתי את התמונות ו.. קצת מבואסת

הי חברות,
אז עברו שבועיים וחצי מאז החתונה.
לא יאומן שזה מאחוריי.
חיכיתי בטירוף לקבל את התמונות. חשבתי שזה לגמרי יחייה את הערב שוב עבורי.
ונסעתי עכשיו לצלמים לקחת אותן. ו... לא יודעת.. זה ממש לא מה שציפיתי שזה יהיה.
הייתי בטוחה שאני אראה אחרת.. זוהרת וקורנת. אבל בסוף ונראיתי בעיקר כמו עצמי. עם השיניים הקצת עקומות, החצ'קונים (שניסינו להחביא מאחורי המייק אפ) והקמטים.
גם התמונות בסופו של דבר די בנאליות.. אני ממש רציתי תמונות טבעיות עם כמה שפחות פוזות למצלמה וגם אמרתי את זה לצלם בתחילת אותו יום, אבל הוא עשה את מה שהוא רגיל לעשות כנראה וביים. ביים וביים. והרגשתי שהוא לא מרגיש אותנו כזוג. את האופי שלנו.
אלון ואני שטותניקים רציניים. תמיד עושים פרצופים, מצחיקים אחד את השני, וכשבאתי לקחת את התמונות עכשיו, אז הצלמים אמרו לי שהיינו זוג מוזר שלא הפסיק לעשות שטויות (התחושה שקיבלתי מהם זה שכאילו חיבלנו להם בלהשיג תמונות טובות) ואני חושבת לעצמי- למה שלא תזרום איתנו?? למה ללכת דווקא נגד? אתה רואה זוג קצת אחר, אז תתגמש. לך איתם.
אני חושבת על כל התמונות המעלפות שאתן העלתן בחודשים האחרונים, חושבת על תמונות מכלות אורבניות... ופתאום ממש מתבאסת.
למה לא התעקשתי על צלם אחר? למה הייתי חייבת לסגור עם הראשון שפגשתי רק כי הוא היה בעוד 3 חתונות של חברים שלי?...
אוףףף

 

[yael s d]

זה באמת נשמע לא כייף אבל..

אולי תנסי להיזכר איך הרגשת ביום עצמו, בכל תמונה, בכל מקום בו התמונות צולמו... הרי זה מה שכל התמונות האלו נועדו להיות בסופו של דבר, לא? להזכיר לך כמה נפלא היה היום הזה, ולהזכיר לך את כל האירועים החד-פעמיים שהתרחשו סביב כל תמונה ורגע. בסופו של דבר הזיכרונות נשארים, והם הרבה יותר חשובים מהתמונות.

ובנימה אישית, אני יודעת שלפחות אני סופר- ביקורתית לגבי עצמי בתמונות ולפעמים לוקח לי שבוע-שבועיים (או שנה- שנתיים..) להסתכל על תמונה ולהבין כמה היא מוצלחת במקום ראות את כל הפגמים שאני יודעת ששם, ולראות את מה שהיא כן הצליחה ללכוד בתוכה.
יש לי הרגשה שלא רחוק היום בו תהני להסתכל על התמונות האלו ולהיזכר ביום המרגש בו בחרת לחגוג את האהבה שלך.

קשה לי להעביר את כל מה שאני רוצה לומר, אבל אני מאוד מבינה את הבאסה ומקווה שזה לא נורא כמו מה שאת מתארת אלא פשוט קצת פחות ממה שקיווית ומשם האכזבה המובנת... ו..
אולי תפרסמי קרדיטים עם תמונות כדי שנוכל הביע דעה מוצקה יותר??

 

[shirpan]

תודה זה כבר יותר טוב

את צודקת. לפעמים באמת זמן עושה את ההבדל.
התמונות באמת לא נוראיות. הן פשוט לא מאוד בעלות מעוף..
זה באמת פחות נורא משאני מתארת. עכשיו כשהסתכלתי עליהן שוב. הן דווקא בסדר..
ובוודאי שאני מפרסמת קרדיטים! נראה לי שמחר

 

[pilpelet4u]

אצלי גם יש קטע כזה...

אני גם מאוד אוהבת לצלם. תמיד כשאני פותחת את התמונות אני מאוד ביקורתית וישר אומרת שלא יצאו לי תמונות יפות בכלל!!! אחרי קצת זמן כשאני בוחרת את התמונות הטובות יותר ומביטה בתמונות שוב פתאום הן דווקא מוצלחות בעיניי ואח"כ גם מקבלת הרבה ביקורות טובות...
לא יודעת אם זה המקרה אצלך אבל אצלי בהחלט אחרי כמה פעמים של מעבר על אותן תמונות אני מרגישה הרבה יותר טוב לגביהן. גם בדר"כ כשמצלמים יש תמונות מוצלחות יותר ופחות ולכן לפעמים לפני סינון יש הרגשה אחרת...
גם כמו שנאמר כאן התמונות בסופו של דבר באות להזכיר לך את היום הזה ואני בטוחה שרוב הצלמים שבוחרים, מוכשרים יותר או פחות, יצליחו לעשות את זה.

