חייכנית מקסימה
New member
קבלו נתי-
מסלול חייו של נתי רביץ לא אופייני לשחקן התל-אביבי הממוצע. הוא לא גדל אל תוך התעשייה, ולא הגיח למרקע הטלוויזיוני מאף להקה צבאית. הוא נולד באילת, ובגיל חצי שנה עבר ללא פחות מאלבמה (לדבריו, אנשים באמת חיים שם, נאלץ להאמין לו). לאחר שהות של שש שנים, משפחת רביץ חזרה לארץ הקודש והשתקעה בנצרת עילית, שם רביץ התגורר עד סיום התיכון. מנח"ל מוצנח היא עבר היישר לצוות הווי ובידור בעיר מולדתו- אילת. אז איך הגעת משם להיות אחד השחקנים הכי עסוקים בתעשייה? "מגיל שש ידעתי שאהיה שחקן. ברגע שנדבקת בחיידק הבמה, אין לך בחירה. הגעתי לצוות בידור באילת ואורי פסטר היה המנהל שלנו. הוא הבטיח לי גדולות ונצורות, ונתן לי להרגיש שהתעשייה מחכה רק לי. אז ברור שעברתי לתל-אביב, רק בשביל לגלות שממש, אבל ממש, לא מחכים לי. עמדתי ברחוב תוהה איפה המצלמות, השטיח האדום... ואז התחילו העבודות השונות והמשונות שכל שחקן עובר. הייתי איש שיווק מדלת לדלת, ליצן בימי הולדת, ובעיקר המלצר הכי גרוע ש'פיקאסו' ידעה, למשך שלושה שבועות נוראיים". "ואז ליהקו אותי למחזמר 'שיער', התפקיד הראשון שלי. ואז בית צבי שם סיימתי מצטיין. אחרי בית צבי שיחקתי המון בתיאטרון בהצגות כמו "פילומינה" ו"ערפל" וארבע שנים ארוכות ב'נ.ב החתול שלך מת' יחד עם ליאור אשכנזי, שהיה בן כיתתי בבית צבי. ואז הגיע 'כסף קטלני', שהכניס אותי לתודעת הציבור. בכל זאת, טלוויזיה. כמובן שאחרי זה הגיעו הטלנובלות"... אז סיימת בית צבי בהצטיינות, קיבלת שבחים בתיאטרון, והיום אתה מזוהה בעיקר כגיא החתיך (מיכאלה) ויונתן האנדרדוג (לחיי האהבה). נשמע מתסכל משהו. "קודם כל, עכשיו כבר התחילו לקרוא לי 'המורה אסף' בעקבות סוף העולם שמאלה... אז אני מניח שלא אהיה מזוהה עם גיא ממיכאלה לעד. אבל אני מודה שהיה לי תסביך רציני עם זה ב'לחיי האהבה', שהייתה הטלנובלה הראשונה שלי. כל הסדרה הייתי עם רגל אחת בחוץ... אבל כשהגעתי ל'מיכאלה', כבר השתחררתי מכל העכבות שהיו לי ולמדתי רק להנות מהעשייה. בתכלס, לצלם טלנובלה זה כיף אדיר. נוצרו קשרים ממש טובים על הסט. נשארתי בקשר מעולה עם ניר לוי וגיל פרנק, לפעמים גם שרון אלכסנדר. אני גם בקשר עם חני (נחמיאס) באי מייל. "היה קאסט אדיר ב"מיכאלה", המון שחקנים מעולים. חוץ מזה, גם אחרי ההשתתפות בטלנובלות לא שנוצרה לי בעיית ליהוק. לקחו אותי ל'סוף העולם שמאלה', שהיה שלאגר רציני. מעל 400,000 איש כבר ראו, שזה מטורף לסרט ישראלי. חבל שזה לא היה מועמד לאוסקר הישראלי, אבל מה לעשות, האקדמיה לא תמיד קשורה לדעת קהל". אפרופו ליהוק, בתור מי שהייתה צופה אדוקה של 'לחיי האהבה' ו'מיכאלה', אני חייבת לשאול, מי המהלק שלא מצא את הביזאר בעובדה