ערב עצוב!!
ומבאס

ערב עצוב!!../images/Emo4.gif ומבאס

די... אין לי כוח ואנרגיה יותר להשקיע בזוגיות. אנו נשואים כבר כמעט שנתיים והזוגיות יודעת עליות וירידות אך בתקופה האחרונה, יש יום טוב ואחריו כמה ממש גרועים. בעלי חוזר הביתה עייף ומתוזז מהעבודה ופשוט אין לו סבלנות בכלל אליי. אני מרגישה שהוא מוציא עליי חלק מהעצבים שלו שלא בצדק. מנסה לדבר על הנושא איתו אך תמיד זה נגמר ב: "די אין לי כוח לדבר על זה". אני לא יודעת כבר מה אני מרגישה אהבה/ סלידה/ כעס.... אני מרגישה נורא בודדה. לבעלי זה ממש לא משנה מה אני מרגישה מבחינתו אני "אוהבת לחזור על כל דבר המון פעמים" אני כל פעם מגיעה לנקודה הזו בה אני נורא נפגעת, כמו הערב. חזרנו מסידורים עם הילדה (בת חצי שנה), ואני היתי חייבת לשירותים אז פשוט רצתי לתוך הבית ובעלי היה צריך להוריד את הדברים. הוא התעצבן ואמר לי שאני חושבת רק על עצמי ושגם הוא היה חייב לשירותים דחוף ושאני אנוכית.ומכאן, הערב אבוד הוא מרוגז עליי ואין לו חשק לדבר איתי. וכך זה מתנהל אצלו, הוא מתעצבן ממשהו , זהו אבוד לי, נגמר מבחינתו . הוא צריך להתקרר ואח"כ להירגע. אבל הערב, אין לי יותר כוח להתנהגות הזו, אמרתי לו שאני לא עשיתי לו שום דבר בכוונהואם בגלל זה הוא מתעצבן אז שאני גם לא מעוניינת לדבר איתו, מבחינתו :"בסדר גמור". זהו- מה עושים , איך נראית לכם זוגיות מעין זו???? איך ממשיכים הלאה.... תודה למי שהגיע עד כאן וסליחה על האורך
 

seeyou

New member
אין לי יותר כוח להתנהגות הזו../images/Emo178.gif

זה נשמע לא טוב ומצד שני זה לא סוף העולם צריך רק רצון להכיר אחד את השני ולנסות להתגבר על ה"אנוכיות" של שניכם. בעלך חוזר הביתה עייף ומתוזז מהעבודה ופשוט אין לו סבלנות בכלל אלייך?
לך יש סבלנות עליו? לעשות קצת אווירה נעימה לכמה דקות,שעות ואחרי להתחיל לספר לו את הדברים שממש חשובים לך. את באמת מאמינה שבעל אחר יתחיל לשיר לך סרנדות? בדרך כלל לנשים יש ראש יצירתי לחוץ לך? רוצה ללכת לשרותים? אין בעיה,רק בתור נימוס תשאלי אותו אם גם הוא צריך.... ואם כן אחד ילך לאמבטיה ובקשר למיצרכים להוריד מהאוטו-אותו סיפור... עושים ביחד כול דבר ואם אחד יכול להקל לשני כמה טוב... יחס גורר יחס. כול זה בתנאי שאת מאונינת בנשואים אתם רק בתחילת הדרך -אם את כבר מרימה ידיים אז מה יהיה? שוברים את הכלים? כול אחד חוזר להוריים ? על מנת שהוא יבין אותך את חייבת תחילה להבין אותו... זאת רק דעתי הפרטית ביחסים בינו לבינה
 

czar

New member
זה בסדר יקירה

אני לא מצדיק אותו אבל זה יעבור, יבואו ימים יפים יותר ופחות יפים, אתם בשלב צעיר של הזוגיות כנשואים. החיים לוחצים, העבודה לוחצת, השגרה לוחצת וקשה לשמור על שפיות בעולם מטורף שכזה. תשמחי בחלקך, באמת, לא חושב שטוב לך אבל אם תראי תרות של אחרים תביני כאילו כמה את Non issue. נשבע לך שיבואו ימים קשים יותר, ולכן, תשמחי ותנסי לחיות טוב איתו, באופן בסיסי - לא קרה כלום.
 

