סיפור הלידה המלא...

סיפור הלידה המלא...

אז הגענו לביקורת ביום ראשון, הרופאים אמרו שאין גדילה משמעותית ויתכן והשליה מזדקנת ולכן צריך ליילד. הציעו שתי אפשרויות: או סטריפינג עכשיו או להגיע מחר לפקיעת מים. הואיל וקראתי שסטריפינג זה מאוד כואב החלטתיע לדבר בערב עם הרופא הפרטי שלי שאמר שאגיע אליו והוא יבצע. אז הגענו, הוא עשה את הסטריפינג, שאגב ממש לא כאב, ואמר שאם יתפתחו צירים אז כמובן להגיע לחדר לידה ואם לא אז להגיע בבוקר לפקיעת מים. כמובן שאחרי 4 שעות החלו צירים, נסענו לבית חולים ולא ראו התפתחות חוץ מפתיחה של 2 ס"מ. חזרנו הביתה ולמחרת בבוקר התייצבנו לפקיעת מים. אחרי בדיקת רופא אמרו לנו ללכת לשתות משהו עד שתתפנה מיטה בחדר לידה. ואז השעות חלפו, מקום בחדר לידה לא התפנה עד שבארבע אחר הצהריים התחלתי להשתגע והודעתי להם שאני הולכת הביתה. לפתע התפנתה מיטה בחדר לידה, הפלא ופלא. התמקמנו וכו' ואז הגיע צוות שלם של רופאים ששכנעו אותנו לא לבצע פקיעת מים אלא לקבל פיטוצין בכמות קטנטנה כי אם נפקע את המים אז זה נקודת אל חזור ומגדיל את הסיכון לזיהום ולניתוח וכו'. אחרי שהתווכחנו איתם השתכנענו, חיברו אותי למוניטור בלתי נסבל והחלו צירים מעצבנים. אי אפשר לישון בגלל המוניטור ובגלל הצירים המעצבנים ובשלוש לפות בוקר הפתיחה כלל לא התקדמה. הגיע שוב צוות של מליון רופאים שהחל לשכנע אותי שפקיעת מים זה הדבר הכי טוב שיש (!!!). אחרי שעשו מאיתנו משוגעים שכן כמה שעות קודם לא הסכימו לשמוע על פקיעת מים, השצכנענו ופקעו את המים והצירים פסקו. צהלתי ושמחתי שסופסופ אוכל לישון קצת. אחרי רבע שעה של מנוחה ונחלה החלו צ-י-ר-י-ם אדירים, כאבי תופת ואחרי שלושת רבעי שעה הגיע המלאך המרדים עם הזריקה הנכספת והלא נעימה בעליל. אבל אחר כך זה היה תענוג. הלכתי לישון ובשש בבוקר העירו אותי עם פתיחה של 8 ס"מ. ובשמונה כבר הייתה פתיחה מלאה. הרופאים חיכו שאומר להם אם אני מרגישה צירי לחץ ומשלא הרגשתי הם המתינו. בשעה1100 איבדתי את הסבלנות אז אמרתי שיש צירי לחץ והופ לקחו אותי לחדר ניתוח ששם חיכה צוות שלם: שלושה גניקולוגים, שני רופאי ילדים, מרדים, שתי אחיות מיילדות ועוד כל מיני אנשים. הלחיצות ממש לא כאבו וממש לא הרגשתי דבר. בשעה 11:59 הגיחה לעולם מיכלי ובשעה 12:07 הגיח לעולם יפתח. האשפוז היה נורא ואחרי לילה נוראי במחלקה עברנו למלונית - כל מי שמתלבטת לגבי המלונית - לא לחסוך!!!! זה פשוט הציל אותנו!!! אז היום אנחנו כבר 5 ימים אחרי, מאושרים עד הגג, עם עיניים אדומות מעייפות. אני מניקה את שניהם הנקה מלאה ועוד מצליחה קצת לשאוב....אני מאוד גאה בעצמי!!!! וזהו בינתיים. ברור שאעלה תמונות ברגע שאמצא קצת זמן... בנות יקרות, תודה על 9 חודשים של שמירת הריון, על שאלות ותשובות ועל ניחומים כשהיה קצת קשה....עזרתן לי המון ואני בטוחה שעוד תמשיכו לעזור ולתמוך.
 

מיה בר

New member
מזל טוב להולדת הקטנטנים../images/Emo13.gif../images/Emo9.gif../images/Emo6.gif

באיזה בי"ח ילדת ?
 

tal2lit

New member
פצפונים - איזה מרגש והשמות מקסימים

נראה שעבר עלייך תהליך לא פשוט עם כל הטרטורים והפרוצדורות של ביה"ח אבל העיקר שאת אחרי רק שיהיו בריאים ושלמים ותהנו מכל רגע ומכל דקה. וואו - כל הכבוד על ההנקה והשאיבה . מחכה לתמנות .....
טל
 

ליה77

New member
פיצפונים איזה סיפור לידה

גורם לי לפקפק בהחלטה שלי ללכת על ניתוח בלי לנסות לידה רגילה. שוב המון המון מזל טוב. מרגש מאוד!
 

ליה77

New member
וכמובן כל הכבוד

על ההנקה. טוב זה שאת מלכה אנחנו כבר יודעות
ועשרה קילו ירדת, אז מה את שוקלת 57 חצופה אחת???
 
למעלה