שב'לחיי האהבה' גיל פרנק היה אחיך, וב'מיכאלה' אביך? "זה די מוזר, אני יודע! בהתחלה גיל פרנק היה אמור לשחק את התפקיד של שרון אלכסנדר אבל בסוף מצאו את שרון שהיה טייפקאסטינג מושלם לתפקיד שהוא גילם. אני מניח שפשוט לא מצאו לי אבא אחר" איך אתה מתמודד עם ההצלחה הזו, שמתבטאת בעיקר בהיותך סמל מין עבור ילדות בנות 15? "קודם כל, זה תמיד מחמיא, ומי שאומר שהוא סובל מזה משקר. מצד שני, זה גם לא דבר שיש לקחת ברצינות. מי שנותן לזה להעלות לו את האגו, הוא בבעיה אמיתית. חוץ מזה, אני יודע שפונקתי בתפקידים נהדרים, אבל אני קורע את התחת בשביל זה. אני תמיד מחפש איך להשתפר, וזו הדרך היחידה לשמור על היותי שחקן עסוק. לא לקפוא על השמרים או להיות שאנן ולו לדקה". תחזור לשחק בטלנובלות? "אם בדיוק אהיה פנוי, האנשים יהיו לרוחי והתפקיד יראה לי, אז כן. בשמחה גדולה". רביץ הוא איש משפחה כעת. נשוי בפעם השנייה ליעל, ואב לשני ילדים קטנים. ליאון בן השנתיים וחצי ואלמה בת החצי שנה. איזה מן אבא אתה? "אני חושב שאני אבא פעיל. אנחנו משחקים ביחד כל הזמן. אני בקושי ישן בלילה בגללם, אבל כשאנחנו ביחד אני אפילו לא מרגיש עייף. זה האושר הכי גדול. אבל אני פחות אבא ויותר ילד. כשכולנו בבית יש הרגשה שיש ליעל שלושה ילדים. כשאני איתם הבית יכול להתפרק מסביבי, או שאני אשכח להאכיל אותם או להחליף להם... יעל מפעילה אותי. שום דבר לא היה מתבצע בבית בלעדיה". אתה די צעיר להיות אב לשניים לא? "האמת היא שממש לא. אני כבר בן 38". הלסת השמוטה שלי התקשתה למצוא את דרכה חזרה, זה המקום לציין שגם התמונות של רביץ עושות לו עוול. אם פוסטרים וסרטים לא היו מצולמים, הייתי יכולה גם להראות לכם במה מדובר. ואיך נראה סדר היום שלך עכשיו? "אני הרבה עם הילדים, חדר כושר, פגישות... רגיל. אני עובד עכשיו על המון פרוייקטים במקביל, לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון. ב-16 לנובמבר אמורה לעלות תכנית שאני משתתף בה בחינוכית של ערוץ 22. זו תכנית שאני מנחה, שעוסקת באלימות. עכשיו כשאני אבא אני מתחבר לחשיבות של ההתעסקות בתכנים האלה. חוץ מזה יש עוד שני פרוייקטים שקרובים לליבי. אני עובד על הרצאה שכרגע עוד בשלבי הרצה. זו הרצאה שמתעסקת ב'איך להיות שחקן'. היא תתמקד בדרכים להתמודד עם כישלונות, איך לגשת לאודישנים, איך לעמוד מול מצלמה, להיכנס לתפקיד וכו'... אני ארצה בבתי ספר למשחק, בתיכונים, ובכלל אני מאוד רוצה להעביר את ההרצאה לפוליטיקאים. זה נראה לי חשוב". "הבייבי העיקרי שלי בימים אלה – אני עובד על אלבום משלי. מנגן, כותב ושר, עושה הכל. אני עדיין בחדר חזרות משום שאני פרפקציוניסט מטבעי, ותמיד יש מה לשפר. זה יהיה האלבום הראשון שלי וזה מאוד מרגש".