wxyz2006

New member
קיסר, לא נראה שהפעם אתה צודק

זה שיהיה (אולי) יותר גרוע זה נכון. זה שצרות של אחרים גדולות יותר, אולי נכון. אז מה ההצעה להמשיך את הבאסה? עוד שנה? שנתיים? עשרים? זה הפתרון? צריך לנסות לשבור את המעגל של מתוזז, לא יכול לדבר, מריבה. תמצאי דרך לבר עם בעלך בלי מריבה - שבת, צימר, יום כיף. תשבי ותספרי את מה שכתבת כאן (עד השירותים ...). אם את חשובה לו, הוא יצטרך להוריד טיפה את העומס בעבודה ולהפנות אליך קצת תשומת לב. שווה לנסות
 
זהו... על זה אני מדברת...

אני מנסה לדבר ברוגע, בנועם אך ללא הועיל. כשאני מתחילה לדבר על עינייני זוגיות טיב הקשר וכו', הוא פשוט נאטם, מאבד סבלנות.ואני מתחילה להישמע בעיני עצמי כתקליט שרוט.
 

wxyz2006

New member
חיבוקי, אי אפשר לדבר עם

בן אדם מתוזז. אם הוא נמצא במצב 'פוסט-טראומטי', אחרי 14 שעות עבודה בהיי-טק, אחרי שחודשיים כאלה, בציפיה לעוד חודשיים של שיא החלץ לקראת הוצאת גרסא או איזה בולשיט אחר, אזי שום ,נועם' לא יעזור. במצב כזה הבן אדם לא מצליח לקלוט כלום חוץ מקולות דמויי קומקום והבעות פנים שלך שלא מצליחות להתחבר לקול. את צריכה ליצור מסגרת בה תוכלו לדבר - יום חופש, סוף שבוע בצימר, משהו כזה.
 

czar

New member
יקירי - התשובות פשוטות יחסית

בלי קישקושי פסיכולוגיה. אתם בשלב כזה שכל אחד עסוק מידי בפיתוח של עצמו ואם ממילא אתם לא זוג "אחים" הקשיים צפים. בטח לנסות לפתור את הבעיות אבל לתת יחסיות אליהן, ממקרא קל של הדפים האחרונים כאן בנקל תראו שיש לכם בעיה אבל היא שולית יחסית לאחרים, ושוב, לא לזלזל, זה עשוי להיות כדור שלג ותתעוררו עוד שנתיים אנשים זרים. טקטיקה נשית. את שואלת והוא נאטם, טאטמי גם את ותפסיקי לשאול, חכי קצת והשאלות שלו יבואו. תתעסקי קצת בעצמך, עזבי אותו לנפשו.
 
תודה- איזה תגובות נעימות

מאוד מחזק ותומך. אבל... אני מרגישה מתוסכלת שאני עצובה ונעלבת ובעלי עושה לעצמו מעבר חד ופשוט..... הולך לישון ללא כל מחשבה על מה אני מרגישה.אני מרגישה זוגיות רדודה וזה לא שאין כאן אהבה, ואני נהיית מתוסכלת מזה. אז אומנם ישנן צרות גדולות יותר אבל אני רוצה לדעת איך להעיר את בעלי משנת היופי שהוא נמצא בה ושהוא רואה אותי כמובנת מאליו, (אז למה צריך להשקיע) טוב, אני מבואסת ותודה חברים על התגובות אכן מחזק וקצת מרומם אגב, אני לא רוצה להרים ידיים מתחילת הדרך, אבל בהחלט כל תקרית שכזו מוציאה לי האויר ואני כועסת נורא. בחורה בתחילת הדרך....
 

czar

New member
אבל כאן בדיוק הטעות שלך

את צריכה ללמוד ממנו, באמת. הוא לא לוקח דברים קשה והולך לישון. אל תקחי דברים קשה וגם לכי לישון....מה יכול להיות. תפסיקי להעיר ותנסי להיות אפטית אליו בנושאים שמציקים לך, הוא כבר יתעורר.
 
