עֲטוּפָה בְּשֶקֶר

מיקהM

New member
עֲטוּפָה בְּשֶקֶר

אֲנִי הַחִידָה הַפְּתוּרָה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. יֵש לִי פָּנִים חֲלָקוֹת וְלָשוֹן מְחֻדֶדֶת. כָּל אֲמִתוֹתַי לְבָנוֹת כַּשֶלֶג מֻנָחוֹת כַּדוּרִים כַּדוּרִים, עוֹד רֶגַע יִמָּסוּ רָצִיתִי לִהְיוֹת אֵש בָּאָח הַשוֹרֶפֶת אֶת סוֹדוֹת הַיַיִן כְּמוֹ רַקְדָנִית בֶּטֶן הַמְכַלָּה עֵינַיִם שִכּוֹרוֹת. הִתְעַטַפְתִּי בְּשֶקֶר שֶשִקֵר אוֹתִי לְעַצְמִי.
 

Lissa Morena

New member
/tapuzforum/images/emo91.gif לשקר אין רגליים

לדעתי הדוברת בשיר היא דו-פנית, וזה מה שעושה את השיר למעניין ומתוחכם מאוד מחד, ומצליח להעביר לקורא באופן כתיבתו את ``פניו`` של השקר מאידך. הדוברת היא שקרנית ורק השקרן יודע לזהות שקר, ולכן היא מכירה גם את עצמה: ``יש לי פנים חלקות ולשון מחודדת`` - חלקלקות, ערמומיות אשר מאפיינת את הנחש המקראי כשקרן הראשון בהיסטוריה, ואת השקרנים נושאי שמו כביטוי גנאי אופייני. אני רואה בלשון המחודדת את יכולתה של השקרנית לכבוש את האדם (החלש) שעומד למולה בכושר דיבור גבוה ו``מהפנט``, אשר מצליח להסית את אותו אדם. הדוברת השקרנית גם מודעת ל``פופולריות`` הרבה שיש לה (או יותר נכון לחוסר הפופולריות) ולכן גם לקצרות אופקיה: ``אני החידה הפתורה ביותר בעולם``. הדוברת הרגילה את עצמה לשקר, אזי גם האמת שלה כבר מוטלת בספק, או שהיא התחילה להאמין לשקריה שלה: (``כל אמתותי לבנות כשלג מונחות כדורים כדורים, עוד רגע ימסו``) בייחוד כשהיא אומרת שרצתה להסתיר סודות אפלים, שמוצאים רק באמצעות כניסת יין (``נכנס יין יצא סוד``) ואולי זאת הסיבה שהדוברת נשארה צלולה בדעתה. היא לא השתכרה! שמא תיהיה חשופה (תרתי משמע) לכל כמו רקדנית בטן. אבל מה? היא השתגעה לחלוטין: ``התעטפתי בשקר ששיקר אותי לעצמי``. תודה מיקה, נהניתי לנתח את השיר שלך.
 

מיקהM

New member
ליסה יקרה,

תודה על הפרשנות הנהדרת הזו לשיר שלי, מצאת בו את פניו השונים.
 
../images/Emo39.gifמתלבטת וחושבת

מיקה יקרה, חשבתי הרבה על השיר-חידה הזה, שהוא עצמו כלל לא "הכי פתור בעולם". אני רואה פה איזה חשבון נפש, חיטוט עצמי של הדוברת. באופן פרדוקסלי - האמת הגלויה והחשופה הופכת להיות שקר, כלומר האמת מהווה כעין מסכה ובכך היא לא גלויה - הדוברת אינה היא-עצמה אלא משהו שהיא רוצה להיות - מה שהופך אותה לשקר. המוטיבים של האש והיין והשלג מזכירים לי איזה שיר - נדמה לי משהו משירת ימי הביניים רק שאני לא מצליחה להיזכר מהו - אבל זו אכן חידה שיש בה את האלמנטים הללו שכביכול לא הולכים יחד ויש בהם ניגודים. אני מרגישה שבסופו של דבר השיר עצמו הוא יותר חידה מאשר שיר, ואולי זו רק אני - כי אני לא מצליחה לזהות, אחרי ככלות הכל, מהו הבסיס, מה יש מאחחורי כל הדברים ומיהי (או מה היא) הדוברת. אולי חסר לי חיבור לקונקרטי, לחוויה ממשית, לגרעין של "אמת" ולא רק לאיזה רציו. אמשיך לחשוב...
 