ומחכה לקרדיטים!!!

 

[shirpan]

אני לגמרי מבינה אותך!

אני עושה עכשיו סינון ראשוני כזה- שמה את התמונות שאני אוהבת בתיקייה נפרדת ובאמת כשאני מסתכלת עליהן כקבוצה (על הטובות) אז זה כבר נראה הרבה יותר סבבה!
לא יאומן איך שזה משפיע!
תודה רבה על החיבוק

 

[yael rosen]

זה קורה המון

זה קרה גם לי. זה קרה לעוד חברות. אנחנו פותחות את התמונות להן חיכינו בכיליון עיניים וזה לא מה שהיה לנו בדמיון ואנחנו מתחילות לפתח תחושות קשות לגביהן. אני הייתי במצב רוח מחורבן כמה ימים בגלל התמונות.. ממש! חברה טובה אמרה לי שזה קרה גם לה. אמרה להתרחק מהן קצת ולחזור אחר כך, שהן ייראו לי אחרת. מה אומר לך? זה נכון. תתרחקי מהתמונות קצת. אחרי שיעבור קצת זמן, הן ייראו לך אחרת. כנראה שהזמן והמרחק עושים משהו בכל זאת.

ועוד כמה נקודות

אם בתמונות זו את, כמו שאת, זה הכי טוב שיש. את, ולא דמות ממגזין התחתנת. נסי להזכיר את זה לעצמך.

אם בא לך בכל זאת לשפר אותן קצת, שום פוטושופ שבעולם לא יעזור בעדך

אני מוכנה לעזור אם צריך - להצר, להדק, להניח עוד שכבה של מייק אפ ממוחשב. הרי כך עושים את זה במגזינים! אנילא צוחקת - בחיי שזה אפשרי ואם ישפר את מצב רוחך - זה שווה הכל!!!! ואפשר גם לתקן צבעים, כהויות ושאר ושאר ושאר.. זה משנה אווירה לגמרי.

לגבי הצלמים - יכול להיות שהייתם יכולים לבחור צלמים שהיו מתחברים אליכם יותר. הביקורת שלך נשמעת מאוד סבירה והגיונית, וגם אני הייתי כועסת אם היו מנסים להכניס אותי לתבנית שלא קשורה למי שאני.. למדתם עוד משהו, כולנו פה עשינו טעויות (אל תתני לי להתחיל לפתוח על זה...

).

בקיצור, תני לזה עוד קצת זמן, נסי להבין מה את לא אוהבת בתמונות, ויש הרבה דברים שהם ברי שינוי בתמונות.

 

[ronitvas]

מסכימה עם הבנות מעלי

זה קצת מזכיר לי את התחושה שכשהיינו קטנים והיינו צריכים לחכות לפיתוח של התמונות, שלקח במקרה הטוב שעה....
תמיד הייתי עם התרגשות כזאת לפני ובאסה אחרי, כי תמיד כשחשבתי שהתמונות יהיו מהממות תמיד הן נראו לי בנאליות ולא ממש מיוחדות ו/או תופסות את הרגע כפי שהיה.
היום, כשאני מסתכלת על אלבומים ישנים יש לתמונות את הקסם שלהן והזכרונות שלהן - גם אם הן לא הכי יצירתיות בעולם. מספיק שהן שם, באלבום, כדי שהן יעלו חיוכים וזכרונות....

אירוע בסדר גודל כזה לא מפיקים כל יום (אלא אם את מפיקת אירועים

) ועושים טעויות. ואם לא נעשה טעויות לא נלמד....
אני מאמינה שנחלתם הצלחה במרכיבים אחרים וגדולים באירוע ועל אלה צריך להסתכל. תהיו גאים במה שעשיתם. זה לא מובן מאליו

 

[דניאל ואורן]

גם לי זה קרה ויש לי הסבר

אני ממש חיכיתי לראות את התמונות מהחתונה שלנו. כל כך רציתי כבר לאסוף אותן, בניתי ציפיות, הגעתי לקחת את הדיסק, טסתי הביתה, הפעלתי את המחשב, הכנתי את הדיסק ו...

ואז הוצפתי בכמויות היסטריות של תמונות, כמות כזו של תמונות לא יצא לי עדין לראות ברצף. ויש שם גם את התמונות הפחות טובות ולא רק את הכי טובות ופתאום הכל נראה לך רגיל ודומה לתמונות של זוגות אחרים ומרוב המבחר והעובדה שאת רואה כל תמונה כמה פעמים (כי הצלם מצלם די הרבה פריימים וקשה לך לבחור) את מתאכזבת.
ואת חושבת על כל המקבצים המהממים של תמונות שראית כאן בפורום... (ואגלה לך סוד, התמונות בקרדיטים זה אוסף של התמונות הכי הכי מאותו ערב- וגם אותה כלה קיבלה את אותה כמות פסיכית של תמונות ולא כולן היו מושלמות)
ואז את שמה אותן בצד ומתבאסת. ומחליטה לחזור אליהן. ובוחרת לעצמך כמה שהן בכל זאת בסדר. ופתאום את רואה שזה לא כל כך נורא- ואולי פשוט הכמות המטורפת של התמונות קצת בילבלה אותך. ואחרי סינון יש לך דווקא אוסף של תמונות מאד מוצלחות בשביל להעלות קרדיטים ובכלל, פתאום אומרים לך - איזה תמונה יפה...