קוקי חיבוקי את לא לבד../images/Emo24.gif

אוי כמה שאני מבינה אותך... גם אני נשואה כמעט שנתיים ולי יש ילד בן חצי שנה וקצת.. גם בעלי מוציא עלי את העצבים שלו, גם על שטויות שאי אפשר לתאר אותן. הפתרון הוא לסתום את הפה עד שירגעו... אין מה לעשות, כנראה שהוא עייף מהעבודה או שיש עליו לחץ... לצערי הרב כל פעם שבעלי היה מעיר לי או מעליב אותי ישר הייתי מתפוצצת וגורמת למהומות, במקום לשתוק, להראות לו שהוא טעה ורק אח"כ לשבת ולדבר. זה לא פותר כלום. רק גורם לעוד בלאגן. אנחנו לא צריכות להעלב מכל דבר ולא לבלבל להם במוח כשהם עצבנים. והברוגז שהכרזת לא יפתור כלום... תני לו כמה שעות של שקט שיתפנה לעצמו, שירגע ואז שבי ודברי איתו! בהצלחה...
 
קוקי חיבוקי, הגבר שלך מצפה שתהיי

המחליפה של אמו. זה מה שהם רואים בנשים שלהם. אמא מחליפה. כשהוא בא מהעבודה, הוא רוצה שתפנקי אותו כמו אמא שלו ואם לא היתה לו אמא מפנקת הוא רוצה שאת תהיי האמא המפנקת שלו. כל מילה שלך מעצבנת אותו , הוא רוצה להשאר התינוק הנצחי, שתטפלי בו לפני התינוק שנולד לכם.. מרגיש שעשה טובה שהלך לעבודה. רוצה לראות ולשמוע אותך, רק כשאת מגישה לו אוכל ומלטפת במיטה. איך ממשיכים הלאה???? שאלת מליון הדולר. הכל תלוי באופי שלך.
 

seeyou

New member
הוא רוצה שתפנקי אותו ../images/Emo24.gif

מה שהם רואים בנשים שלהם. אמא מחליפה
למה לא?
איך ממשיכים הלאה???? לפי הדברים שלך יש פיתרון(פחות ממליון הדולר)-להתחתן עם אישה ולא עם גבר- אז לא יהיו טענות
 

galitgali1

New member
מה רע לפנק גבר אחרי

יום עבודה? אם הוא לא יחזיר פינוק לאחר מכן זה ענין אחר, אבל אין קשה לאמא מחליפה, אני חושבת שזה אנושי ולא רק אמהי כשגבר בא מהעבודה שתהיה לו ארוחה חמה, אשה נעימה, חמה וכו' ולא ישר ספורים על הזוגיות.
 

seeyou

New member
../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif-יש עוד נשים כמוך?

באמת,ללא הרגעים הקטנים של פינוק(הדדי) מה הטעם לזוגיות?
 