מסלול חייו של נתי רביץ לא אופייני לשחקן התל-אביבי הממוצע. הוא לא גדל אל תוך התעשייה, ולא הגיח למרקע הטלוויזיוני מאף להקה צבאית. הוא נולד באילת, ובגיל חצי שנה עבר ללא פחות מאלבמה (לדבריו, אנשים באמת חיים שם, נאלץ להאמין לו). לאחר שהות של שש שנים, משפחת רביץ חזרה לארץ הקודש והשתקעה בנצרת עילית, שם רביץ התגורר עד סיום התיכון. מנח"ל מוצנח היא עבר היישר לצוות הווי ובידור בעיר מולדתו- אילת. אז איך הגעת משם להיות אחד השחקנים הכי עסוקים בתעשייה? "מגיל שש ידעתי שאהיה שחקן. ברגע שנדבקת בחיידק הבמה, אין לך בחירה. הגעתי לצוות בידור באילת ואורי פסטר היה המנהל שלנו. הוא הבטיח לי גדולות ונצורות, ונתן לי להרגיש שהתעשייה מחכה רק לי. אז ברור שעברתי לתל-אביב, רק בשביל לגלות שממש, אבל ממש, לא מחכים לי. עמדתי ברחוב תוהה איפה המצלמות, השטיח האדום... ואז התחילו העבודות השונות והמשונות שכל שחקן עובר. הייתי איש שיווק מדלת לדלת, ליצן בימי הולדת, ובעיקר המלצר הכי גרוע ש'פיקאסו' ידעה, למשך שלושה שבועות נוראיים". "ואז ליהקו אותי למחזמר 'שיער', התפקיד הראשון שלי. ואז בית צבי שם סיימתי מצטיין. אחרי בית צבי שיחקתי המון בתיאטרון בהצגות כמו "פילומינה" ו"ערפל" וארבע שנים ארוכות ב'נ.ב החתול שלך מת' יחד עם ליאור אשכנזי, שהיה בן כיתתי בבית צבי. ואז הגיע 'כסף קטלני', שהכניס אותי לתודעת הציבור. בכל זאת, טלוויזיה. כמובן שאחרי זה הגיעו הטלנובלות"... אז סיימת בית צבי בהצטיינות, קיבלת שבחים בתיאטרון, והיום אתה מזוהה בעיקר כגיא החתיך (מיכאלה) ויונתן האנדרדוג (לחיי האהבה). נשמע מתסכל משהו. "קודם כל, עכשיו כבר התחילו לקרוא לי 'המורה אסף' בעקבות סוף העולם שמאלה... אז אני מניח שלא אהיה מזוהה עם גיא ממיכאלה לעד. אבל אני מודה שהיה לי תסביך רציני עם זה ב'לחיי האהבה', שהייתה הטלנובלה הראשונה שלי. כל הסדרה הייתי עם רגל אחת בחוץ... אבל כשהגעתי ל'מיכאלה', כבר השתחררתי מכל העכבות שהיו לי ולמדתי רק להנות מהעשייה. בתכלס, לצלם טלנובלה זה כיף אדיר. נוצרו קשרים ממש טובים על הסט. נשארתי בקשר מעולה עם ניר לוי וגיל פרנק, לפעמים גם שרון אלכסנדר. אני גם בקשר עם חני (נחמיאס) באי מייל. "היה קאסט אדיר ב"מיכאלה", המון שחקנים מעולים. חוץ מזה, גם אחרי ההשתתפות בטלנובלות לא שנוצרה לי בעיית ליהוק. לקחו אותי ל'סוף העולם שמאלה', שהיה שלאגר רציני. מעל 400,000 איש כבר ראו, שזה מטורף לסרט ישראלי. חבל שזה לא היה מועמד לאוסקר הישראלי, אבל מה לעשות, האקדמיה לא תמיד קשורה לדעת קהל". אפרופו ליהוק, בתור מי שהייתה צופה אדוקה של 'לחיי האהבה' ו'מיכאלה', אני חייבת לשאול, מי המהלק שלא מצא את הביזאר בעובדה