ואז את נזכרת באיזה רגע מהחתונה ורואה את התמונה שמקושרת לרגע הזה ומחייכת. ולומדת לאהוב אותן. ולומדת גם לא להיות כל כך ביקורתית כלפי עצמך.

תני לעצמך קצת זמן להתרגל. בסוף את תראי שתצליחי לבחור מבין התמונות את הפייבוריטיות שלך! סה"כ, את לא צריכה 2,000 תמונות טובות... ומכל מקבץ תמונות אפשר לבחור את זו שאת הכי אוהבת.

 

[yael rosen]

זה הכי הכי נכון!

מתוך 2000 תמונות, כמה תמונות מעלים לקרדיטים? וכמה צריך לאלבום - 300? 400?
יש הבדל עצום בין לראות 300 תמונות מצוינות לעומת לראות 2000 תמונות שביניהם יש גם תמונות גרועות (ולכל צלם יש גם תמונות גרועות!).

לפותחת השרשור - אחרי שתכניסי את כל התמונות שאת אוהבת לתיקייה נפרדת, תסתכלי עליהן בנפרד - את תתפלאי לגלות את ההבדל

 

[piloni86]

זה אכן קורה

תראי אם מסתכלים על כל האלף ומשהו תמונות אז ברור שלא כולם יוצאות לטעמך. במילא את תסתכלי על האלבום ולא על התמונות. אי אפשר להחזיר את הגלגל ולא בטוח שאם היית נופלת על צלם אחר היית מקבלת עדיין מה שאת רוצה. המלצה שלי תתרכזי בתמונות שכן אהבת ואותם תבחרי לאלבום שלך. בעיצוב באלבום תתעקשי לקבל את מה שאת רוצה ומה שתאהבי לראות כל פעם שתפתחי את האלבום

 

[ray of light]

רעיון!

מה דעתך על ללבוש שוב את שמלת הכלה, להתאפר בקטנה (אפילו בחנות מאק), וללכת ללוקיישן נחמד בטבע לעשות צילומי חוץ מחדש?
זה נראה לי ממש מגניב, ויעשה לך טוב על הלב
אני חושבת שאני הייתי שוקלת לעשות את זה אם לא הייתי מרוצה.
אם תרצי יש לי המלצה לצלמת מוכשרת שמצלמת בסגנון טבעי ויפה.

 

[Tomerico5]

חחח... הצענו את זה לצלם וידאו שלנו...

לא כדי שיעשה לנו טוב על הלב, כמו שכדי לקבל את מה שציפינו ממנו.

במשרד של תומר VISIONART, ראינו סרטי וידאו מרשימים שמשלבים הרבה קטעים ספונטנים 'מאחורי הקלעים', הרבה מלווים והרבה מהמקומות והאווירה של כל היום, להבדיל מצילומי חתן כלה סטנדרטיים. ממש אהבנו. מאחר ועשינו את החתונה יותר בשביל לתת מקום לאנשים לכבד אותנו, מאשר לעשות את האירוע של המאה, ידענו שזה הצלם המתאים.

לחתונה תומר הצלם בכלל לא הגיע, שלח צלם אחר בלי להודיע, שלא רק שלא צילם בכל הלוקיישנים (למשל, בפאב שלנו, שיצאו תמונות סטילס מדליקות והרבה שטויות הלכו שם עם כל החברים שהצטרפו אלינו שם), בחומר גלם אין אפילו שנייה אחת של המלווים שהיו לנו לאורך כל היום שלא נדבר על האוירה והמקומות...

לכן, כשסוף סוף הסכים להפגש איתנו פנים מול פנים (אתגר בפני עצמו), הצעתי לו שנלך ללוקיישנים שוב ונצלם שוב אם הוא רוצה שניהיה מרוצים.

 

[פי3ו3ון]

הנה שיעור לכל הכלות העתידיות.

צלם זה לא מעצב שיער.


צלם לא יכול להחליף סגנונות, צלם יודע לצלם בסגנון שהוא מכיר וטוב בו, אם הסגנון לא מתאים לכן, חפשו מישהו אחר שיתאים לכן יותר.

צלם רומנטי הרבה פעמים פשוט לא מסוגל לצלם "שטותי" ו"לשנות את הסגנון שלו" עבור הזוג.
ואותו כנ"ל כלפי צלמים שמצלמים פשוט, הם לא מסוגלים, אם זה בשל ציוד פשוט, ראייה, או הבנה, לצלם רומנטי כמו בחו"ל.

אם אתם שטותניקם, חפשו צלם שבתיק העבודות שלו יש תמונות שטותניקיות.
חפשו צלם שיודע לצלם בסגנון שאתן אוהבות.

יעלה קצת יותר?
כנראה שזה שווה את זה.