נייטרליות בגישור

[גדי רונן]

נייטרליות בגישור

נייטרליות בגישור
אחד הדברים המעניינים שלמדתי היום הוא מהי ניטרליות. למדתי , ממגשר איטלקי, שנייטרליות בגישור יכולה להיות גם סטרילית (לא פה ולא פה) וגם ההיפך הגמור. להיות קרוב לשני הצדדים (פה ופה), במיוחד במקומות הרגשיים ובשבילי זאת תובנה משמעותית מאד. מה דעתכם?

 

[איריס אבידן]

אני חושבת שזה נכון, ויש לי גם שאלה.

נייטרליות בגישור
אחד הדברים המעניינים שלמדתי היום הוא מהי ניטרליות. למדתי , ממגשר איטלקי, שנייטרליות בגישור יכולה להיות גם סטרילית (לא פה ולא פה) וגם ההיפך הגמור. להיות קרוב לשני הצדדים (פה ופה), במיוחד במקומות הרגשיים ובשבילי זאת תובנה משמעותית מאד. מה דעתכם?

אני חושבת שזה נכון, ויש לי גם שאלה.
הדבר נכון בעיקר בגישור משפחה, או בכל סכסוך אחר שמעורבים בו רגשות רבים. אם מתקרבים לצדדים ומגלים הבנה (וזאת באמצעות יכולת הקשבה עמוקה ומבטים מרותקים- בלי לאמר דעה), זה גורם לצדדים להפתח כלפי המגשר,וגורם להם לספר עוד ועוד. למעשה, זה סוג של "דיבוב", כי הרי כל אחד מאוד אוהב לדבר על עצמו... ואם מקשיבים לו, הוא בהחלט יכול להפתח ולגלות את אשר על ליבו. בדרך זו, נוכל לגלות מהם האינטרסים האמיתיים. קשה לאמר, אם כן, שבמקרים של סכסוכים פחות רגשיים, יש להשאר סטריליים. כי בעצם, בכל סכסוך מעורבים רגשות, גם בסכסוך עסקי (מאבקי אגו, למשל). ולכן, לדעתי, יש להגיב בהתאם לאופי הסכסוך ובהתאם לאופי הצדדים . אך האם בגישור אחד, ניתן להגיב לצד אחד בצורה קרובה יותר, כי כך נוכל לרכוש את אמונו ואילו לצד השני, בצורה סטרילית, כי בדרך זו נלמד יותר? קיים סכון שאם ננהג כך, אזי נתפרש כ"לא נייטראליים". מה אמר על כך המגשר האיטלקי? מה קורה שאנו נתקלים בסוגי שונים של אנשים, שלכל אחד מהם מתאימה גישה אחרת?

 

[גדי רונן]

סטריליות והדדיות

אני חושבת שזה נכון, ויש לי גם שאלה.
הדבר נכון בעיקר בגישור משפחה, או בכל סכסוך אחר שמעורבים בו רגשות רבים. אם מתקרבים לצדדים ומגלים הבנה (וזאת באמצעות יכולת הקשבה עמוקה ומבטים מרותקים- בלי לאמר דעה), זה גורם לצדדים להפתח כלפי המגשר,וגורם להם לספר עוד ועוד. למעשה, זה סוג של "דיבוב", כי הרי כל אחד מאוד אוהב לדבר על עצמו... ואם מקשיבים לו, הוא בהחלט יכול להפתח ולגלות את אשר על ליבו. בדרך זו, נוכל לגלות מהם האינטרסים האמיתיים. קשה לאמר, אם כן, שבמקרים של סכסוכים פחות רגשיים, יש להשאר סטריליים. כי בעצם, בכל סכסוך מעורבים רגשות, גם בסכסוך עסקי (מאבקי אגו, למשל). ולכן, לדעתי, יש להגיב בהתאם לאופי הסכסוך ובהתאם לאופי הצדדים . אך האם בגישור אחד, ניתן להגיב לצד אחד בצורה קרובה יותר, כי כך נוכל לרכוש את אמונו ואילו לצד השני, בצורה סטרילית, כי בדרך זו נלמד יותר? קיים סכון שאם ננהג כך, אזי נתפרש כ"לא נייטראליים". מה אמר על כך המגשר האיטלקי? מה קורה שאנו נתקלים בסוגי שונים של אנשים, שלכל אחד מהם מתאימה גישה אחרת?

סטריליות והדדיות
בנקודה הזאת נכנסות ההדדיות וחוסר הפניות. לדעתי בגישור אין אפשרות להתייחסות שונה. אפשר להפעיל אותה בפגישות הנפרדות במידה ומתקיימות

 

[LENN111]

נייטרליות לגבי מה?

נייטרליות בגישור
אחד הדברים המעניינים שלמדתי היום הוא מהי ניטרליות. למדתי , ממגשר איטלקי, שנייטרליות בגישור יכולה להיות גם סטרילית (לא פה ולא פה) וגם ההיפך הגמור. להיות קרוב לשני הצדדים (פה ופה), במיוחד במקומות הרגשיים ובשבילי זאת תובנה משמעותית מאד. מה דעתכם?

נייטרליות לגבי מה?
לדעתי נייטרליות יכולה להיות כלפי הצדדים, כלפי התהליך עצמו, וכלפי המגשר עצמו. כפי שאני רואה זאת, בגישור יש שלשה תהליכים מקבילים: התהליך בין הצדדים כאנשים (רגשות, עמדות, אינטרסים), הגישור עצמו כתהליך (מה קורה, איזה דינמיקה שולטת במצב, גישור פתוח/סגור), והתהליך שקורה למגשר/ת עצמו שחייב כל הזמן לתמרן ולהוליך את התהליך כלפי פיתרון ומתמודד עם טיב היחסים בין הצדדים. מכיוון שכך, קשה לי לראות מצב בו אני אהיה לגמרי כן נייטרלי, או לגמרי לא, כך שהמושג סטרילי לא כל כך מובן לי. במיקרים מסוימים אני יודע מראש שלא אהיה נייטרלי לגבי התהליך או לגבי מה שאני מרגיש, ואז כמובן אבהיר זאת לשני הצדדים (בכתב) מה ההשלכות מכך. רק אם הבינו והסכימו אז יהיה תהליך גישור. לדעתי הניסיון להיות נייטרלי באופן קיצוני לפעמים יכול להזיק בהשגת הסכם טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. לדוגמה לא אוכל להיות נייטרלי כאשר מתברר ששני ההורים שואפים להגיע להסדר בכל מחיר, אך על חשבון האינטרס של הילדים (קשה להאמין, אך זה קורה). ליאון