שב'לחיי האהבה' גיל פרנק היה אחיך, וב'מיכאלה' אביך? "זה די מוזר, אני יודע! בהתחלה גיל פרנק היה אמור לשחק את התפקיד של שרון אלכסנדר אבל בסוף מצאו את שרון שהיה טייפקאסטינג מושלם לתפקיד שהוא גילם. אני מניח שפשוט לא מצאו לי אבא אחר" איך אתה מתמודד עם ההצלחה הזו, שמתבטאת בעיקר בהיותך סמל מין עבור ילדות בנות 15? "קודם כל, זה תמיד מחמיא, ומי שאומר שהוא סובל מזה משקר. מצד שני, זה גם לא דבר שיש לקחת ברצינות. מי שנותן לזה להעלות לו את האגו, הוא בבעיה אמיתית. חוץ מזה, אני יודע שפונקתי בתפקידים נהדרים, אבל אני קורע את התחת בשביל זה. אני תמיד מחפש איך להשתפר, וזו הדרך היחידה לשמור על היותי שחקן עסוק. לא לקפוא על השמרים או להיות שאנן ולו לדקה". תחזור לשחק בטלנובלות? "אם בדיוק אהיה פנוי, האנשים יהיו לרוחי והתפקיד יראה לי, אז כן. בשמחה גדולה". רביץ הוא איש משפחה כעת. נשוי בפעם השנייה ליעל, ואב לשני ילדים קטנים. ליאון בן השנתיים וחצי ואלמה בת החצי שנה. איזה מן אבא אתה? "אני חושב שאני אבא פעיל. אנחנו משחקים ביחד כל הזמן. אני בקושי ישן בלילה בגללם, אבל כשאנחנו ביחד אני אפילו לא מרגיש עייף. זה האושר הכי גדול. אבל אני פחות אבא ויותר ילד. כשכולנו בבית יש הרגשה שיש ליעל שלושה ילדים. כשאני איתם הבית יכול להתפרק מסביבי, או שאני אשכח להאכיל אותם או להחליף להם... יעל מפעילה אותי. שום דבר לא היה מתבצע בבית בלעדיה". אתה די צעיר להיות אב לשניים לא? "האמת היא שממש לא. אני כבר בן 38". הלסת השמוטה שלי התקשתה למצוא את דרכה חזרה, זה המקום לציין שגם התמונות של רביץ עושות לו עוול. אם פוסטרים וסרטים לא היו מצולמים, הייתי יכולה גם להראות לכם במה מדובר. ואיך נראה סדר היום שלך עכשיו? "אני הרבה עם הילדים, חדר כושר, פגישות... רגיל. אני עובד עכשיו על המון פרוייקטים במקביל, לטלוויזיה, לקולנוע ולתיאטרון. ב-16 לנובמבר אמורה לעלות תכנית שאני משתתף בה בחינוכית של ערוץ 22. זו תכנית שאני מנחה, שעוסקת באלימות. עכשיו כשאני אבא אני מתחבר לחשיבות של ההתעסקות בתכנים האלה. חוץ מזה יש עוד שני פרוייקטים שקרובים לליבי. אני עובד על הרצאה שכרגע עוד בשלבי הרצה. זו הרצאה שמתעסקת ב'איך להיות שחקן'. היא תתמקד בדרכים להתמודד עם כישלונות, איך לגשת לאודישנים, איך לעמוד מול מצלמה, להיכנס לתפקיד וכו'... אני ארצה בבתי ספר למשחק, בתיכונים, ובכלל אני מאוד רוצה להעביר את ההרצאה לפוליטיקאים. זה נראה לי חשוב". "הבייבי העיקרי שלי בימים אלה – אני עובד על אלבום משלי. מנגן, כותב ושר, עושה הכל. אני עדיין בחדר חזרות משום שאני פרפקציוניסט מטבעי, ותמיד יש מה לשפר. זה יהיה האלבום הראשון שלי וזה מאוד מרגש".