galitgali1

New member
את יודעת עד שלא התגרשתי

לא ממש הבנתי את המשפט שאומרות לא מעט נשים, בעלי בא עייף ואין עם מי לדבר וכו' - ולמה עד שהתגרשתי? כי מאז שהתחלתי להיות לבד בבית ולפרנס לבד ולעבוד קשה עד מאוחר איך שאני מגיעה הביתה, ישר הילדים, אמא היא עשתה לי הוא עשה לי, אמא תביא לי, אמא קנית לי? אמא המורה אמרה וכו' ואני אמרתי להם מאז שהם קטנים חד וחלק - כשאני מגיעה מהעבודה [אני עובדת עד 16:00 אבל תמיד יש קניות לבית, קופת חולים וכו' - אז אמרתי להם הדבר הראשון כשאני מגיעה מהעבודה אני רוצה שתביאו לי את החצי שעה לכוס קפה, לאכול משהו ואקשיב לכם בנחת, ככה, אין סיכוי שאני אוכל להבין אתכם - פתאום אני מבינה כמה חשוב לתת לבנאדם רגע להגיע, לנשום, לא ישר לקפוץ עליו, ואת יודעת מה? חצי שעה לא מספיקה, אני מצטערת אם אני נשמעת שוביניסטית כי אני לא - אבל אם שני בני הזוג עובדים אז אני מניחה ששניכם מגיעים עייפים ועזבו הכל, את הבית והכל ותנו לעצמכם רגע עם עצמכם - לא נעים בכלל להגיע לעבודה אחרי יום עבודה ויאלה מתנגחים זה לא מועיל בכלל. שהבלאגן יחכה, שהסיפורים יחכו וכו' - עצם ההתחשבות כל צד במשנהו עושה המון. אם צד אחד עובד, נניח הבעל ואת לא או בחופשת לידה יש משהו בזה שלא משנה כמה תעבדי קשה בבית, יש משהו כזה במי שנשאר בבית שהוא זוכר כל היום מה לעשות, מה צריך לסדר, איפה לתקן וכו' ואז הבעל בא והכל יוצא עליו כי למי שנשאר בבית יש סוג של עודף אנרגיה - וזה לא הוגן כלפי הצד שעובד - כי מי שבא מבחוץ אחר יום עבודה אפילו ראוי שיגיע ויהיה לו מה לאכול, חצי שעה לנוח, לישון שעה גם אם אפשר - ואני לא מגזימה - אני רואה את ההרמוניה אצלי בבית, אני לוקחתאת הזמן שלי אבל לאחר שעה הם זוכים למאה אחוז אמא רגועה. בכל ההודעה הזו אני רוצה לומר לך קחי קצת רילקס, אל תשפטי אותו על כל משפט, גם אני יכולה להפגע מילדי גם ילדי יכולים להפגע מאמא - ברור שכן - אבל קצת בגרות, קצת התחשבות, נראה לי שכאילו הוא צריך להיות מוכתב לפי הנוחות שלך, תנסי משהו אחר אוקיי? לתת לו את הזמן לאחר העבודה [זה קשה להתרגל לדבר כזה אני יודעת] אבל תראי אחר כך איך יהיה, נראה לי שיהיה שיפור. לגבי זה שהוא מתעצבן ולא מדבר? רדי מזה, אל תעשי מזה ענין, פשוט תשני כיוון - הוא יבחין בזה ויראה אשה בוגרת יותר לא ילדותית [כי הגישה שלך נראית לי ילדותית] - מכל השיחה נראה לי שהוא לא עושה ענין מכלום, הוא בסך הכל עייף מיום עבודה וכך מתנהגים שעייפים [ואולי גם רעבים]. אתם זוג צעיר בתחילת הדרך וכאן נבחנת הזוגיות, כל יום שאתם רבים ואף אחד לא מתגמש תהרוס לכם מתי שהוא, אלה סוגי מריבות שהורסים כל חלקה טובה ואי אפשר לתקן אחר כך גםלא בייעוץ זוגי. בהצלחה
 
תשמעי מתוקה..

אני מבינה לליבך. את לא מצפה ליותר מדי. את סה"כ מצפה מבעלך , האיש שעימו את עומדת לחיות את שארית חייך (או שלא.. בימינו הכל מתחיל מהר ונגמר מהר) - שיהיה קצת יותר רומנטי. שיהיה קשוב לצרכייך , שיתעניין באיך היום שלך עבר , שיפגין קצת רגישות והבנה אם הוא רואה שאת כועסת\פגועה.. שיהיה לו קשה ללכת לישון אם הוא יודע שאת עצבנית\מתוסכלת\עצובה. שלא ינפנף אותך בכל פעם שאת מוצאת את האומץ לדבר איתו על הרגשות שלך. שיקשיב לך , שיתן לך להתקרב.. שיתן לך לאהוב אותו בחזרה. את סה"כ רוצה להרגיש שאת חלק מצוות. את רוצה להרגיש אישה. אין יותר מבינה ממני לליבך. הייתי שם. אמנם לא בנישואין - אני רווקה מאושרת - אך הייתי שם. ואני יודעת שאת מתוסכלת מאוד . מצד אחד את מרגישה שזה לא מגיע לך ואת ממורמרת ופגועה ואפילו משתעשעת במחשבה על לעזוב אותו. ומצד שני - זה האבא שלך הילדה שלך. ומעבר לזה - זה האיש שאת אוהבת. זה לא כל כך קל לקום וללכת. קראת את התגובה שסיזר כתב לך? ואני לא מדברת על התגובה שבה הוא אומר לך להמשיך לחיות , שיש צרות גדולות יותר. אני מדברת על התגובה שבה הוא כתב לך "תאטמי גם את קצת. תתעסקי בעצמך". ועכשיו מאמי תתקרבי למסך ותקשיבי טוב : הוא צודק. אם את לא מעוניינת לעזוב אותו כל כך מהר - אבל מיואשת מכל מה שניסית עד היום - הרי לך הפיתרון. מנסיון אישי - it works like a charm. תגייסי את כל כוחות הנפש שלך - ותתחילי דרך שונה. תאמצי גישה חדשה כלפיו - עם כל הקושי שבעניין. תהיי קרירה - אך ידידותית. אל תיזמי שיחות איתו. כשהוא חוזר מהעבודה תחלפי על פניו (תדאגי להשאיר עננת בושם קלילה באפו) , תזרקי "היי מה הענייינים"? ותמשיכי לדרכך. תעשי דברים שאת אוהבת. שבי לך מול הטלויזיה, תראי תכנית שאת אוהבת , הרשמי למכון כושר - או לחוג שמעניין אותך - צאי לך לבילויים עם חברות\עם עצמך\עם התינוקת - לפארק או לטיול.. קני בגדים חדשים. דאגי להיראות מטופחת ויפה. והנה לך המשימה הכי קשה : put on a happy face. תהיי קלילה , תהיי שמחה. תני לו את ההרגשה שהוא בחוץ. תני לו את ההרגשה שהוא סתם ידיד בשבילך עכשיו - תני לו להתחיל לתהות מה קורה לך בעצם. תני לו להתחיל להתבשל . הוא ישתגע מזה .. לראות אותך כל כך יפה וקלילה ושמחה - וכל כך מרוחקת ממנו. תאמיני לי - מניסיון. אני לא אשקר - במקרה שלי זה אכן עבד. עשיתי את כל מה שאני מייעצת לך לעשות - ולי לא הייתה חברה טובה שתכוון אותי בזמנו. עשיתי זאת כי כך ההגיון אמר לי . והיה לי מאוד קשה לשחק את התפקיד הזה. מבפנים כל מה שצעקתי היה "למה אני צריכה לשחק תפקיד כדי שתבחין בי??" אבל זה עבד. הוא חזר להיות כל מה שהיה כשרק התחלנו לצאת. אבל אני קמתי ועזבתי. כי הפריע לי מאוד שהייתי צריכה להיות משהו שאני לא .. הפריע לי שהוא לא הבחין בי כשהייתי כועסת\עצובה\פגועה. הפריע לי שהוא כן הבחין בי כשהכרחתי את עצמי לשחק משחק. יש לך כח למשחקים ? זה באמת מה שאת רוצה? מישהו שתצטרכי להיות מישהי אחרת כדי שיבחין בך? לי בכל אופן לא היה. קמתי בעצב גדול ועזבתי. זה היה לי מאד קשה . ואולי סיזר צודק. יש צרות גדולות יותר. אבל הן מתחילות מאיפשהוא. ואולי על זה הוא לא חשב. אולי את לא חייבת להסתפק ביחס כזה רק כי יש יותר גרוע. מה עם העובדה שיש גם יותר טוב?? במקרה שלי - אני היום בזוגיות יפה ושונה - כבר 3 שנים .. ואין אפילו סימנים הכי קטנים - למשהו אפילו דומה - למה שהיה לי עם אותו אקס. הבחור שאיתו אני נמצאת כיום - רק מוכיח לי שיש דברים הרבה יותר טובים. ורק צריך להאמין שמגיע לנו. במקרה שלך - זה שונה. אתם נשואים , יש לכם ילדה. אבל מה שלא תבחרי לעשות - אני אשמח להיות לצידך ולעזור לך - צרי קשר דרך המסרים אם את מרגישה לנכון - ובכל מקרה - קבלי חיזוק ובהצלחה.
 
למעלה