YossihNew
Well-known member
סיכום 1984
אז אנחנו יכולים להמשיך עכשיו אל אחת מהשנים החשובות ביותר בתולדות ההיאבקות.
למה אפשר לצפות?
רסלמניה,
המלחמה ביפן,
ואן אריק אחד עם מזל רע,
הנפילה של ה-AWA,
הדיקטטור של WCW,
אה, והסוף של האובזרבר.
וינס משתלט:
בתחילת השנה, דייב כבר מבין שווינס רוצה להפוך את כל ההיאבקות לקרקס. הוא רוצה להבריח את המעריצים הנורמליים ולהביא במקומם מטומטמים. הקהל הזה לא יחזיק מעמד, הוא אומר. בנוסף דייב מסביר כמה כסף וינס הפסיד ב-1984 (שבעה מיליון דולרים) ואומר ש-1985 תהיה שנת האסון של וינס. והאלק הוגאן? הוא אכזבה. בהתחלה משך קהל אבל אחר כך הכול התקרר. והקרבות שלו פשוט זהים וקצרים. ובכלל, הקרב של מולה ושל וונדי ריכטר עם סינדי לאופר משך את אחד מהקהלים הכי קטנים מזה שנים. דייב בטוח לגמרי שכל מה שצריך לעשות זה לתת את התואר לפייפר, ואז הכול ישתפר.
אבל וינס והוגאן מסתערים על התקשורת, והם מציגים את עצמם כמלכים. דייב ממשיך להתעקש שה-WWF לא גדולים בכלל: הם מושכים רק בצפון מזרח המדינה. אבל אנשים מאמינים לווינס. כך, לדוגמה, ה-WWF מנסים לפלוש לקנדה ולא מצליחים. והתכנית TNT ממש גרועה ברייטינג.
מהר מאוד דייב מבין שה-WWF לוהטים בגלל שיתוף הפעולה שלהם ב-MTV, ושההצלחה שלהם תוביל לאירוע ענק בגארדן. דייב מבין שה-WWF כנראה ישברו שיאי הכנסה מהאירוע הזה. למרות שהאירועים האלה, שאמנם מלאים, לא מלאים מראש, ולכן דייב טוען שזה ממש לא שה-WWF כאלה מוצלחים.
ואז מגיעה רסלמניה. האירוע הכי מקודם מזה שנים. אנשים שלא שמו על היאבקות קנו את האירוע. אולמות הקרנה התמלאו באנשים שרצו לצפות בשידור והאירוע הפך להכי מוצלח בעולם. לפני האירוע עצמו הכול נראה שיהיה כישלון, אבל הקידום התקשורתי הוביל למבול של קניית כרטיסים ברגע האחרון. למרות הוויתור שלהם על הקרנות בשווקים כמו טקסס, הם עדיין הצליחו ליצור את התחושה שהיה אירוע גדול. אבל דייב מקונן על כך שמבריחים את המעריצים האמיתיים לטובת מעריצים שלא ממש אכפת להם במה הם צופים.
לאחר רסלמניה, וינס שוב יוצא למסע קניות ומביא אל הארגון מתאבקים כמו רנדי סאבאג' (ממנו דייב לא מתלהב כל כך כי לפעמים יש לו קרבות רעים), טרי פאנק ודורי פאנק ג'וניור. דייב נאלץ להודות לבסוף שהקהל של ה-WWF בשיאו, אבל יש תופעת לוואי: וינס אמנם מצליח, אבל כל השאר, פרט לקרוקט, גוססים. במסגרת חיסול הטריטוריות, וינס משתמש בפאט פטרסון כדי לגנוב את הבוקר של אזור סנט לואיס, טרי גארווין, מה שמחסל את הטריטוריה. והם חברים מאוד, מאוד, *מאוד* קרובים.
בסביבות הסתיו, וינס מחליט לחתום על עסקה לאירועים חדשים: אירועי "שלם וצפה". התכנית הייתה לערוך חמישה אירועים בין אוקטובר לאוגוסט 1986, אבל כידוע לנו, היו רק שניים: רסלינג קלאסיק ורסלמניה 2.
המצב המוזר ביפן:
עם עריקתו של ריקי צ'ושו לאול ג'פאן, הוא מקבל אהדה זהה לזאת של הוגאן. האישין גונדן שלו משיג אהדה עצומה שם. אול ג'פאן מתחילים לנצח את ניו ג'פאן, והקצב הופך להיות מהיר וחזק. בתגובה אנטוניו אינוקי גונב מבאבה את ברוזר ברודי, שלפני עזיבתו לא מוכר לריקי צ'ושו בקרב. לא פעם אחרונה שזה יקרה.