מיקהM

New member
פרח יקרה,

תודה על הקריאה המחודדת והתגובה המעניינת, יפה שמצאת בו את חשבון הנפש ואת המתח בין האמת לשקר.
 
מעורר מחשבה

מיקה, מעורר מחשבה - את טוענת טענה ומפריכה אותה בה בעת, כמו בספרות האבסורד! בסופו של דבר הקורא (הזה:)) נותר עם חידה בלתי פתורה - האם הדוברת היא אמת או שקר? אולי כמו במתימטיקה ובלוגיקה - שלילה של השלילה הוא חיוב!
 

קסנדרה*

New member
מיקה יקירתי ../images/Emo13.gif

הבית הראשון והשני טובים, ואני התחלתי להבין את היופי והאבסורד שהתלווה לו והיופי שהתלווה לאבסורד וכו'. הבית השלישי "עצר" אותי. משם כבר איבדתי את עצמי. על-כן, אנסה שוב ושוב, עד לתובנה מלאה. אני בעקרון מצטרפת לתגובתו של מלח, אבל עדיין חסרה לי הבנה מלאה. קסנדרה
 
עטופה בשקר

אכן נראה ששיר בנוי כשיר חידה, כחידת הספינקס - שבו מי שחד את החידה אף הוא מסתורי. אז כעת אתמהה קצת: האם השיר עוסק במהות הנשית? (איני בטוח שיש לי מושג מה היא "מהות" זו מעבר למהותה האנושית, וזאת אני מציין נוכח "טענה" גברית-רומנטית וגם מיסטית ששמענו פה ושם בדבר מהותה של האישה כמסתורית, כנושאת סודות שגבר לא יבין). ואולי הדוברת באה לסתור טענה זאת, כשהיא מכריזה על עצמה כי היא חידה פתורה, גלויה, חלקה.באשר ללשון המחודדת זהו משפט שניתן לפרשו לפחות בשני אופנים. בעיני לא כל כך כלשון נחש (שלשונו מפוצלת) אלא כמי שדבריה חדים וחותכים ולכן ברורים, ואף סדורים, אלא שכנראה אין להם קיום ממשי וארוך (הם נמסים ונעלמים). בבית השלישי - נראה שהדוברת הייתה רוצה להיות מישהי אחרת, אולי יותר מסתורית ורומנטית, מכלה ומפתה כמו אש, או רקדנית בטן. אלא שהיא מגלה שרצונות אלה הם שקרים וזיוף, מאוחר מדי? היא התעטפה בשקר: היא שיקרה לעצמה, ו/או שהשקר היה חזק ממנה עד שהפך לישות חיה, בעלת קיום עצמאי העוטף אותה ומשקר לה (למענה?). או - שזו מטאפורה לאדם אמיתי שיש לו חשיבות בחיי הדוברת והוא העוטף אותה בשקר בו גם היא מאמינה תמהני....
 

מיקהM

New member
שמעון יקר, תודה על החידודים,

העלית דברים מעניינים מאוד, בבחינת מראה שלי לשיר.
 

milim

New member
עטופה

מיקה יקרה, יש משהו יפה במשחק שקורה כאן. כביכול, הדוברת מעידה על עצמה- חידה פתורה, נקיה וחלקה, מחודדת בדיבור, מונחת בצורה מסודרת דווקא בכדורים (עגול ושלם?) אמיתות לבנות. עולם שלם, פתור, כמעט מושלם. האמנם? כי ברגע הבא, כל אלה נמסים, נשרפים, מתכלים בעטיפה שהיא שקר. וכמה מצויין הבית האחרון שבעצם מהפך גם את השקר להיות כל כך אישי, קרוב, מוחשי. יפים גם משחקי חידה/פתורה החלק/מחודד קור/חום שקר/שכרות ומוטיב הריקוד (שאותו פגשנו בשירים קודמים.) לא יודעת אם הצלחתי לפענח את השלם הגדול, אבל נהנית מחלקיו, ומתחילה להתרגל לכמות מסויימת של ערפל בשיריך (שבדרך כלל אני מנסה לפתור עד הסוף, וכאן בהחלט מסתדר כמו שהוא).
 

הבוס

New member
אהבתי

אבל עדיין לא נעים חידה פתורה או סוד גלוי צעקה דוממת וצחוק בלי גילגולים אלכוהול זול למחול הרקדנית ושמיכת שקרים ללילות קרים שתי את הכל יקירה רק אל תשכרי (הטעות מכוונת) גם אותי
 
למעלה