אורית המאושרת
New member
עד עכשיו הייתי ילדה ממש טובה ../images/Emo4.gif
אבל פתאום נכנסתי למערבולת כזו של רגשות
..אני בשבוע 31 עם הריון כמו באגדות ממש עד כה ולפתע הכל בא לי בבת אחת...הבטן גדלה המון פתאום קשה לי לנשום, ללכת ממש, אני קמה לפחות 10-15 פעם בלילה, כואב לי הגב כל הזמן כמו סכינים העקבים כואבים ...בנסיון לעשות שעווה השבוע שלא להגיע לביה"ח כמו קוף עשיתי לעצמי כוויות נוראיות
...אני כל הזמן רעבה אבל כל דבר שאני אוכלת עושה לי צרבות שגורמות לי לבכות במיטה....ועם כל זה ...ההתרגשות גומרת אותי....אני כ"כ מאושרת שאוטוטו זה מגיע
..אני כ"כ מאוהבת ב2 המתוקים הקטנים
שלי שגדלים להם שם בפנים בועטים חזק מיום ליום באמא - אני עומדת להיות אמא ... לאט אני בונה את האישיות שלהם דרך ההתנהגות שלהם עוד שהם בבטן ועדיין, עדיין לא מעכלת את נפלאות הבריאה הזו שאני חווה בתוכי
. אתן כל הזמן אומרות : אלוהים לא נותן תאומים לכל אחד...ואני כ"כ מרגישה את זה ! אני פשוט מרגישה נבחרת..כמותכן...גאה
...ממש בעננים...שניהם מצג ראש אז אני מדמיינת כל הזמן איך תהיה הלידה (מקווה שוגינאלית כמובן) , המחשבות על הנקה...אני רוצה חלקית..איך עושים את זה...על הדיאטה שאחרי הלידה..על הבעל שמרחף כבר עכשיו מאושר ..אבל אני רק שבוע 31 איך סוחבים את כל הריגוש הזה עוד כמה שבועות ? כבר נהיו לי שקים שחורים מתחת לעיניים מחוסר שינה....אני מאמינה שרק אתן כאן יכולות להבין אותי ואני יודעת שהולך להיות קשה אבל אני באופוריה מוחלטת של אושר ... במיוחד שיש לנו 2 משפחות שלמות שרק מחכות לבואן של הילדים הראשונים במשפחה... זהו סתם רציתי לשפוך קצת ויצא ארוך...אז תודה שאתן כאן.
אבל פתאום נכנסתי למערבולת כזו של רגשות