אטסושי אוניטה, מתאבק צעיר, פוצע את הברך שלו ופורש בגיל 27. כן בטח. למען האמת, אוניטה נעדר מהזירה לארבע שנים, וחזר רק לקראת סוף העשור.
ה-UWF לא שורדים את הקיץ ומתפרקים במהירות. גם הסגנון שלהם מאוד קשוח ומתאבקים צריכים כמה ימים חופש בין מופעים. הם חוזרים במהירות לניו ג'פאן עקב דרישת רשת הטלוויזיה.
כזכור לכולנו, ה-WWF בהסכם עם ניו ג'פאן. אז רק כדי לסבר את האוזן כמה אינוקי חכם: אינוקי הצליח לשכנע את וינס לתת לו לנצח את הוגאן ואת אנדרה ביפן (לא פחות ולא יותר, גם אם בספירת חוץ), ואחר כך לא חתם על ההסכם להביא לווינס מתאבקים!
עזיבתו של סרג'!
לקראת סוף 1984, סרג'נט סלוטר, אחד מהפייסים הכי גדולים בארגון, דורש נתח גדול יותר ממכירות המוצרים שלו. התשובה של וינס הייתה לפטר אותו. סלוטר עמד לעבור ל-NWA אבל דאסטי מנע את זה. מסתבר שהוגאן היה ממש מוכן להחליף את סלוטר בקרבות שלו, ועולה חשד שהפיטורין של סלוטר היו מתוכננים מראש.
מקרבות מול איירון שיק מול קהל מלא, סלוטר צריך להילחם ב-AWA מול קאמאלה. מדברים על ירידה. סלוטר התחיל להיות מאוד לא מעוניין בקרבות באותו הזמן, ורק קידם את קו הצעצועים שלו.
NBC!
אז בתחילת 1985, הסתבר לכולנו שאנשי NBC ממש רוצים לשתף פעולה עם ה-WWF! הם ממש דרשו תכנית. ההצלחה של ה-WWF רק גורמת להם לרצות עוד יותר לעשות איתם עסקים.
לקראת רסלמניה, NBC מוכנים לתת לווינס תכנית שתחליף את סאטרדיי נייט לייב, והם משקיעים לשיפור ההפקה של ה-WWF. לאחר רסלמניה, מוכרז באופן סופי שתהיה תכנית ב-NBC. סאטרדיי נייט מיין איבנט מתחילה, ודייב שונא את התכנית.
המוות של הואן אריקים
כפי שאמרנו, השנים הקודמות היו שנות ההצלחה של וורלד קלאס. אבל השנה הם מתחילים בהידרדרות. קרב בין פלייר וקרי משך רק 17,000 איש, ירידה משמעותית.
קרי ואן אריק הופך לבן אדם מאוד טיפש... היה לו קרב ממש גרוע מול פלייר, אז הוא תירץ ואמר שהכלב שלו נדרס, ואחר כך משנה ואומר שהיה לו חום, אבל בואו. מה שבטוח - לא סמים!
וורלד קלאס, לאחר הקרב בין ריק פלייר וקווין ואן אריק במופע הזיכרון לדייוויד, מחליטים לפרוש מה-NWA ולצאת לדרך עצמאית. בנוסף, סיפור קטן ומצחיק מאותה השנה: כריס ואן אריק, בן צעיר בגיל 16, פרסם שיר רוק על פריץ…
אבל מייק ואן אריק המסכן, הוא הסיפור של השנה. הבחור זוכה בפרס רוקי השנה (מ-PWI, בואו לא ניסחף) ומתחיל לקבל פוש רציני. מייק רזה מדי ומחסל את כל ההילים, והקהל פשוט לא קונה את זה. וכאן חשוב לציין את הקשר הקטן שלנו לעניין: מייק נפצע בכתף בסיבוב ההופעות המפורסם בישראל. אז מייק עבר ניתוח בכתף והניתוח השתבש, ואפילו גרם לו נזק מוחי. פריץ ואן אריק, כמובן, מנצל את זה, ולא מצליח למכור כרטיסים. הקהל יורד לשפל של כל הזמנים. מייק חוזר במהירות ללוות את האחים שלו, מוקדם מדי, ומקדמים את זה מאוד. אבל 30,000 איש באו לראות את מייק ואן אריק על כיסא גלגלים. בסוף השנה, מייק מעורב בתאונת דרכים קטלנית, וגם הפעם, פריץ טייח את העניין וטען שמייק צפה עם קווין עד מאוחר בהיאבקות, ולכן היה עייף, אז לא צריך לבדוק אם הוא היה פיכח בזמן הנהיגה או משהו.
נערך לאחרונה ב:
