צרות בצרורות...

[michalmichal1]

צרות בצרורות...

חברותיי מפורום הריון לאחר טיפולים יעצו לי לבדוק איתכן כי בטח יש בטח יש כאן בנות עם ניסיון דומה. לפני 10 ימים אישפזו את בעלי בטיפול נימרץ עקב ארוע לב שאיתרע כרעם ביום בהיר. מאז אני מתזזת בין בית החולים לבין כיבוי שרפות בעבודה. לפני מספר ימים התחלתי להרגיש לחץ בבטן התחתונה (שבוע 20 עם תאומים) ואכן בבדיקה וגינלית שנעשתה לי אתמול התברר שצוואר הרחם שלי התקצר במהלך השבוע האחרון ב-20% (מ35 -(ס"מ?) ל-28) והראש של העובר התחתון יוצר לחץ חזק על צוואר הרחם. בשלב ראשון הושכבתי למנוחה בת שלושה ימים (בעלי עובר היום צינתור....) ונראה מה יהיה... 1. האם יש סיכוי שצוואר הרחם יחזור לאורכו המקורי או שהנזק בלתי הפיך? 2. האם ניגזר עלי לשכב עכשיו 5 חודשים או שיש סיכוי שיתנו לי לקום, לפחות חלקית? 3. האם יש לכם טיפים מיוחדים לתנוחה מומלצת בזמן המנוחה שתפחית את הלחץ ככל שאפשר? כל טיפ יתקבל בברכה. מיכל.

 

[שי99]

הייתי שם לפני כמה חודשים...

אני אקדים ואומר שילדתי לפני שבועיים בשבוע 38 שני ילדים במשקל 3 קילו כל אחד (זה בשביל לעודד...) 1. אצלי חזר המצב לקדמותו. שכבתי ממש כשבוע. ההתקצרות היתה כתוצאה מצירים שהופסקו בטיפול תרופתי (תרופות נגד לחץ דם גבוה). אני לא יודעת ממה נובעת ההתקצרות אצלך... בכל מקרה, מאז לא חזרתי לפעילות רגילה (הייתי בשמירה עד הלידה). 2. בעצם כבר עניתי לך, בתחילה הייתי בשמירה קפדנית (שכיבה). כשראו שהמצב לא מחריף, שוחררתי, אבל הוראו לי לא להשתולל. הייתי בשמירה חביבה למדי. קצת הסתובבתי, דאגתי לשתות המון, לישון צהריים ולא ללכת ברגל הרבה (זה מה שהיה לי הכי קשה). 3. תנוחה... זה מאד אישי. לי היה נורא נוח בעמידת שש, עם הידיים מתוחות קדימה. זה מאד משחרר את הגב. גם שכיבה על הגב עם הרגליים מורמות מאד הקל עלי. בקיצור, מיכל, למרות העיתוי הבעייתי, תשתדלי לא להשתולל. מקוה שבעלך יחלים ומהר. אני מקוה שיהיה לך המשך הריון קל, וארוך.

 

[רותם ושו]

אם תדפדפי

תראי שאת לא הראשונה ולא האחרונה... אם זה מנחם אותך (אותי זה לא ניחם). אני שכבתי מסיבה דומה (חוץ מהבעל - טפו טפו - מקווה שהוא בסדר) משבוע 27 ולמרות שאיפותי המשכתי לשכב עד הסוף. זה לא חזר למצבו הנורמלי ולא נתנו לי לקום, מלבד מה שעשיתי למרות הוראות הרופ כמו לחגוג יומולדת במסעדה או לנסוע (ולרדת ממש בכניסה) לבית קפה פעמיים שלוש. חוץ מזה עמדתי רק בדרך לשרותים, למקלחת, למקרר ולוידיאו. אין לי ממש טיפים לתנוחות, כי כאבי הגב ילצו אותך לזוז כל כמה זמן. אני שרצתי בעיקר על הספה ולא במיטה, חצי בישיבה והעיקר במקלחת, נשנעתי על הקיר מאחורי וזו תנוחה שמאד הקלה על הגב. זהו בעצם. אני מאחלת לך הרבה סבלנות ומנוחה. בזמנו המליצו לי לסדר אלבומי תמונות וכד´ אבל אני עצמי רק ראיתי סרטים וקראתי ספרים, ואת הספר שקרתי לפני הלידה לא סיימתי עד היום...

 

[רונית של ל&ל]

אני באמת לא יודעת

אצלי צוואר הרחם התקצר רק שלושה ימים לפני הלידה (שבוע 35 + 6). מאחלת לך לפחות עוד 18 שבועות של הריון משמעמם ובלי הפתעות וכמובן החלמה מהירה לבעלך.

 

[נתי ב]

את בהחלט לא לבד

הי, אני בשבוע 29 וגם אותי קרקעו לפני כ-3 שבועות בגלל התקצרות של 30%. אני חייבת להודות שלמרות שהרופא המליץ לשכב כמה שיותר, אני קצת מחפפת. בהחלט הורדתי פעילות בצורה דרסטית אבל אני יוצאת מהבית בערך פעם ביומיים, ואת רוב הזמן אני מבלה מול המחשב (למזלי, ולמען השפיות) בהשלמת שעות עבודה. כפי הנראה צוואר הרחם לא חוזר לקדמותו, אך לפחות איך רגרסיה נוספת. כנראה שאחת העוברות התהפכה כי היא כבר לא לוחצת עם הראש כלפי מטה, וזה מקל על המצב. תעשי הכל לעבור את שבוע 30-32 בשלום, אח"כ אני מניחה שכבר תוכלי לדאוג פחות. בהצלחה והחלמה מהירה לבעלך.

 

[קרנושה]

מיכל ../images/Emo140.gif

אין לי נסיון אך רוצה לברך אותך על הצטרפותך אלינו... מאחלת החלמה מהירה לבעלך!

אני משבוע 18 שכבתי עם ירידת מים בביה"ל ולכן לא נבדקתי כלל וכלל וגינלית! מאחלת לך המשך הריון ארוך וקליל (עד כמה שניתן!)

 

[עמיתובל]

התקצרות

הי מיכל, גם לי בשבוע 29 התגלה שצואר הרחם התקצר ב-50% והפך מאחורי לקדמי. הרופא הורה לי לנוח אבל לא משהו דרסטי של לשכב. האמת שלא ממש הסתובבתי כי לא היה לי כח לסחוב את עצמי אבל פשוט לא הלכתי לעבודה,לא הלכתי למקומות עם הרבה מדרגות או איפה שצריך ללכת הרבה(קניונים). בסוף ילדתי בשבוע 36+3.הייתי בטוחה שלא אחזיק מעמד יותר משבוע ,אבל עבר ועכשיו, כמעט חצי שנה אחרי,הייתי צריכה לפשפש בזיכרון מה קרה. בכל אופן שיעבור בקלות וכמובן החלמה מהירה לבעלך!

 

[anat30g]

מיכל

אין לי הרבה ניסיון עם התקצרות... אני רק רוצה לאחל החלמה לבעלך והרבה כוחות לך.... שנה טובה

 

[michalmichal1]

עידכון...

ביניתיים התקצר לי צוואר הרחם ל-2 ס"מ ואתמול אפילו הכניסו אותי בדחיפות לתפירת צוואר הרחם ולמנוחה של לפחות שבועיים בשכיבה "ונראה מה קורה אח"כ"... לפחות הבעל החלים יפה מאירוע הלב ומסוגל לסעוד אותי.... למישהי יש נסיון במיקרה כזה? האם יש סיכוי שאחר שבועיים מנוחה לא אצטרך לשכב 5 חודשים נוספים ואוכל לחזור לפחות לפעילות חלקית? נישבזת כאן לבד במיטה כשכולם בארוחת חג