סיפור

בהתחלה לא היה כלום. הכול היה אפס מאופס. אחר כך הופיעה האות אלף. האות אלף קדושה ולא מובנת לעולם. אחר כך שיעמם לאות אלף, והיא חיפשה אות אחרת לצרף אליה. היא החליטה לצרף אליה את האות למד, וכך נוצרה המלה לא. זאת המלה הראשונה בעולם. אחר כך חיבר אלוהים שתי מלות לא, יצר מהן מלה חיובית ונתן לה מהאותיות כף ונון שמשני צידי הלמד – את השם "כן". המלים התפתחו ונוצרו עוד ועוד מלים. בשלב מסוים לא הייתה משמעות למלים אז הפסיקו להיווצר. אלוהים הרגיש שהעולם ריק, וצריך ליצור משהו יותר מוחשי. הוא לקח את כל המלים והמספרים, חיבר אותם ויצר מקומות. המקומות היו טהורים ומוגדרים בגבולות לבביים ולא רשמיים. הם עמדו בשקט בלי שינוי. יכולת לרחף ביניהם בקלות. אז הבין אלוהים, שגם המקומות ריקים מדי וצריך ליצור משהו עוד יותר מוחשי. מי שעושה דברים ויוצר, שואף כל הזמן להגיע ליותר ויותר טוב. אלוהים יצר שינויים ותנועות בין מקומות, והזמן התקדם בקצב מטורף. אלוהים חיבר את המקומות ובנה במו ידיו העמלות את החומרים. החומרים כל כך מגובשים וחזקים, ויכולת להתענג על חומרנותם הזולה. בהמשך לקח אלוהים את החומר וצירף אליו את הרוחניות המאירה שבאלוהים עצמו, וכך יצר את החיים.

בעלי החיים נוצרו והתרבו בעולם, בשלל פרטים שונים, בעניין מתגבר, בתאוות טרף וחיים ובלי להפריע זה לזה. בסוף כל זה נוצר האדם. האדם מיוחד, יש בו נשמה אלוהית ולכן הוא שואף לאור האלוהי המופשט של המחשבה המהירה. האדם התקדם והפתיע את אלוהים ביכולותיו החופשיות.

בהתחלה היה האדם תינוק. הוא זהר מתוך עצמו אל העולם, בכל פעם שאימא התקרבה אליו. אבל כשהוריו הלכו ממנו ונעלמו, התכווץ בתוך עצמו לנקודה קטנה.

אחר כך היה האדם ילד. הוא היה שר סופרן מאושר כשקיבל אהבה וחיוכים מהוריו ומחבריו, אבל פעם רקד בגוף עדין לפני הוריו ובתמימות נגע בנר ונכווה.

אחר כך היה האדם נער. הוא הסמיק כשנערתו שלחה לו מלות אהבה חמות, אבל מרוב לימודים התעייף והזיע ולכן גם היה לו פחות זמן ליחסים איתה.

אחר כך היה האדם גבר. הוא היה אתלט מצטיין וקיבל מחמאות מחבריו כשהשתתף באליפות וניצח, אבל היה צריך לבצע החלטות קשות כמו אם להישאר בספורט או לעבור למקצוע מחקר פחות רווחי אבל יותר מעניין. הוא נהיה מדוכא והיה יושב לבד כל יום במשך שעות וחושב מלא לבטים.

אז הוא מת. פתאום הגיעה אליו הריקנות הלא מובנת של המוות. הוא לא הרגיש כלום ולכן לא הצטרך להתחיל לבדוק מה הוא מרגיש. גן העדן נפתח בפניו, מלא אור טהור ואינסוף צלילים, צבעים, צמחייה יפה וחיים טובים ויפים. אלוהים אהב אותו ונתן לו להמציא ולכתוב בעצמו חוקי התנהגות לעולם. הוא כתב:

אסור להרוג אנשים, כי הנפש והנשמה חשובות לעולם ומקודשות. מי שרוצח יומת.

אסור להכות אדם, כי הנפש מעצימה את התחושות לאינסוף. מי שמכה ייעצר כדי להגן על החברה.

אסור לאנוס, כי גופו של אדם מקודש לו ואסור לגעת בו בלי רצונו. מי שאונס יסורס בהרדמה.

אסור לגנוב כסף או רכוש, כי כל אחד זקוק למה שיש לו. מי שגונב מאדם יפצה וישלם לו יותר לפי הזמן שעבר.

אסור להפלות ילד לרעה, כי ילד הוא חסר אונים וצריך טיפול טוב. מי שמפלה ילד – הילד יילקח ממנו להורים מאמצים, וההורה יקבל טיפול פסיכולוגי.

אסור לבגוד בחיי נישואין, כי האהבה לבן הזוג ולילדים תורמת להם ומקודשת. מי שבוגד בקשר נישואין - בן זוגו רשאי להכריז על גירושין, ומיד יעברו אליו כל הילדים ורוב הכסף או הרכוש.

אסור לשקר בבית המשפט, כי צריך לדעת את האמת כדי להגיע למסקנות ותוצאות נכונות. מי שמשקר בבית המשפט – יושם עליו מעקב וייחקר בדקדקנות בצעדיו הבאים כדי לקבל ממנו את האמת.

אסור להטריד, כי לכל אדם מגיעים חייו הפרטיים שבהם יחליט איך לנהוג. מי שמטריד יורחק מהאדם המוטרד ויקבל טיפול פסיכולוגי.

אסור לקלל אדם, כי זה יכול להפחיד באפשרות שיתממש. מי שמקלל – יקללו אותו בחזרה.

אסור לצעוק על אדם, כי זה מכאיב לאוזניים. מי שצועק – יצעקו עליו בחזרה.

אלוהים חייך בתודה והפך את העולם למושלם. לא היו מוות, מחלות, מלחמות וצרות. כולם אהבו זה את זה בלב ובנפש והיו עשירים ומאושרים לנצח. האדם שעלה לשמיים והפך למלאך, חייך ואלוהים חייך שוב בחיוך עוד יותר גדול.

זהו, אני הולך לישון. יאללה ביי.
 
למעלה